"אם תנסו לפרק חתול כדי לראות איך הוא עובד, הדבר הראשון שתמצאו את עצמכם איתו הוא חתול לא עובד." - דגלאס אדאמס
"אם אנו עומדים ללמד את מדע הבריאה כחלופה לאבולוציה, אזי עלינו ללמד גם את תיאורית החסידה כחלופה להתרבות ביולוגית." - ג'ודית הייז
"אם העובדות נגדך, התווכח על החוק. אם החוק נגדך, התווכח על העובדות. אם העובדות והחוק נגדך, צעק כמו משוגע." - אנונימי
היתה זו שוב תקופת בחירות בישראל. השנה היתה 1988 ומפלגה חדשה הצטרפה זה מכבר לתוהו ובוהו הפוליטי של דמוקרטיה קטנה זו: 'ש"ס', מפלגת היהודים הספרדים (יהודים ממוצא אפריקאי או ערבי) הדתיים. תוך כדי נאום בחירות נלהב, הרים הרב יצחק פרץ מש"ס את ידיו כלפי השמיים וזעק: "אשה ספרדיה הנושקת לספר תורה עולה על ארבעים פרופסורים, המלמדים כי מוצא האדם מהקוף!"
מהעת בה פורסמה על ידי צ'ארלס דארווין במאה ה-19, יכולה האבולוציה - למרות שרבים אינם מבינים אותה לעומקה - לטעון לכתר הענף המדעי המושמץ ביותר מאז ומתמיד.
תומס הנרי הקסלי, מדען נוסף שחי במאה ה-19, היה אחד מחסידיו הנלהבים של דארווין. ב-1860 הוא ניהל דו-שיח מפורסם עם הבישופ סמואל ווילברפורס מהכנסייה הקתולית. נאמר על שיחה זו שבמסגרתה שאל ווילברפורס את הקסלי האם הוא צאצא של קוף מצד סבתו או מצד סבו, שאלה לה השיב הקסלי: "הייתי מעדיף להיות צאצא של שני קופים מאשר להיות אדם המפחד להתייצב מול האמת".
כפי שאפשר להניח, לרב פרץ מש"ס יש הרבה מן המשותף עם הבישופ סמואל ווילברפורס. נראה גם שתומס הקסלי עומד בדרישות להיותו שווה פחות מ-1/40 מאשה ספרדיה הנושקת לספר תורה. למזלנו, מר ווילבפורס גם סיפק לנו הסבר בסיסי לגבי התעניינותו בעץ המשפחה של מר הקסלי, באומרו: "עקרון הברירה הטבעית לחלוטין אינו עולה בקנה אחד עם דברי האלוהים" ושעקרון זה "סותר את היחסים הנגלים של הנברא לבוראו".
ובכן, אבולוציה אינה בדיוק העניין של לספר לנו כי סבא שלנו היה קוף, אלא יותר אודות העקרון של ברירה טבעית. מהי "ברירה טבעית"? מבלי להפוך פרק זה לקורס בביולוגיה, המונח עדיין ראוי להסבר מתאים (והתנצלותי בפני אלה מכם שכבר למדו את הנושא).
למרות דבריו של אברהם לינקולן כי "כל בני האדם נבראים שווים", חשוב להבחין כי גם אם אנו שווים, איננו ממש זהים. כך גם אף שני בעלי חיים אחרים השייכים לאותו הזן. למעט המקרה של תאומים זהים, אחים ואחיות שונים זה מזה מבחינה גנטית. אם נשתמש במונח מקובל אחר, יש להם DNA שונה - בוודאי שמעתם: אותו חומר שמשתמשים בו בימינו גם לזיהוי פושעים ולהוכחת אבהות. כתוצאה מכך, לקרובי משפחה יש תכונות שונות, לדוגמא, אחד יכול להיות יותר חכם בשעה שהאחר יכול להיות גבוה יותר.
במקרים רבים, תכונות אלה שלנו קשורות באופן ישיר ליכולתנו לשרוד זמן רב יותר ולהעמיד צאצאים רבים יותר. לדוגמא: חתול הרגיש למזג אוויר קר (בעל פרווה דקה) יחיה כנראה חיים קצרים יותר בסביבה קרה, וייצר פחות חתלתולים מאשר חתול הרגיש פחות לקור (בעל פרווה עבה); ציפור טרף בעלת ציפורניים חדות (לעומת קהות) תצוד באופן כללי יותר בקלות, וכתוצאה מכך תאכל טוב יותר ותייצר יותר ציפורי טרף קטנות... באופן ממוצע, תעברנה חיות אלה לדור הבא יותר תכונות רצויות. כך, לאחר דורות רבים של חתולים וציפורים, נמצא את עצמנו עם יותר חיות המותאמות טוב יותר לסביבתן: חתולים פחות רגישים למזג אוויר קר וציפורי טרף בעלות ציפורניים חדות. תוכלו לומר שהם נבררו על ידי הטבע, ומכאן המונח "ברירה טבעית", כאשר הנקודה היא שלטווח הרחוק שורדים רק אלה המתאימים ביותר.
המושג "דורות רבים" יכול להטעות. מאז תקופת התנ"ך ועד ימינו היו לא יותר מ- 100-200 דורות. דמיינו את כל ההיסטוריה של כוכב הלכת הצעיר שלנו נדחסת לתוך יממה בת 24 שעות. כל ההיסטוריה המפוארת הידועה של המין האנושי, תידחס אז פחות או יותר אל תוך 1/10 השניה האחרונה. זה כולל סיפורים קדומים עוד מתקופת דוד המלך, כמו גם מוחמד, ישו וקונפוציוס (לבל נשכח את הסינים).
אפילו במשך פרק זמן זה הקצר להפליא, הדגים הגזע האנושי התאמה מסוימת לסביבתו, תוך הפעלת עקרון הברירה הטבעית. במאה ה-14 מתה בערך שליש מאוכלוסיית אירופה מהמגיפה השחורה (הידועה גם בשם המוות השחור). ובכל זאת, רבים שרדו - מסיבות שונות, שחלקן היה קשור לחיסון טבעי שנמצא בגנים שלהם. כיום משערים שבאמצעות אותו תהליך אבולוציוני, רכשו חלקים גדולים מאוכלוסיית אירופה של ימינו עמידות גנטית בפני מספר מחלות הקשורות למוות השחור.
ככל שיצור חי מתרבה מהר יותר, כך קצר יותר הדור שלו, וכתוצאה מכך מואצים האבולוציה ותהליך הברירה הטבעית. חרקים ידועים בהתפתחותם האבולוציונית המהירה ובהעמדת דורות חדשים בעלי עמידות גדולה יותר בפני מדבירי מזיקים נפוצים. האבולוציה המהירה של זבובים, למשל, נוסתה במעבדה עד כדי יצירת זני זבובים חדשים שחיים הרבה יותר. באבולוציה המהירה עוד יותר של בקטריות נעשה גם שימוש מעשי במעבדות, כדי לגדל באופן מלאכותי בקטריות בעלות תכונות נדרשות. השימוש המאסיבי באנטי-ביוטיקה במאה ה-20 גרם למחלות שונות (כגון שחפת) לשוב אלינו עם דורות חדשים של חיידקים שעמידים בפני אנטי-ביוטיקה נפוצה. בסיכום כולל, יצירה של זנים חדשים באמצעות אבולוציה נצפתה גם בטבע וגם במעבדות. דבר זה מעורר פליאה, אשר על כן השמדתם של זנים ישנים הוא הדבר בו ממנו צריכים לחשוש באמת...
החוקרים הדוגלים באבולוציה (שמכונים לעיתים 'דארוויניסטים'), ממשיכים כמו כל המדענים לחקור ולהעלות דעות שונות, ולפעמים גם לנהל ויכוחים ביניהם. בריאתנים, כמו הבישופ סמואל ווילברפורס - אלה המסרבים לקבל את עקרון הברירה הטבעית - נוטים להצביע על ויכוחים כאלה כסוג של הוכחה לתפיסת היקום שלהם הכוללת "אדם שנברא על ידי אלוהים".
האבולוציה, למרות היותה ענף ממוסד ומוכר של המדע המודרני, אינה נלמדת בבתי ספר דתיים רבים. הסיבה לכך ברורה למדי, כפי שהסביר מר ווילברפורס עצמו: היא "לחלוטין אינה עולה בקנה אחד עם דברי האלוהים" וגם "סותרת את היחסים הנגלים של הנברא לבוראו". אם אנו, בני אדם, התפתחנו בהדרגה מיצורים אחרים, הרי שמרבית מגדל המסקנות הדתי שלנו מתמוטט. לא פלא אפוא שאנשים דתיים רבים מתחנכים להתעלם מהאבולוציה, או אפילו לחלוק עליה.
שני נושאים הקשורים לעניין שווים איזכור. הראשון הוא תמים למדי: מדוע יש עדיין קופים בסביבה? התשובה היא די פשוטה: תהליך הברירה הטבעית אינו מכתיב בהכרח את האבולוציה של זן שלם לזן אחר. מובן מאליו שקבוצות שונות של צמחים ובעלי חיים נמצאים בסביבות שונות, ולעיתים קרובות גם חשופים לאירועים שונים. לכן קיימות הסתעפויות של התפתחות ולא קווים ישרים. למעשה, האבולוציה אינה טוענת בבירור שהאדם התפתח מהקוף, אלא מציגה ראיות ומימצאים לכך שהאדם והשימפנזה המודרני הם שני ענפים שונים שהתפתחו מאב קדמון משותף, כפי הנראה גירסה מוקדמת יותר של השימפנזה.
הנושא השני מסקרן יותר: איך בכלל התחילו החיים? איך נוצרו מלכתחילה אותם יצורים מיקרוסקופיים ששלטו באוקיינוסים במשך מספר שעות מתוך היממה הדחוסה שהופיעה בדוגמא קודם לכן? התשובה כאן אינה פשוטה. מספר תיאוריות דנות ביצירתן של חומצות גרעין ורכיבים פרימיטיביים אחרים של חיים ביולוגיים. למרות שחלק מהתיאוריות הן בגדר השערה בלבד, מחקרים מודרניים של ביוכימאים מצביעים על כך שהסיכוי ליצירת המולקולות האורגניות המתאימות (לאורך תקופת זמן ארוכה) הינו גדול משמעותית ממה שחשבו פעם.
ישנם, כמובן, סוגים רבים נוספים של התקפות בריאתניות על האבולוציה. חלקם של המתקיפים, למשל, אוהבים להזכיר מערכות גוף מורכבות, הבנויות ממספר רכיבים. אלה מוצגות כאילו מישהו חיצוני היה חייב לתכננן, כיוון שלא היה כל הגיון בהתפתחות הרכיבים באופן אבולוציוני אחד אחרי השני. איזכור זה מתעלם לחלוטין מהעובדה הפשוטה שהרכיבים התפתחו בו-זמנית ובהדרגתיות. התקפות אחרות מעלות על נס איברים אשר נראה כאילו יש בהם הגיון רק אם הם מפותחים לחלוטין (כמו כנפיים), אבל בפועל איברים אלה, בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, גם כן שימשו יצורים שונים, אשר שרידים של חלק מהם אפילו נתגלה במשך שנים של מחקר. בשורה התחתונה מתמצים כל הטיעונים הללו במה שהטוען מרגיש באופן סובייקטיבי לעומת מה שאנו מוכיחים באופן אובייקטיבי.
הקושי להכחיש עובדות ידועות לגבי האבולוציה הביא לאחרונה מאמינים דתיים רבים להמציא קו הגנה שני. "תכנון תבוני" משמש בימים אלה ככלי בידי מטיפים ברחבי העולם, המכירים בראיות המדעיות הבסיסיות של האבולוציה, אך בה בשעה מגשימים את הרצון האנושי להפוך דברים מורכבים לפשוטים באמצעות שירבובו של מעצב על וירטואלי כל-יכול לתהליך. נסיון זה של החדרת אלוהים "בדלת האחורית" הוא אולי מסוכן עוד יותר לעתיד חינוכנו, בקדמו רעיון שאינו אומר שום דבר משמעותי ולכן גם קשה להתווכח איתו. כאשר מגיעים הדברים לאבולוציה, נראה כאילו אלוהים מתנהג כבליטה בבלון: אם תלחצו בנקודה אחת, תצוץ לה הבליטה בנקודה אחרת בבלון. דבר זה נכון במיוחד כאשר אנשים בעלי השראה שמיימית כמו הנשיא ג'ורג' בוש מעורבים באותו בלון. למעשה, להגיד שאלוהים ברא את האדם באמצעות אבולוציה, שקול לאמירה שאלוהים כתב את התורה באמצעות סופרים אנושיים...
זיכרו: עצם העקרון של ברירה טבעית המכונה אבולוציה, כמתואר לעיל, אינו נתון לשום חילוקי דעות מדעיים. כפי שהזכיר ריצ'רד דוקינס בספרו 'הגן האנוכי': "כיום, תיאורית האבולוציה פתוחה לספקות כמו התיאוריה שכדור הארץ סובב סביב השמש". בין אם הרב פרץ רוצה או לא, כולנו צאצאים של אותם בעלי חיים ששרדו קור, חום והתקפות על ידי בעלי חיים אחרים. אבולוציה הוכחה באופן מדעי ופועלת גם על אשה ספרדיה הנושקת לספר תורה.
"אם אנו עומדים ללמד את מדע הבריאה כחלופה לאבולוציה, אזי עלינו ללמד גם את תיאורית החסידה כחלופה להתרבות ביולוגית." - ג'ודית הייז
"אם העובדות נגדך, התווכח על החוק. אם החוק נגדך, התווכח על העובדות. אם העובדות והחוק נגדך, צעק כמו משוגע." - אנונימי
היתה זו שוב תקופת בחירות בישראל. השנה היתה 1988 ומפלגה חדשה הצטרפה זה מכבר לתוהו ובוהו הפוליטי של דמוקרטיה קטנה זו: 'ש"ס', מפלגת היהודים הספרדים (יהודים ממוצא אפריקאי או ערבי) הדתיים. תוך כדי נאום בחירות נלהב, הרים הרב יצחק פרץ מש"ס את ידיו כלפי השמיים וזעק: "אשה ספרדיה הנושקת לספר תורה עולה על ארבעים פרופסורים, המלמדים כי מוצא האדם מהקוף!"
מהעת בה פורסמה על ידי צ'ארלס דארווין במאה ה-19, יכולה האבולוציה - למרות שרבים אינם מבינים אותה לעומקה - לטעון לכתר הענף המדעי המושמץ ביותר מאז ומתמיד.
תומס הנרי הקסלי, מדען נוסף שחי במאה ה-19, היה אחד מחסידיו הנלהבים של דארווין. ב-1860 הוא ניהל דו-שיח מפורסם עם הבישופ סמואל ווילברפורס מהכנסייה הקתולית. נאמר על שיחה זו שבמסגרתה שאל ווילברפורס את הקסלי האם הוא צאצא של קוף מצד סבתו או מצד סבו, שאלה לה השיב הקסלי: "הייתי מעדיף להיות צאצא של שני קופים מאשר להיות אדם המפחד להתייצב מול האמת".
כפי שאפשר להניח, לרב פרץ מש"ס יש הרבה מן המשותף עם הבישופ סמואל ווילברפורס. נראה גם שתומס הקסלי עומד בדרישות להיותו שווה פחות מ-1/40 מאשה ספרדיה הנושקת לספר תורה. למזלנו, מר ווילבפורס גם סיפק לנו הסבר בסיסי לגבי התעניינותו בעץ המשפחה של מר הקסלי, באומרו: "עקרון הברירה הטבעית לחלוטין אינו עולה בקנה אחד עם דברי האלוהים" ושעקרון זה "סותר את היחסים הנגלים של הנברא לבוראו".
ובכן, אבולוציה אינה בדיוק העניין של לספר לנו כי סבא שלנו היה קוף, אלא יותר אודות העקרון של ברירה טבעית. מהי "ברירה טבעית"? מבלי להפוך פרק זה לקורס בביולוגיה, המונח עדיין ראוי להסבר מתאים (והתנצלותי בפני אלה מכם שכבר למדו את הנושא).
למרות דבריו של אברהם לינקולן כי "כל בני האדם נבראים שווים", חשוב להבחין כי גם אם אנו שווים, איננו ממש זהים. כך גם אף שני בעלי חיים אחרים השייכים לאותו הזן. למעט המקרה של תאומים זהים, אחים ואחיות שונים זה מזה מבחינה גנטית. אם נשתמש במונח מקובל אחר, יש להם DNA שונה - בוודאי שמעתם: אותו חומר שמשתמשים בו בימינו גם לזיהוי פושעים ולהוכחת אבהות. כתוצאה מכך, לקרובי משפחה יש תכונות שונות, לדוגמא, אחד יכול להיות יותר חכם בשעה שהאחר יכול להיות גבוה יותר.
במקרים רבים, תכונות אלה שלנו קשורות באופן ישיר ליכולתנו לשרוד זמן רב יותר ולהעמיד צאצאים רבים יותר. לדוגמא: חתול הרגיש למזג אוויר קר (בעל פרווה דקה) יחיה כנראה חיים קצרים יותר בסביבה קרה, וייצר פחות חתלתולים מאשר חתול הרגיש פחות לקור (בעל פרווה עבה); ציפור טרף בעלת ציפורניים חדות (לעומת קהות) תצוד באופן כללי יותר בקלות, וכתוצאה מכך תאכל טוב יותר ותייצר יותר ציפורי טרף קטנות... באופן ממוצע, תעברנה חיות אלה לדור הבא יותר תכונות רצויות. כך, לאחר דורות רבים של חתולים וציפורים, נמצא את עצמנו עם יותר חיות המותאמות טוב יותר לסביבתן: חתולים פחות רגישים למזג אוויר קר וציפורי טרף בעלות ציפורניים חדות. תוכלו לומר שהם נבררו על ידי הטבע, ומכאן המונח "ברירה טבעית", כאשר הנקודה היא שלטווח הרחוק שורדים רק אלה המתאימים ביותר.
המושג "דורות רבים" יכול להטעות. מאז תקופת התנ"ך ועד ימינו היו לא יותר מ- 100-200 דורות. דמיינו את כל ההיסטוריה של כוכב הלכת הצעיר שלנו נדחסת לתוך יממה בת 24 שעות. כל ההיסטוריה המפוארת הידועה של המין האנושי, תידחס אז פחות או יותר אל תוך 1/10 השניה האחרונה. זה כולל סיפורים קדומים עוד מתקופת דוד המלך, כמו גם מוחמד, ישו וקונפוציוס (לבל נשכח את הסינים).
אפילו במשך פרק זמן זה הקצר להפליא, הדגים הגזע האנושי התאמה מסוימת לסביבתו, תוך הפעלת עקרון הברירה הטבעית. במאה ה-14 מתה בערך שליש מאוכלוסיית אירופה מהמגיפה השחורה (הידועה גם בשם המוות השחור). ובכל זאת, רבים שרדו - מסיבות שונות, שחלקן היה קשור לחיסון טבעי שנמצא בגנים שלהם. כיום משערים שבאמצעות אותו תהליך אבולוציוני, רכשו חלקים גדולים מאוכלוסיית אירופה של ימינו עמידות גנטית בפני מספר מחלות הקשורות למוות השחור.
ככל שיצור חי מתרבה מהר יותר, כך קצר יותר הדור שלו, וכתוצאה מכך מואצים האבולוציה ותהליך הברירה הטבעית. חרקים ידועים בהתפתחותם האבולוציונית המהירה ובהעמדת דורות חדשים בעלי עמידות גדולה יותר בפני מדבירי מזיקים נפוצים. האבולוציה המהירה של זבובים, למשל, נוסתה במעבדה עד כדי יצירת זני זבובים חדשים שחיים הרבה יותר. באבולוציה המהירה עוד יותר של בקטריות נעשה גם שימוש מעשי במעבדות, כדי לגדל באופן מלאכותי בקטריות בעלות תכונות נדרשות. השימוש המאסיבי באנטי-ביוטיקה במאה ה-20 גרם למחלות שונות (כגון שחפת) לשוב אלינו עם דורות חדשים של חיידקים שעמידים בפני אנטי-ביוטיקה נפוצה. בסיכום כולל, יצירה של זנים חדשים באמצעות אבולוציה נצפתה גם בטבע וגם במעבדות. דבר זה מעורר פליאה, אשר על כן השמדתם של זנים ישנים הוא הדבר בו ממנו צריכים לחשוש באמת...
החוקרים הדוגלים באבולוציה (שמכונים לעיתים 'דארוויניסטים'), ממשיכים כמו כל המדענים לחקור ולהעלות דעות שונות, ולפעמים גם לנהל ויכוחים ביניהם. בריאתנים, כמו הבישופ סמואל ווילברפורס - אלה המסרבים לקבל את עקרון הברירה הטבעית - נוטים להצביע על ויכוחים כאלה כסוג של הוכחה לתפיסת היקום שלהם הכוללת "אדם שנברא על ידי אלוהים".
האבולוציה, למרות היותה ענף ממוסד ומוכר של המדע המודרני, אינה נלמדת בבתי ספר דתיים רבים. הסיבה לכך ברורה למדי, כפי שהסביר מר ווילברפורס עצמו: היא "לחלוטין אינה עולה בקנה אחד עם דברי האלוהים" וגם "סותרת את היחסים הנגלים של הנברא לבוראו". אם אנו, בני אדם, התפתחנו בהדרגה מיצורים אחרים, הרי שמרבית מגדל המסקנות הדתי שלנו מתמוטט. לא פלא אפוא שאנשים דתיים רבים מתחנכים להתעלם מהאבולוציה, או אפילו לחלוק עליה.
שני נושאים הקשורים לעניין שווים איזכור. הראשון הוא תמים למדי: מדוע יש עדיין קופים בסביבה? התשובה היא די פשוטה: תהליך הברירה הטבעית אינו מכתיב בהכרח את האבולוציה של זן שלם לזן אחר. מובן מאליו שקבוצות שונות של צמחים ובעלי חיים נמצאים בסביבות שונות, ולעיתים קרובות גם חשופים לאירועים שונים. לכן קיימות הסתעפויות של התפתחות ולא קווים ישרים. למעשה, האבולוציה אינה טוענת בבירור שהאדם התפתח מהקוף, אלא מציגה ראיות ומימצאים לכך שהאדם והשימפנזה המודרני הם שני ענפים שונים שהתפתחו מאב קדמון משותף, כפי הנראה גירסה מוקדמת יותר של השימפנזה.
הנושא השני מסקרן יותר: איך בכלל התחילו החיים? איך נוצרו מלכתחילה אותם יצורים מיקרוסקופיים ששלטו באוקיינוסים במשך מספר שעות מתוך היממה הדחוסה שהופיעה בדוגמא קודם לכן? התשובה כאן אינה פשוטה. מספר תיאוריות דנות ביצירתן של חומצות גרעין ורכיבים פרימיטיביים אחרים של חיים ביולוגיים. למרות שחלק מהתיאוריות הן בגדר השערה בלבד, מחקרים מודרניים של ביוכימאים מצביעים על כך שהסיכוי ליצירת המולקולות האורגניות המתאימות (לאורך תקופת זמן ארוכה) הינו גדול משמעותית ממה שחשבו פעם.
ישנם, כמובן, סוגים רבים נוספים של התקפות בריאתניות על האבולוציה. חלקם של המתקיפים, למשל, אוהבים להזכיר מערכות גוף מורכבות, הבנויות ממספר רכיבים. אלה מוצגות כאילו מישהו חיצוני היה חייב לתכננן, כיוון שלא היה כל הגיון בהתפתחות הרכיבים באופן אבולוציוני אחד אחרי השני. איזכור זה מתעלם לחלוטין מהעובדה הפשוטה שהרכיבים התפתחו בו-זמנית ובהדרגתיות. התקפות אחרות מעלות על נס איברים אשר נראה כאילו יש בהם הגיון רק אם הם מפותחים לחלוטין (כמו כנפיים), אבל בפועל איברים אלה, בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, גם כן שימשו יצורים שונים, אשר שרידים של חלק מהם אפילו נתגלה במשך שנים של מחקר. בשורה התחתונה מתמצים כל הטיעונים הללו במה שהטוען מרגיש באופן סובייקטיבי לעומת מה שאנו מוכיחים באופן אובייקטיבי.
הקושי להכחיש עובדות ידועות לגבי האבולוציה הביא לאחרונה מאמינים דתיים רבים להמציא קו הגנה שני. "תכנון תבוני" משמש בימים אלה ככלי בידי מטיפים ברחבי העולם, המכירים בראיות המדעיות הבסיסיות של האבולוציה, אך בה בשעה מגשימים את הרצון האנושי להפוך דברים מורכבים לפשוטים באמצעות שירבובו של מעצב על וירטואלי כל-יכול לתהליך. נסיון זה של החדרת אלוהים "בדלת האחורית" הוא אולי מסוכן עוד יותר לעתיד חינוכנו, בקדמו רעיון שאינו אומר שום דבר משמעותי ולכן גם קשה להתווכח איתו. כאשר מגיעים הדברים לאבולוציה, נראה כאילו אלוהים מתנהג כבליטה בבלון: אם תלחצו בנקודה אחת, תצוץ לה הבליטה בנקודה אחרת בבלון. דבר זה נכון במיוחד כאשר אנשים בעלי השראה שמיימית כמו הנשיא ג'ורג' בוש מעורבים באותו בלון. למעשה, להגיד שאלוהים ברא את האדם באמצעות אבולוציה, שקול לאמירה שאלוהים כתב את התורה באמצעות סופרים אנושיים...
זיכרו: עצם העקרון של ברירה טבעית המכונה אבולוציה, כמתואר לעיל, אינו נתון לשום חילוקי דעות מדעיים. כפי שהזכיר ריצ'רד דוקינס בספרו 'הגן האנוכי': "כיום, תיאורית האבולוציה פתוחה לספקות כמו התיאוריה שכדור הארץ סובב סביב השמש". בין אם הרב פרץ רוצה או לא, כולנו צאצאים של אותם בעלי חיים ששרדו קור, חום והתקפות על ידי בעלי חיים אחרים. אבולוציה הוכחה באופן מדעי ופועלת גם על אשה ספרדיה הנושקת לספר תורה.
