הרפיה וחשיבותה בבריאות ותנועה . 

הרפיה וחשיבותה בבריאות ותנועה . מאת - ארז אלון *

נתחיל בתרגיל- ניישר שתי ידינו מטה בצידי הגוף , נאגרף את שתי כפות הידיים חזק ככל יכולתנו ונשחרר לסירוגין . תוך כדי התרגול נשאל את השאלות הבאות :

- האם אני לוחץ חזק ככל הניתן ?

- האם המאמץ אינו מקרין כלפי מעלה לאזורים אחרים בגוף דוגמת כתפיים , נשימה ושפתיים ?

תרגיל זה מעלה שאלות הנוגעות לעניין ההרפיה בחיינו ובתנועתנו.

הרפיה אינה דבר המובן מאליו והנו בעל חשיבות עליונה בהשגת תנועה בריאה יותר , מקסום תוצאות במאמץ פיזי ובהקשר הכולל של איכות חיינו . מטרת מאמר זה הנה תיאור חשיבות ההרפיה והדרכים להשגתה .

א. מתח לעומת מתיחה

לעתים קיים בלבול במושגי מתיחה והרפיה .

כל מערכת השרירים בגופנו יכולה לעבור שלשה מצבי מוצא- כווץ , הרפיה , ומתיחה . שלשת מצבים אלו מתארים יחס שונה ומתח שונה בסיבי השריר- חופפים במידת מה בעת הרפיה , חופפים מאד ומכווצים מאד בעת מאמץ של כווץ ורחוקים מאד בעת מתיחה . לכלנו יכולת להעביר כמעט את כל השרירים בגוף ממצב למצב . כאשר אנו מחליטים על ביצוע מאמץ וכאשר אנו במצב של מתח נפשי - השרירים מתכווצים (לא נמתחים !) כאשר אנו במצב רגיעה השריר נמצא במצב הרפוי ( לא הארוך ביותר שלו !) וכאשר אנו מותחים את השריר זוהי פעולה מכוונת הכרוכה בד"כ בכווץ שרירים נגדיים (אנטגוניסטיים )

. אחת הטעויות הנפוצות היא שאדם המותח את שריריו ולחילופין אדם גמיש הוא גם אדם רפוי. כיוון שמתח יכול להתבטא בדרכים רבות כגון -לחץ דם איננו רשאים להסיק כי מתיחת שריר תפתור בעיות מתח ותרפה אותנו .

הרפיה גופנית הינה תמיד מלווה בהרפיה נפשית. נזכור- מתח נפשי אינו מתיחה אלא כווץ שריר ! .

 ב. מצבי דחק

מצב בו אנו נמצאים בדריכות ומאוימים גורם לגוף להיכנס למצב מוכנות גופנית הנקראstress - מצב זה הינו ה"אויב הגדול וההיפוך של הרפיה . . stress - דחק או .stress

ניטיב להבין את מושג ההרפיה אם נבין מהו במצב זה חלים שינויים גופניים המכינים את הגוף ,כמו אצל כל חיה , להתמודדות עם סכנה כגון- ריצה ובריחה . כחלק מההכנות הללו מובאים שרירי מערכת התנועה למצב של כווץ רב יותר . אנו  מגדירים מצב זה גם עבור בעיות "קטנות " - כוס שעלולה ליפול, סידור יום לחוץ , ריב מילולי עם מישהו וכ"ו 

 כל משימה דורשת שינוי מתח מסוים  כדי לבצעה - גם לחיידק יש stress! אלא שאצל האדם הוא הופך למצב קבוע .

האריה , מלך הטורפים , מבלה את רוב זמנו בשכיבה עצלה , אנו שאיננו צדים כלום מוכנים רוב הזמן ל"מתקפות " .

ג.חשיבות ההרפיה .

מחקרים רבים קושרים בין הרפיה לשלל בעיות גופניות כגון לחץ דם , סכרת, סרטן ועוד .

. חשיבות ההרפיה ליציבה . יציבת האדם מוגדרת , פיזיולוגית , ממנח עמוד השדרה - כאשר חוליות הגב מונחות אחת על השנייה בזוית נכונה , כאשר אין לחץ על הדיסק המונח בין החוליות , רב הסיכוי שנסבול פחות מכאבי גב .  כיוון שרוב שרירים אלו הינם רצוניים -יש ביכולתנו לכווץ אותם בקלות . בעת מתח שיכול להיות נפשי וירטואלי לחלוטין אנו נוטים לכווץ שרירים אלו . כתוצאה מכך אנו מקבלים שינוי של היציבה והלחצים שבין החוליות גדלים -והגוף מגיב בצורה הברורה ביותר- הגב כואב נתפס ! על כן, הרפיה מאפשרת כתנאי ראשון לשרירים לעבוד בצורה מאוזנת וללא כאבים . בשנות הטיפול הרבות שהעברתי הייתי עד למקרים רבים של אנשים שסבלו מכאבי גב לא מוסברים שנפתרו רק כאשר אנשים אלו למדו להרפות את עצמם

 חשיבות ההרפיה לתנועה . חשיבותה של ההרפיה לתנועה באה לידי ביטוי במצבים הקיצוניים- מאמץ גופני רב מאד (אצל ספורטאים ) ומנגד - כאשר ישנן בעיות תנועה יסודיות . ? מצב ההרפיה מאפשר לשרירים לעבוד בצורה נכונה יותר - כאשר הגוף מתחיל מ " 0 עולה יכולת השרירים לעבוד חזק יותר מתואם יותר .

נוכל לראות שתי דוגמאות הממחישות זאת- אם נרצה לקפוץ ממצב עמידה כלפי מעלה נהיה חייבים לשחרר את שרירי הרגל כדי לאפשר את הכיווץ המהיר המתרחש בקפיצה .

 בגיל המבוגר -שרירים שאינם יודעים כיצד לנוח מייצרים רעידות ( לא בפרקינסון ). הסתכלו על חתול המתכונן לזינוק- המילה הראשונה העולה בנו היא "דריכות " ולאחריה- "הרפייה" .

כיצד להגיע להרפיה ?

הדרכים להרפיה רבות ואישיות ולמעשה ניתן לומר כי כל פעילות מצב המאפשרים לנו להנתק ממצב נתון לחוץ מאפשרים הרפיה. הרפיה קשורה קשר רב לטכניקות מדיטציה שונות אך גם סרט טוב יכול לנתק אותנו מבעיות יום יום לכמה שעות ועקב כך - לשנות את מתח השרירים בגופנו.

דווקא השינה אינה בהכרח מצב רפוי ולכן טבעי הוא שנקום עם צוואר כואב ושרירים תפוסים .

ברצוני גם להסב את תשומת לבכם לתופעה שאין לה הסבר מניח את הדעת אך ידועה לכל ספורטאי רקדן העובד קשה ומופיעה גם במקרים של גב תפוס- במקרים רבים כאשר אנו מפעילים לחץ רב על הגוף ( פיזי או נפשי ) , הפגיעה והתגובה תבוא לא באותו רגע אלא ברגע הראשון שהגוף יהיה במנוחה דהיינו- רפוי . 

 רעיונות להרפיה בתנועה :

א. נשימה - לנשימה נכונה המדגישה הוצאת אוויר כצורת הרפיה יש יכולת להיות הכלי הזמין ביותר .נסו להדגיש הוצאת אויר ארוכה המתואמת עם התנועה .

ב. חשיבה - רעיון המינימום . נסו לשאול האם אתם משתמשים במנימום הנדרש לביצוע הפעולה

ג. דימוי פסיכולוגי- נסו לדמות את עצמכם בסביבה הנתפסת אצלכם כ"רכה " ורפויה - למשל- בעת ריצה - דמו את הרצפה לעטופה בצמר גפן

ד. שימוש במוזיקה נכונה -

 חשוב ליצור סביבה שהמוזיקה בה נתפסת על ידנו כמוזיקה "מרפה " .

טון דיבור של מאמן , רעשי סביבה ועוד יכולים להיות משפיעים כמוזיקה של ממש !

הרפיה היא כושר גופני כסבולת לב ריאה ונבנית תוך אימון מתמיד. כפי שהסברתי- ההרפיה היא חלק טבעי רק אצל חיות וילדים- האדם הבוגר המערבי צריך לתרגל אותה בצורה יומיומית וסבלנית כיוון שמצבו הטבעי רחוק מאד ממצב רפוי . גם במזרח נתפסת ההרפיה כמצב מתורגל. טאי-צי, יוגה , מדיטציה ועוד

סיכום .

הרפיה אינה מצב סטטי ואינה מובנת מאליה .היא מושגת רק דרך עבודה ולעיתים עבודה קשה .

הרפיה היא סוג של כושר גופני . הדרכים להשגתה מגוונות ואישיות ואין דרך אחת נכונה יותר . בתחום התנועה והיציבה היא  מצב המאפשר שמירה על בריאות והשגת יכולת גופנית טובה יותר .

הרפיה כשלעצמה אינה אידאל יחיד המגדיר מהי בריאות טובה- מתח ומתיחה כמו גם כווץ הם חלק בלתי נפרד וחשוב ועל ההרפיה להיות חלק ממערכת מאוזנת (ראה גם- אד"מ בתנועה מבוא ארז אלון . מאמר ) . בניגוד  למתיחה שהיא פעילות נראית - ההרפיה נסתרת , יש צורך מיוחד לעבוד עליה תוך תשומת לב פנימית .

היטיב להגדיר זאת הסופר האוסטרלי פטריק וויט : "אני הולך מתוח מרוב מה שחושבים עלי "

* כל הזכויות שמורות לארז אלון אד"מ בתנועה מאמר לקוח מהרצאות אד"מ בתנועה ותוכנית ארגונומיה בתנועה המועברות בארגונים ומכללות .