מדוע רגז יוסף על יעקב אביו? פרשת השבוע - וישב 

                                  פרשת וישב-אורי כהן

בסוף פרשת ויחי כתוב: "וישב יוסף במצריים הוא ובית אביו ......" (בראשית נ :כב). וכי לא ידענו שיוסף יושב במצריים? ומעניין שאין התייחסות של הפרשנים לעניין זה. השאלה מתחדדת לאור העובדה, שאצל יעקב  כאשר כתוב: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות יעקב....." (בראשית לז :א-ב). במקרה זה   דנים הפרשנים בפרוט רב בישיבת יעקב בארץ כנען.

עוד יש לבאר, איך נסביר את דברי רש"י על ישיבת יעקב בארץ מגורי אביו, "בקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י בראשית לז :ב). מדוע יוסף רוגז על אביו? וכי יש זכות ליוסף לכעוס על אביו, שמבקש לשבת בשלוה?

כדי לנסות ולהשיב על שאלות אלו, מן הראוי לבחון כיוון פרשני אחר.

ובכן, ניתן להסביר, כי יעקב בקש לישב בשלוה מפני שחשב ש"ברית בין הבתרים" שנאמר לסבו אברהם, התקיים בו ובבניו, והרי שם כתוב : "ויאמר לאברהם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.....ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.....ודור רביעי ישובו הנה"(בראשית טו :יג-טז).

הבה נבדוק את סבירות מחשבתו של יעקב, לאור האמור לסבו אברהם.

"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם"– חשב יעקב שיציאתו מחברון לחרן, זוהי:"ארץ לא להם".

"ועבדום ועינו אותם"- לבן,אבי רחל ולאה, עינה אותו, הונה ושיקר לו.

"ארבע מאות שנה"- ידוע, שגזרות רעות ניתן לבטל.

"ולאחר מכן יצאו ברכוש גדול"- יצא יעקב ברכוש רב, של כבשים, עזים, חמורים, גמלים ועוד.....

"ודור רביעי ישובו הנה"- בניו הם דור רביעי לסבו אברהם, ששבו לארץ מגורי אביו ארץ כנען. (אברהם- יצחק- יעקב- בניו)

דומה, כי לאור זאת ניתן להבין, מדוע בקש יעקב לישב בשלוה.

ועדיין יש מקום לתמוה: מדוע קפץ עליו רוגזו של יוסף?

ובכן, יוסף רוגז על אביו ואומר לו, הרי אתה: "איש תם יושב אוהלים"(בראשית כה: כז). ולכן, מחובתך לעשות שלום בית ביני לבין אחי, והרי אינך רוצה שנתנהג כמו האחים יצחק וישמעאל, או כמוך עם עשיו.

ואומנם, אנו רואים שיעקב לכל אורך חייו משתמש במילה "אחי", כמו: יעקב לרבקה: "הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק". וכן,יעקב לרועים: "אחי מאין אתם". וכן, יעקב ללבן: "שים כה נגד אחי ואחיך".וכן,"הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו".

לפיכך, לא פלא הוא, מדוע שולח יעקב את יוסף בנו האהוב אל אחיו, ומדוע מסכים יוסף ללכת, ביודעו שאחיו שונאים אותו.כמו שכתוב: "ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רועים בשכם......לך נא ראה את שלום אחיך......"(שם,לז :יג-יד). אלא,מטרת יעקב לקרב בין האחים, לשם השגת שלום בית.

כאן המקום לשים לב להבדל התהומי שבין יוסף לאחיו, יוסף לכל אורך חייו קוראם אחי, כמו: "את אחי אנוכי מבקש......וילך יוסף אחר אחיו..."(שם,לז :טז-יז) ואילו אחיו לא מזכירים זאת, ואומרים: "ויאמרו איש אל אח?יו הנה בעל החלומות הלזה בא"(שם : יט).

דומה, כי לאור זאת ניתן לראות בבירור, את השוני ביחסם של האחים בהגיעם למצריים, כמו: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו"(שם,מב :כא). או בדבריהם: "שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו"(שם,מב :לב).

לאור זאת ניתן,כאמור,לומר,כי יוסף השיג את מטרתו, בשינוי יחס אחיו כלפיו, וניתן להבין את התגלותו בפני אחיו, באומרו להם: "אני יוסף אחיכם"(שם,מה :ד). והרי כתוב באבות דרבי נתן (כג): "איזהו גיבור? מי שעושה שונאו אוהבו".

מכאן הגענו,איפוא,לרגע פטירתו של יוסף בסוף פרשת "ויחי", כאשר הוא אומר לאחיו: "פקד יפקד אלוקים אתכם והעלתם את עצמתי מזה"(שם, נ :כה).לאמור, אינני "בעל החלומות הלזה". כפי שהגדרתם אותי, אלא,אני אחיכם האוהב והדואג, ולכן, אל תקברוני במצריים.

נמצאנו, איפוא,מסכמים:

א)     כאן מצטיירת לפנינו דמותם הגדולה והקדושה של יעקב ויוסף, כאבות האומה.

ב)      התורה עשויה להידרש לפנים שונות. (שבעים פנים לתורה).