מחלת הכלמידיה בתוכים
ד"ר ענבר כהן סבר
ד"ר אורן אולמן
מרפאה וטרינרית "כל חי", רחובות
מחלת הכלמידיה הינה אחת המחלות החשובות ברפואה של ציפורים בכלל ותוכים בפרט בגלל נפיצותה הרבה ובגלל היכולת להדביק בני אדם.
גורם המחלה
מחלת הכלמידיה הינה מחלה חיידקית הנגרמת ע"י הגורם Chlamydophila psittaci . בעבר היה שמו Chlamydia אך בשנים האחרונות סווג מחדש. החיידק עדיין מוכר יותר בשמו הקודם.
שמות נוספים למחלה: מחלת התוכים, דררת, אורניטוזיס, פסיטקוזיס.
סימני המחלה
החיידק מועבר לתוכי ונמצא באיברי גוף שונים כגון מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים ומערכת הדם.
כיוון שהוא מצוי באיברים שונים סימני המחלה יכולים להיות שונים ומגוונים במיקומם ובעוצמתן - ממחלה קלה עד מחלה קשה וקטלנית. סימני המחלה הנפוצים:
- מחלה כללית: תוכי חלש, אפטי, ירידה באכילה, נוצות מנופחות.
- מחלת מערכת הנשימה: דלקת והפרשות מהעיניים, נזלת, נשימה מוגברת, נשימה בפה פתוח, קולות נשימה חזקים, שינוי בקול התוכי/ צרידות, התעטשויות.
- מחלת מערכת העיכול: שלשול, פליטות, שינויים בצבע הצואה.
- מחלת העצבים: הטיית ראש, רעידות ועוויתות.
תיתכן הדבקה של תוכי בחיידק ללא כל סימנים קליניים - מצב של נשאות. כלומר התוכי ייראה בריא לחלוטין אך החיידק יקנן ברקמות גופו. במצבים כאלה התוכי עלול להוות מקור הדבקה ובמצבי סטרס שונים עלול החיידק להתפרץ ולגרום למחלה קלינית.
צורת הדבקה
מקורות החיידק הן מתוכים חולים או תוכים נשאים: הפרשות לשלשת, אבק נוצות, כלוב משומש. ההדבקה נעשית בדרך כלל דרך האויר - דרך מערכת הנשימה. המחלה עלולה לעבור דרך הביצים מהאם לגוזלים.
המחלה בבני אדם
הידבקות אנשים בכלמידיה מצפורים אינה נפוצה למרות שהחיידק נפוץ מאוד. בבני אדם אין מצב של נשאות ללא סימנים קליניים: אדם שנדבק בחיידק יפתח מחלה. המחלה באנשים כוללת מחלה דמויית שפעת עם חולשה וחום גבוה שעלול להתפתח לדלקת ריאות. במצבים קיצוניים ונדירים ביותר עלולה להיות מחלה קשה יותר.
האנשים הרגישים יותר לחלות בכלמידיה הינם אנשים עם בעיות חיסוניות כגון מושתלים, חולי סרטן, חולי איידס וחולים המטופלים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון. במצבים כאלה מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה בקשר להמשך אחזקת התוכי.
איבחון הכלמידיה
עזרים לאבחון המחלה כוללים סימנים קליניים, שינויים בספירת הדם ושינויים בצלומי רנטגן. האבחנה החד משמעית נעשית בבדיקות מעבדה ייעודיות לחיידק - בדיקות צואה ו / או בדיקות דם.
בעזרת בדיקות אלה ניתן לאתר תוכים נשאים ללא סימני מחלה.
הטיפול הוטרינרי בכלמידיה
הטיפול הווטרינרי בתוכי חולה בכלמידיה כולל טיפול תומך כללי לפי מצבו הרפואי של התוכי וטיפול וטרינרי ספציפי לכלמידיה.
הטיפול הווטרינרי התומך יכול לכלול אחד או יותר מהטיפולים הבאים, כתלות במצב התוכי: אינפוזיית נוזלים, האכלה, ויטמינים, תרופות שונות, כלוב חמצן.
הטיפול הייעודי כנגד חיידק הכלמידיה הינו טיפול אנטיביוטי ממושך. ישנן מפר צורות לטפל באנטיביוטיקה: הוספה במזון, הוספה למי השתיה, מתן ישירות לפה ובזריקות.
חשוב לודא בעזרת בדיקות מעבדה שהטיפול בחיידק הצליח והתוכי נקי מהחיידק.
מניעה
לא קיים חיסון כנגד כלמידיה.
המניעה מתחילה בשלב הרכישה: עדיף לרכוש תוכי שנבדק לכלמידיה ויש בידי המוכר תעודה המעידה על כך.
את התוכי עדיף לקנות ממקום מוכר, רציני, נקי, שנמצא תחת השגחה וטרינרית. ככל שהתוכי עובר יותר ידיים יש סיכוי גדול יותר להידבק בכלמידיה ולכן עדיף לקנות תוכי ישירות מהמגדל שאצלו התוכי בקע (אם יש אפשרות כזו).
עם קבלת התוכי מומלץ לקחתו לבדיקה אצל וטרינר בעל נסיון ברפואת ציפורים לצורך בדיקת נשאות לכלמידיה.
אם התוכי חיובי לכלמידיה או שהתוכי לא נבדק עדיין - מומלץ לשמור על היגיינה של הכלוב והסביבה תוך נקיון יומי של הכלוב וסילוק הפרשות יבשות. על אחת כמה וכמה אם התוכי נבדק ונמצא חיובי לכלמידיה.
יש למנוע מגע בין התוכי לצפורי בר ולתוכים אחרים שלא ידוע מצבם הבריאותי.
שימוש חוזר בכלוב של תוכי אחר - רק לאחר ניקוי וחיטוי יסודי.
ד"ר ענבר כהן סבר
ד"ר אורן אולמן
מרפאה וטרינרית "כל חי", רחובות
מחלת הכלמידיה הינה אחת המחלות החשובות ברפואה של ציפורים בכלל ותוכים בפרט בגלל נפיצותה הרבה ובגלל היכולת להדביק בני אדם.
גורם המחלה
מחלת הכלמידיה הינה מחלה חיידקית הנגרמת ע"י הגורם Chlamydophila psittaci . בעבר היה שמו Chlamydia אך בשנים האחרונות סווג מחדש. החיידק עדיין מוכר יותר בשמו הקודם.
שמות נוספים למחלה: מחלת התוכים, דררת, אורניטוזיס, פסיטקוזיס.
סימני המחלה
החיידק מועבר לתוכי ונמצא באיברי גוף שונים כגון מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים ומערכת הדם.
כיוון שהוא מצוי באיברים שונים סימני המחלה יכולים להיות שונים ומגוונים במיקומם ובעוצמתן - ממחלה קלה עד מחלה קשה וקטלנית. סימני המחלה הנפוצים:
- מחלה כללית: תוכי חלש, אפטי, ירידה באכילה, נוצות מנופחות.
- מחלת מערכת הנשימה: דלקת והפרשות מהעיניים, נזלת, נשימה מוגברת, נשימה בפה פתוח, קולות נשימה חזקים, שינוי בקול התוכי/ צרידות, התעטשויות.
- מחלת מערכת העיכול: שלשול, פליטות, שינויים בצבע הצואה.
- מחלת העצבים: הטיית ראש, רעידות ועוויתות.
תיתכן הדבקה של תוכי בחיידק ללא כל סימנים קליניים - מצב של נשאות. כלומר התוכי ייראה בריא לחלוטין אך החיידק יקנן ברקמות גופו. במצבים כאלה התוכי עלול להוות מקור הדבקה ובמצבי סטרס שונים עלול החיידק להתפרץ ולגרום למחלה קלינית.
צורת הדבקה
מקורות החיידק הן מתוכים חולים או תוכים נשאים: הפרשות לשלשת, אבק נוצות, כלוב משומש. ההדבקה נעשית בדרך כלל דרך האויר - דרך מערכת הנשימה. המחלה עלולה לעבור דרך הביצים מהאם לגוזלים.
המחלה בבני אדם
הידבקות אנשים בכלמידיה מצפורים אינה נפוצה למרות שהחיידק נפוץ מאוד. בבני אדם אין מצב של נשאות ללא סימנים קליניים: אדם שנדבק בחיידק יפתח מחלה. המחלה באנשים כוללת מחלה דמויית שפעת עם חולשה וחום גבוה שעלול להתפתח לדלקת ריאות. במצבים קיצוניים ונדירים ביותר עלולה להיות מחלה קשה יותר.
האנשים הרגישים יותר לחלות בכלמידיה הינם אנשים עם בעיות חיסוניות כגון מושתלים, חולי סרטן, חולי איידס וחולים המטופלים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון. במצבים כאלה מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה בקשר להמשך אחזקת התוכי.
איבחון הכלמידיה
עזרים לאבחון המחלה כוללים סימנים קליניים, שינויים בספירת הדם ושינויים בצלומי רנטגן. האבחנה החד משמעית נעשית בבדיקות מעבדה ייעודיות לחיידק - בדיקות צואה ו / או בדיקות דם.
בעזרת בדיקות אלה ניתן לאתר תוכים נשאים ללא סימני מחלה.
הטיפול הוטרינרי בכלמידיה
הטיפול הווטרינרי בתוכי חולה בכלמידיה כולל טיפול תומך כללי לפי מצבו הרפואי של התוכי וטיפול וטרינרי ספציפי לכלמידיה.
הטיפול הווטרינרי התומך יכול לכלול אחד או יותר מהטיפולים הבאים, כתלות במצב התוכי: אינפוזיית נוזלים, האכלה, ויטמינים, תרופות שונות, כלוב חמצן.
הטיפול הייעודי כנגד חיידק הכלמידיה הינו טיפול אנטיביוטי ממושך. ישנן מפר צורות לטפל באנטיביוטיקה: הוספה במזון, הוספה למי השתיה, מתן ישירות לפה ובזריקות.
חשוב לודא בעזרת בדיקות מעבדה שהטיפול בחיידק הצליח והתוכי נקי מהחיידק.
מניעה
לא קיים חיסון כנגד כלמידיה.
המניעה מתחילה בשלב הרכישה: עדיף לרכוש תוכי שנבדק לכלמידיה ויש בידי המוכר תעודה המעידה על כך.
את התוכי עדיף לקנות ממקום מוכר, רציני, נקי, שנמצא תחת השגחה וטרינרית. ככל שהתוכי עובר יותר ידיים יש סיכוי גדול יותר להידבק בכלמידיה ולכן עדיף לקנות תוכי ישירות מהמגדל שאצלו התוכי בקע (אם יש אפשרות כזו).
עם קבלת התוכי מומלץ לקחתו לבדיקה אצל וטרינר בעל נסיון ברפואת ציפורים לצורך בדיקת נשאות לכלמידיה.
אם התוכי חיובי לכלמידיה או שהתוכי לא נבדק עדיין - מומלץ לשמור על היגיינה של הכלוב והסביבה תוך נקיון יומי של הכלוב וסילוק הפרשות יבשות. על אחת כמה וכמה אם התוכי נבדק ונמצא חיובי לכלמידיה.
יש למנוע מגע בין התוכי לצפורי בר ולתוכים אחרים שלא ידוע מצבם הבריאותי.
שימוש חוזר בכלוב של תוכי אחר - רק לאחר ניקוי וחיטוי יסודי.
ד"ר אורן אולמן(B.Sc, DVM)הינו בוגר מחזור י'(1997) של בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט בפקולטה לחקלאות. מיום סיום לימודיו משקיע את עיקר מירצו כרופא וטרינר קליני. במהלך השנים השתתף בעשרות קורסי המשך, ימי עיון והשתלמויות בתחומים נרחבים הכוללים רפואה קלינית של חיות בית קטנות (כלבים וחתולים), רפואת חיות אקזוטיות, כירוגיה ואורטופדיה.