הכל על שמן קוקוס

הקדמה

שמן הקוקוס ידוע כמרכיב תזונתי חשוב ביותר במקומות שונים ברחבי העולם מזה מאות ואף אלפי שנים. הוא בעל תכונות תזונתיות ובריאותיות רבות ומגוונות הנובעות בעיקר מהרכב חומצות השומן הייחודי שבו בהשוואה למזונות אחרים, הן ממקור צמחי והן מן החי. מעבר להיותו מרכיב תזונתי חשוב, יש להתייחס אל שמן הקוקוס כאל מזון פונקציונאלי וזאת בשל יתרונותיו הבריאותיים הרבים, הרבה מעבר לתכולתו ותרומתו התזונתית. מסיכום של המחקרים המדעיים הרבים שנערכו על שמן הקוקוס, ניתן למנות מספר השפעות בריאותיות:

בעיני רבים במערב, רשימה ארוכה זו של השפעות בריאותיות הינה הפתעה. הסיבה לכך היא התדמית השלילית שדבקה בשמן הקוקוס במדינות המערב במהלך 50 השנים האחרונות בעקבות פרסומים מטעים ומגמתיים. הטעות הנפוצה במערב היא כי צריכה של שמן קוקוס אינה מומלצת כיוון שהוא מכיל בעיקר חומצות שומן רוויות הנתפסות כמזיקות לבריאות. שורה ארוכה של מחקרים מדעיים שהצטברו בנושא בעשרות השנים האחרונות מוכיחה כי תפיסה זו הינה מוטעית. כיום אנו יודעים כי קיימים הבדלים מהותיים בין מבניהן והרכבן של חומצות השומן השונות, ובעקבות זאת קיים שוני גם בפעילותן והשפעתן על תהליכים פיזיולוגיים בגוף האדם. כדי להבין כיצד תורם שמן הקוקוס לבריאות ותזונת האדם, עלינו לדעת מעט יותר על חומצות השומן באופן כללי, ובייחוד על הרכבו הייחודי של שמן הקוקוס בהקשר זה.

חומצות שומן - הרכב ומבנה

כל השומנים והשמנים מורכבים ממולקולות שומן הנקראות חומצות שומן. כל חומצות השומן כולן מורכבות מאטומים של פחמן ואטומים של מימן, כאשר בקצה כל חומצת שומן קיימת קבוצת קרבוקסיל (COOH). אטומי הפחמן יוצרים שרשרת במרכזה של החומצה. כל אטום של פחמן יכול ליצור 4 קשרים, כך ששני קשרים מנוצלים לקשר עם הפחמנים השכנים ושני הנותרים לקשר עם מימן.

ישנן שתי שיטות לסיווגן של חומצות השומן. השיטה הראשונה מבוססת על רוויתן של חומצות השומן. במידה שהשרשרת בנויה כך שכל הקשרים בין אטום פחמן למשנהו הינם קשרים יחידים, תיקרא החומצה: חומצת שומן רוויה. כלומר, רוויה באטומי מימן שקשורים לכל אטומי הפחמן. אולם במידה ונוצר קשר כפול בין שני אטומי פחמן במקומם של שני אטומי מימן שהיו מחוברים לשני אטומי הפחמן, תיקרא חומצת השומן: חומצת שומן בלתי רוויה, כלומר, חומצה שאיננה רוויה באטומי מימן. כאשר לכל אורכה של החומצה השומנית רק קשר אחד יהיה כפול, תיקרא החומצה חד בלתי רוויה, וזאת כיוון שחסר רק זוג אחד של אטומי מימן. כאשר לאורך חומצת השומן יופיעו שני קשרים כפולים לפחות, תכונה החומצה רב בלתי רוויה.

שיטת הסיווג השנייה מבוססת על גודל המולקולה, או למעשה אורכה של שרשרת הפחמנים המרכיבה את חומצת השומן. נהוג לסווג את חומצות השומן לשלוש קבוצות עיקריות: קצרות, בינוניות, וארוכות. חומצות שומן המורכבות משרשרת של עד ששה פחמנים נקראות: חומצות שומן קצרות-שרשרת (Short-chain fatty acids או בקיצור SCFAs), אלו אשר מורכבות משמונה עד שנים-עשר פחמנים נקראות: חומצות שומן בינוניות-שרשרת (Medium-chain fatty acids או בקיצור MCFAs), ואילו חומצות השומן בעלות ארבע-עשר פחמנים ומעלה מכונות: חומצות שומן ארוכות-שרשרת (Long-chain fatty acids או בקיצור LCFAs).

חומצות השומן הנפוצות ביותר במזונות המוכרים לנו הינן ארוכות-שרשרת והן עשויות להיות רוויות, חד-בלתי רוויות או רב-בלתי רוויות. חומצות שומן בינוניות-שרשרת קיימות בריכוז נמוך מאד במזונות שונים, וישנם מעט מאד מקורות העשירים בהן. כל חומצות השומן הבינוניות הינן רוויות. חומצות השומן הקצרות אינן נפוצות במזון והן מופקות בעיקר מתסיסה של פחמימות וחלבונים במערכת העיכול. חומצות השומן בעלות אורך שרשרת בינוני הן: חומצה קפרילית (Caprylic acid), חומצה קפרית (Capric acid) וחומצה לאורית (Lauric acid). מביניהן, החומצה הלאורית היא בעלת התכונות המשמעותיות ביותר מבחינה תזונתית ורפואית.

שמן הקוקוס הוא אחד מאותם מקורות בודדים לריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות בינוניות-שרשרת, ובמיוחד של חומצה לאורית. מקורות נוספים בעלי ריכוזים גבוהים של חומצות שומן רוויות בינוניות שרשרת וחומצה לאורית, הם שמן דקלים וחלב-אם אנושי. האורך של חומצות השומן חשוב ביותר בכל הקשור לאופן בו הגוף מעכל, סופג ומשתמש בהן. קיים הבדל משמעותי ומהותי בין חומצות השומן בינוניות-השרשרת לבין אלו הארוכות בהקשר זה. כפי שנראה בהמשך, הבדל זה הוא אחד הגורמים לכך שחומצות השומן בעלות האורך הבינוני מספקות תועלת תזונתית רבה אשר עשויה לשפר את הבריאות הכללית של בני האדם ובעלי החיים הבריאים והחולים, הצעירים והמבוגרים כאחד.

חומצות שומן - עיכול וספיגה

כאשר שלוש חומצות שומן מצטרפות יחדיו למולקולת גליצרול (Glycerol), מתקבל טריגליצריד (Triglyceride). גליצרול זוהי מולקולה חשובה המיוצרת בתא, בין היתר כתוצר לוואי של תהליך הפקת האנרגיה המכונה גליקוליזה. פרט לטריגליצרידים מצויה מולקולה זו גם ברוב הפוספוליפידים המרכיבים את ממבראנת התא. בתעשיית המזון והתרופות מכונה מולקולה זו בשם גליצרין. טריגליצרידים הם המרכיב העיקרי בשומן מן החי ובשמנים צמחיים. הטריגליצרידים יכולים להיות מורכבים מסוגים שונים של חומצות שומן והם מסווגים על פי חומצות השומן המרכיבות אותם בהתאם לגודלן ו/או למספר הקשרים הכפולים שהן מכילות. בהקשר לגודל/אורך, טריגליצרידיים בינוניים (Medium-chain triglycerides או בקיצור MCTs) מוגדרים ככאלו המורכבים מלפחות שתי חומצות שומן בינוניות-שרשרת, ואילו טריגליצרידים ארוכים (Long-chain triglycerides או בקיצור LCTs) מורכבים מלפחות שתי חומצות שומן ארוכות-שרשרת. על מנת שהגוף יוכל להשתמש בחומצות השומן לצרכיו השונים, ראשית עליו לפרק את מולקולת הטריגליצריד, ועל ידי כך מתקבלות חומצות שומן חופשיות. בנקודה זו חשוב להדגיש את ההבדלים שבין פירוק טריגליצרידים וספיגת חומצות השומן באורכים השונים.

טריגליצרידים ארוכי-שרשרת מגיעים למעי הדק ושם מתרחש עיקר תהליך עיכולם. אנזימי לבלב (ליפאזות) ומלחי מרה הכרחיים לעיכולם. תהליך העיכול גורם להיפרדות הקשרים שבין חומצות השומן לגליצרול וכך מתקבלות חומצות שומן ארוכות-שרשרת חופשיות. אלו חוברות לחלבונים ויוצרות ליפופרואטנים אשר מועברים אל דרכי הלימפה ומשם למחזור הדם. במהלך זרימתם במחזור הדם, חלקים קטנים של שומן משתחררים מהליפופרוטאינים אל מחזור הדם. שומן זה נאגר מאוחר יותר בתאי השומן או לחלופין שוקע ומצטבר בדפנות כלי הדם. כמו כן, מספקים הליפופרואינים רכיבים שומניים המשמשים את רקמות הגוף השונות. לאחר שהם הופכים קטנים יותר, הם נקלטים על ידי הכבד, מתפרקים ומשמשים כמקור אנרגיה. חלקם משמש ליצירת ליפופרוטאינים אחרים, וביניהם כולסטרול, אשר נשלחים בחזרה אל מחזור הדם על מנת לספק רכיבי שומן נוספים לרקמות הגוף השונות.1

תהליך העיכול של טריגליצרידים באורכים בינוניים שונה. אלו מסיסים יותר במים, ועל כן פירוקם באמצעות הידרוליזה הינו מהיר ויעיל יותר, והם אינם נזקקים לפירוק באמצעות אנזימי לבלב ומלחי מרה. מרבית חומצות השומן בינוניות-השרשרת נספגות באופן מיידי ישירות אל הכבד דרך הוריד הראשי. שם, הם משמשות כמקור ליצירת אנרגיה. בשל כך, מרביתן אינן זורמות במחזור הדם, אינן גורמות לשקיעה והצטברות שומנים בכלי הדם, וכמו כן אינן נאגרות בתאי שומן.1

תכונה ייחודית נוספת של חומצות השומן בינוניות-השרשרת היא יכולתן לחדור בקלות את הממבראנה הכפולה של המיטוכונדריה, ועל ידי כך לשמש לתא כמקור אנרגיה מהיר ויעיל. לעומתן, חומצות שומן ארוכות זקוקות למעורבות של אנזימים מיוחדים על מנת לחדור את הממבראנה של המיטוכונדריה ובשל כך תהליך הפקת האנרגיה מהן איטי יותר ודורש ייצור מוגבר של אנזימים אלו.1 על החשיבות של תכונה זו בהקשר למחלת הסוכרת נדון בהמשך.

לעובדה כי טריגליצרידים וחומצות שומן בעלי אורכים בינוניים יכולים להתפרק ולהיספג גם ללא נוכחות של מלחי מרה ואנזימי לבלב יש משמעות רבה עבור תינוקות חולים או אשר נולדו מוקדם מהרגיל ובמיוחד אלו אשר איברי מערכת העיכול שלהם אינם מפותחים דיים. זאת מכיוון שתינוקות אלו אינם מסוגלים לעכל חומצות שומן ארוכות-שרשרת. בנוסף, מספר מחקרים מצביעים על כך כי חומצות שומן בינוניות-שרשרת משפרות את הספיגה והזמינות הביולוגית של רכיבי תזונה אחרים, כגון המינרלים סידן ומגנזיום,3 חלק מהויטמינים מסוג B, ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K וביתא-קרוטן), וכן חלק מחומצות האמינו.2

חומצות השומן בינוניות-השרשרת עשויות להועיל מאד לאנשים הסובלים מהפרעות בעיכול ובספיגה של מזונות שומניים וויטמינים מסיסי שומן, הנובעות ממחלות כיס מרה, דלקות כרוניות של הלבלב ואי ספיקה של הלבלב כמו גם לחולי ציסטיק פיברוזיס (Cystic fibrosis)4 . הדבר נכון גם לגבי אנשים שעברו כריתת כיס מרה וכן לגבי מבוגרים וזקנים הסובלים מהתנוונות וליקויים בתפקודי הלבלב ואיברי מערכת העיכול.5

מטבוליזם ואנרגיה

מכיוון שחומצות השומן בינוניות-השרשרת משמשות את הכבד כמקור אנרגיה זמין, מהיר ויעיל, צריכתן, באמצעות הוספה של שמן קוקוס לתזונה, מעצימה את רמות האנרגיה. אין מדובר בהשפעה ממריצה כמו זו של קפאין, אלא, בעלייה מתונה ברמות האנרגיה הנמשכת זמן רב יותר. מחקרים הראו כי צריכה של טריגליצרידים המורכבים מחומצות שומן בינוניות-שרשרת, מגבירים את קצב חילוף החומרים.6 כתוצאה מכך גובר קצב צריכת האנרגיה של הגוף באמצעות שריפת קלוריות מוגברת. מחקרים בבני אדם הראו כי כאשר מוסיפים לתזונה טריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני על חשבון טריגליצרידים ארוכי שרשרת חלה עלייה בקצב צריכת האנרגיה היומית של הגוף בשיעור של עד 260 קלוריות.6 מדד נוסף להערכת קצב חילוף החומרים הוא השינוי בקצב יצירת החום בגוף, טרמו-גנזיס (Thermogenesis). נמצא כי בקרב בני-אדם רזים, צריכה של טריגליצרדים בעלי אורך שרשרת בינונית הביאה לעלייה בקצב חילוף החומרים בשיעור הגבוה יותר ב- 48% בהשוואה לעליה שנרשמה לאחר צריכה של טריגליצרידים ארוכי שרשרת. תוצאות מרשימות אף יותר נצפו בקרב בני-אדם הסובלים מהשמנת-יתר, כאשר העלייה בקצב חילוף החומרים לאחר צריכת הטריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני הייתה גבוהה יותר בכ- 65% בהשוואה לאלו שצרכו טריגליצרידים ארוכי שרשרת.7 מחקר אחר מצא כי העלייה בקצב חילוף החומרים בעקבות צריכת טריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני נמשכת כ- 24 שעות לאחר סיום הארוחה.8 אנשים המעוניינים להגביר את הערנות ורמות האנרגיה בבקרים, וזאת מבלי לסבול מעצבנות, מתח ונפילות אנרגיה, יכולים לצרוך כף אחת של שמן קוקוס כתחליף לקפה כבר עם ארוחת הבוקר. למרות החשיבות של ארוחת הבוקר, רבים נוהגים לדלג עליה. גם מי שאינו נוהג לאכול ארוחת בוקר, יכול ליהנות מצריכת כף אחת של שמן קוקוס. מומלץ לשלב פרי או מספר פירות יבשים המספקים אנרגיה זמינה גם לתפקוד המוח.

זה שנים ששמן הקוקוס משמש ספורטאים כמקור אנרגיה מצוין לפני אימונים. בנוסף לכך שחומצות שומן בינוניות-שרשרת מגבירות את המטבוליזם ואת קצב צריכת האנרגיה של הגוף, מחקרים הוכיחו כי צריכתן משפרת ביצועים ספורטיביים במהלך פעילות גופנית.9 הדבר מסייע לא רק באיכות האימון מבחינה ספורטיבית, אלא גם עשוי לשפר את קצב שריפת הקלוריות במהלך האימון. מסיבות אלו, משקאות וחטיפי אנרגיה המיועדים לעוסקים בספורט מכילים במרבית המקרים שמן קוקוס או טריגליצרידים בעלי אורך בינוני.2

הורדה במשקל ושמירה על משקל גוף תקין

מחקרים מצביעים על כך כי צריכה של שמן הקוקוס בתזונה מסייעת לשמירה על משקל גוף תקין ואף תורמת להורדה במשקל.10 העובדה כי שמן הקוקוס מגביר את קצב המטבוליזם ומעצים את רמות האנרגיה עשויה כשלעצמה לתרום להורדה במשקל ולשמירה על משקל גוף תקין. זאת ועוד, נמצא כי לשמן הקוקוס תכונות מועילות נוספות המסייעות לאנשים המעוניינים לנהל בתבונה את משקל גופם.

השפעה מיטיבה על אגירת השומן

מכיוון שחומצות השומן בינוניות-השרשרת משמשות להפקת אנרגיה ואינן נאגרות בתאי השומן, שמן הקוקוס יכול לשמש להורדה במשקל ולשמירה על משקל גוף תקין.מחקר שנערך בקנדה והתפרסם בשנת 2003 מצא כי תזונה עשירה בטריגליצרידים בעלי אורך בינוני, למשך 28 ימים, הובילה לירידה ברקמה האדיפאלית בקרב גברים הסובלים מעודף משקל.10 על פי החוקרים, הסיבות לכך הן ככל הנראה בשל עליה בקצב צריכת האנרגיה של הגוף והפרשה מוגברת של שומן בצואה. כמו כן, בקרב הגברים שתזונתם הכילה טריגליצרידים בעלי אורך בינוני, הכמיהה לחטוף מזונות לאחר ארוחת הבוקר הייתה פחותה באופן משמעותי מהגברים בקבוצת הביקורת, שתזונתם כללה לחלופין, שמן זית.

קידום תחושת שובע

הנתונים מהמחקר הקנדי שתואר קודם מתווספים לסדרה של מחקרים המצביעים על כך כי צריכה של שמנים המכילים חומצות שומן בעלות אורכים בינוניים, כגון שמן הקוקוס, מקדמת תחושה של שובע ומובילה לירידה בצריכה הכוללת של מזון.6 נמצא כי כאשר ארוחות הכילו טריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני כמקור השומן, חלה ירידה בצריכת המזון בשיעור הנע בין 255 קלוריות ליום בהשוואה לארוחות שהכילו טריגליצרידים ארוכי שרשרת כמקור השומן. מחקר נוסף ערך השוואה דומה ומצא כי כאשר נמדדה הירידה בצריכת המזון בארוחה אחת, היא נעה בשיעור שבין 42 ל- 167 קלוריות.6 שמן הקוקוס מקדם תחושת שובע מהר יותר מאשר מרבית המזונות המוכרים לנו. הוספת שמן קוקוס לתזונה מסייעת לתחושת שובע לאורך זמן ומונעת את כמיהה לחטיפים וממתקים בין הארוחות. אנשים המוסיפים שמן קוקוס לתזונה באופן קבוע, צורכים בסופו של יום פחות קלוריות והדבר מסייע להם בשמירה על משקל גוף תקין ואף להורדת משקל עודף. הממצאים מהמחקרים שנסקרו מצביאים על כך כי צריכה של שמן קוקוס בתזונה עשויה לסייע לירידה במשקל על ידי הגברת קצב חילוף החומרים ושריפת הקלוריות, ובנוסף על ידי קידום תחושת השובע המובילה לצריכה פחותה יותר של קלוריות מהמזון.

כולסטרול ומחלות לב וכלי דם

הדעה הרווחת היא כי צריכה של שמן הקוקוס מובילה לעלייה ברמות הכולסטרול בדם, והיא מסוכנת לבריאות כיוון שעלייה ברמות הכולסטרול מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב. בשורות הבאות נלמד מדוע דעה זו, לא רק שאינה מבוססת אלא שהיא תוצאה של פרסומים מטעים ומגמתיים. זאת ועוד, ממעקב אחר תוצאות של מחקרים אובייקטיביים רבים שנערכו בחמישים השנים האחרונות ניתן להסיק את ההיפך הגמור, כלומר שצריכה של שמן קוקוס בתזונה עשויה לשפר את מאזן הכולסטרול בדם, ולהפחית את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

את המסע שלנו בזמן נתחיל בשנת 1959 אז התפרסם מחקר שכלל 10 גברים שסבלו מרמות גבוהות של כולסטרול בדם. תשעה מבין עשרת הגברים סבלו גם מהשמנת יתר חמורה. במחקר נבדקה ההשפעה של תזונה מיוחדת אשר כללה שילוב ביחס שווה של שמן קוקוס ושמן חריע כמקור השומן, או שמן חריע כמקור השומן היחידי. בשני המקרים 42% מסך הקלוריות היומית הגיעו מהשומנים. כאשר התזונה כלל את שמן הקוקוס, צריכתו היוותה 21% מסך הקלוריות היומית. הגברים חולקו לשתי קבוצות, כאשר ההבדל ביניהן היה שהקבוצה הראשונה צרכה בשבועיים הראשונים את שמן החריע בלבד, ובשבועיים שלאחר מכן צרכה את תערובת השמנים שכללה גם את שמן הקוקוס. הגברים בקבוצה השנייה צרכו את שני סוגי הדיאטות בסדר ההפוך. המחקר ערך בסך הכול 4 שבועות. רמות הכולסטרול בדם נבדקו בתחילת המחקר, בעת החלפת הדיאטות ובסיום המחקר. התוצאות מראות כי בשתי הקבוצות חלה ירידה של כ- 28% ברמות הכולסטרול כבר לאחר השבועיים הראשונים. אולם, ירידה נוספת ברמות הכולסטרול גם בשבועיים הבאים נרשמה רק בקרב הקבוצה שצרכה את תערובת השמנים שכללה את שמן הקוקוס במשך תקופה זו, בעוד שבקרב הגברים בקבוצה השנייה, חלה דווקא עלייה קלה ברמות הכולסטרול לאחר שבשבועיים האחרונים תזונתם לא כללה שמן קוקוס כלל.11 לעובדה כי 21% מסך צריכת הקלוריות של הנחקרים הגיעה משמן הקוקוס יש משמעות רבה. על פי המלצות התאחדות הלב האמריקאית, צריכת השומן היומית אמורה להוות לא יותר מ- 30% מסך צריכת הקלוריות היומיות, כאשר לא יותר מ 10% מסך הקלוריות היומית אמורה להגיע משומן רווי. במחקר הנ"ל הגברים צרכו רמות שומן גבוהות יותר מההמלצה, ואף רמות השומן הרווי, שמקורו בשמן הקוקוס, היו גבוהות בהרבה מאשר ההמלצות של התאחדות הלב האמריקאית, ובכל זאת הדבר הוביל דווקא לירידה משמעותית ברמות הכולסטרול בדם.

בשנת 1988 התפרסם מאמר שסקר 119 מחקרים ומאמרים שהתפרסמו בנוגע להשפעת שמן הקוקוס על רמות כולסטרול או על התפתחות טרשת עורקים. 73% מהמחקרים הנ"ל מראים כי לשמן הקוקוס לא הייתה השפעה שלילית על רמות הכולסטרול ועל התפתחות טרשת עורקים . נמצא כי המחקרים שהעידו כביכול על כך ששמן הקוקוס גרם לעלייה ברמות הכולסטרול נערכו בצורה לקויה.12 במחקרים שנערכו על בעלי חיים (ארנבים, עכברים, חולדות, גרבילים, כלבים וקופים) השתמשו החוקרים בשמן קוקוס שעבר מימון (Hydrogenation). כידוע, כל השמנים שעוברים מימון גורמים לעליה ברמות הכולסטרול. תהליך המימון גורם לכך שחומצות שומן רבות הופכות לחומצות שומן טראנס, ותרומתן השלילית של חומצות שומן אלו להתפתחות הפרעות בריאותיות רבות, כולל מחלות לב, ידועה זה מכבר. שימוש דומה בשמן קוקוס שעבר מימון נעשה גם בחלק מהמחקרים שנערכו בבני-אדם אשר העידו לכאורה על השפעתו השלילית של שמן הקוקוס בהקשר לרמות הכולסטרול. בנוסף, במרבית המחקרים שנערכו על בעלי חיים בנושא, החוקרים האכילו את החיות שמן קוקוס שעבר מימון כמקור יחידי לשומן בתזונה. שמן קוקוס טבעי מכיל כמות קטנה של חומצות שומן חיוניות, אך תהליך המימון פוגע בחומצות השומן הללו והורס אותן וכך מתקבל שמן נטול חומצות שומן חיוניות. היעדר חומצות שומן חיוניות בתזונה לאורך זמן, עלול לגרום לעלייה ברמות הכולסטרול, לפגיעה בעורקים ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם. השילוב של תזונה נטולת חומצות שומן חיוניות מצד אחד, ועשירה בחומצות שומן טראנס מצד שני הינו הרסני ועל כן לא ניתן להסיק ממחקרים אלו דבר בנוגע להשפעתו של שמן הקוקוס על רמות הכולסטרול והסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

קיימות מספר עבודות מחקר אפידמיולוגיות גדולות שנערכו בבני-אדם בהקשר לצריכה של שמן קוקוס והשפעותיה. תוצאות המחקרים הללו מעידות על כך כי אוכלוסיות הצורכות שמן קוקוס כחלק קבוע מהתזונה הציגו רמות כולסטרול נמוכות-נורמאליות וכן רמה נמוכה של מחלות לב וכלי דם.12 אחד מהמחקרים הללו התפרסם בשנת 1981. במחקר נבדק הקשר שבין התזונה של כל תושבי האי הפולונזי פוקה-פוקה שבאזור קו המשווה לבין רמות הכולסטרול והשומנים בדם. תוצאות המחקר מראות כי בקרב תושבי האי רמות הכולסטרול היו נמוכות, ונעו בין 170-176 מ"ג/ד"ל. זאת למרות ששומן היווה כ- 35-40% מסך צריכת הקלוריות היומית שלהם, וכי למעלה מ- 75% ממנו היה שומן רווי. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה כי קוקוס סיפק כמעט את כל השומן בתזונתם, ואילו את המקור העיקרי לחלבון היוו דגים המספקים גם חומצות שומן חיוניות.13

בכדי להבין את המשמעות של הממצאים שהתקבלו מהמחקרים שיוצגו בהמשך חשוב לעשות סדר בכל הנוגע לקשר שבין רמות הכולסטרול בדם לבין הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. בניגוד לתפיסה המיושנת על פיה ככל שרמות הכולסטרול הכללי גבוהות יותר כך הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם גבוה יותר, היום נהוג להתייחס ביתר חשיבות ליחס שבין רמת הכולסטרול הכללי לבין רמת הכולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול "הטוב") או לחלופין ליחס שבין רמת הכולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול "הרע") לבין רמת ה- HDL. ההנחה הרווחת היא כי הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם גובר כאשר היחס המתקבל מחלוקת רמת הכולסטרול הכללי ברמת ה- HDL גבוה מ- 4 או לחלופין כאשר היחס LDL/HDL גבוה מ- 3.5.

בשנת 1989 התפרסם מחקר אשר נערך בסרי לנקה, מדינה בה שמן הקוקוס משמש כמרכיב קבוע בתזונה. המחקר, שכלל 16 משתתפים, בדק את ההשפעה של החלפת שמן הקוקוס בשמן תירס על רמות הכולסטרול בדם. תוצאות המחקר מלמדות על כך כי בעקבות השינוי בתזונה, חלה ירידה ברמות הכולסטרול הכלליות של המשתתפים. אולם, מניתוח של התוצאות עולה, כי הירידה המשמעותית ביותר הייתה דווקא ברמות של הכולסטרול "הטוב", HDL, בעוד שהירידה ברמות הכולסטרול "הרע", LDL, הייתה מתונה. בעקבות השינויים הללו חלה הרעה ביחס שבין רמת הכולסטרול הכללי לבין רמת הכולסטרול "הטוב", HDL. בעוד שיחס זה עמד על 4.16 לפני המחקר, הוא עמד על 5.84 בסיומו.12 דווקא הרעה זו ביחס בין רמת הכולסטרול הכללי לרמת ה- HDL היא זו שעלולה להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

ומה קורה כאשר מוסיפים שמן קוקוס לתזונה של בני-אדם אשר אינם מורגלים לצרוך אותו? פרט למחקר שהתפרסם בשנת 1959 אותו הצגנו קודם, התפרסמו עוד מספר מחקרים אשר מצביעים על כך כי הוספה של שמן קוקוס לתזונה אינה בעלת השפעה שלילית על מאזן הכולסטרול ואינה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. אולם לא די בזאת, רבים מהמחקרים מעידים דווקא על כך כי הוספתו של שמן הקוקוס לתזונה הביאה לשינוי חיובי במאזן הכולסטרול של הנחקרים.14 נציין לדוגמא מחקר שהתפרסם בשנת 1991 בו הוסיפו החוקרים שמן קוקוס לתזונתם של 83 מבוגרים בעלי רמות כולסטרול נמוכות-נורמאליות, באופן שבו הוא סיפק 75% מצריכת השומן שלהם, אשר היוותה 24% מצריכת הקלוריות היומית הכוללת. תוצאות מחקר מעידות על כך שלאחר 15 שבועות חלה עלייה מסוימת ברמות הכולסטרול הכללי. אולם, עיקר העלייה ברמות הכולסטרול חלה דווקא על הכולסטרול "הטוב", HDL כך שבסיכומו של דבר חל שינוי חיובי ביחס שבין רמת הכולסטרול הכללי לבין רמת ה- HDL. בעוד שיחס זה עמד על 3.76 לפני המחקר, הוא עמד על 3.69 בסיומו.15 לסיכום, מתוצאותיהן של עבודות רבות שהתפרסמו בנושא עולה כי השפעתו של שמן הקוקוס על רמות הכולסטרול בדם הינה חיובית. עם זאת, ניתן לצפות להבדלים באופי ההשפעה בין בני-אדם הסובלים מרמות כולסטרול גבוהות ובין אלו אשר להם רמות נמוכות או נורמאליות. בקרב אלו אשר רמות הכולסטרול אצלם גבוהות, צריכת שמן קוקוס תביא ככל הנראה לירידה ברמות הכולסטרול הכללי והכולסטרול ה"רע", LDL. מצד שני, בקרב בעלי רמות כולסטרול נמוכות-נורמאליות, שמן הקוקוס עשוי להוביל לעליה מסוימת ברמות הכולסטרול הכללי, אך בעיקר לעלייה ברמת הכולסטרול "הטוב", HDL. לא פחות חשוב, צריכתו של שמן הקוקוס בתזונה אינה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.14

סוכרת

אחת ההמלצות עבור חולי סוכרת היא לעבור לתזונה דלת-שומנים וזאת בשל התפיסה שצריכה מוגברת של שומנים עלולה להגביר את הסיכון להשמנת-יתר ולהתפתחות מחלות לב, שני מצבים הנקשרים בדרך כלל למחלת הסוכרת. אולם, שמן הקוקוס עשוי להיות מזון מצוין עבור חולי סוכרת. בעוד שגלוקוז וחומצות שומן ארוכות שרשרת זקוקות לאינסולין על מנת לחדור אל תאי הגוף, חומצות השומן בעלות אורכים בינוניים המצויות בשמן הקוקוס אינן זקוקות לו על מנת לחדור את ממבראנת התאים. בנוסף, הן אינן זקוקות לסיוע של האנזים קרניטין טרנספראז על מנת לחדור את הממבראנה הכפולה של המיטוכונדריה שבתוך התא, וזאת בניגוד לחומצות השומן ארוכות השרשרת. כתחנת ייצור האנרגיה של תא, המיטוכונדריה משתמשת בחומצות שומן ובגלוקוז כמקורות להפקת אנרגיה על ידי חמצונם. חומצות שומן בעלות אורכים בינוניים מתחמצנות במיטוכונדריה בקצב מהיר יותר בהשוואה למקורות אנרגיה אחרים, ועל כן משמשות כמקור לייצור אנרגיה זמינה עבור התאים וכל זאת ללא תלות בנוכחות של אינסולין.16 לא די בזאת, ממחקרים שנערכו בעכברים, חולדות ובני-אדם מסתבר שחומצות השומן בעלות אורכי שרשרת בינוניים המצויות בשמן הקוקוס משפרות את הפרשת האינסולין, את רגישות התאים כלפיו, ואת הסבילות לגלוקוז.16-18 המחקרים מעידים על כך כי לאחר צריכה של טריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני חלה ירידה קלה ברמות הגלוקוז בדם, ובמקביל חלה עלייה בריכוז האינסולין בו.16

פעילות אנטי-מיקרוביאלית

צריכה של שמן הקוקוס תורמת למלחמה היומיומית של מערכת החיסון כנגד מגוון רחב של מיקרובים פתוגניים. הטריגליצרידים המורכבים מחומצות שומן בעלי אורך שרשרת בינוני מפורקים במעי לחומצות שומן חופשיות ולמונוגליצרידים. מונוגליצריד זו למעשה מולקולה המורכבת מגליצרול אליו קשורה חומצת שומן אחת בלבד. מונוגליצרידים המורכבים מחומצות שומן בינוניות-שרשרת הינם בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית עוצמתית ורחבת היקף כנגד מגוון בקטריות, פטריות, וירוסים ופרזיטים. גם לחומצות השומן בינוניות השרשרת החופשיות פעילות אנטי-מיקרוביאלית משמעותית.

בתנאי מעבדה, חומצה לאורית וחומצה קפרית, כמו גם המונוגליצרידים שלהן נמצאו כבעלי פעילות אנטי-בקטריאלית חזקה כנגד מגוון חיידקים גראם-חיוביים כגון, סטפילוקוקוס אאוראוס (Staphylococcus aureus) , סטרפטוקוקוס מקבוצה A ו- B (Streptococcus A & B). מרכיבים אלו הציגו פעילות חזקה גם כנגד מספר חיידקים גראם-שליליים כגון, הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori), נייסריה גונוראיה (Neisseria gonorrhoeae) וכלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis). כמו כן, חומצה קפרית והמונוגליצריד שלה היו יעילים כנגד החיידק הגראם-שלילי קמפילובקטר ג'ג'וני (Campylobacter jejuni). בסביבה חומצית, המונוגליצרידים של החומצה הלאורית והחומצה הקפרית, מונולאורין ומונוקפרין, היו קטלניים עבור מספר חיידקים גראם-שליליים נוספים כגון, אסצ'ריצ'יה קולי (Escherichia coli) ומינים של סלמונלה (Salmonella spp.).19 חיידקים אלו אחראיים בין היתר להתפתחות של מחלות רבות כגון, כיבי קיבה ותריסריון, זיהומים בדרכי השתן, מחלות זיהומיות של דרכי הנשימה, מחלת המין זיבה, הרעלות מזון, דלקות וזיהומי עור ומחלות רבות נוספות. מחקרים נוספים מצאו כי מונולאורין ומונוקפרין הינם בעלי פעילות חזקה כנגד הפטרייה הידועה לשמצה קנדידה אלביקנס (Candida albicans).20 חומצה לאורית, חומצה קפרית והמונוגליצרידים שלהן נמצאו כבעלי פעילות אנטי-ויראלית כנגד מגוון של וירוסים הגורמים בין היתר להתפתחות מחלות כגון, הרפס סימפלקס, מחלות ויראליות של דרכי הנשימה, שפעת, דלקת המוח (Encephalitis), חצבת ואפילו מחלת הכשל החיסוני (וירוס ה- HIV-1).19 ישנם גם כמה מחקרים המעידים על כך כי שמן הקוקוס וחומצות השומן בעלות האורך הבינוני שבו פעילים כנגד מספר פרזיטים כגון תולעת סרט (Tapeworm) ומיני גיארדיה (Giardia spp.).2,21

הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של חומצות השומן בעלות אורכים בינוניים והמונוגליצרידים שלהן היא ככל הנראה בשל יכולתן לערער את מבנה הממבראנה השומנית המקיפה מיקרובים שונים כולל וירוסים בעלי מעטפת שומנית. ככל הנראה, גם חיידקים המפתחים עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה אינם מצליחים לפתח עמידות בפני הפעילות של חומצות השומן והמונוגליצרידים שלהן.2 בנוסף לפעילות האנטי-מיקרוביאלית, ישנן עדויות על כך כי מונולאורין מקדם את פעילות מערכת החיסון באופן ישיר על ידי השפעה על שגשוג לימפוציטים מסוג T.22

הנקה והענקה - חלב אם ושמן קוקוס

כפי שכבר צוין קודם, קיימים מעט מאד מקורות בטבע לחומצות שומן בעלי אורך שרשרת בינוני, ופרט לשמן הקוקוס ושמן דקלים הן מצויות בריכוזים יפים בחלב אם אנושי. חומצות שומן אלה משמשות כמקור תזונתי חשוב עבור התינוק ובנוסף מספקות לו הגנה מפני זיהומים ותומכות בתפקוד מערכת החיסון המתפתחת שלו. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך כי לחומצות השומן הללו חשיבות גם בהתפתחות תקינה של התינוק וכי הוספה של שמן קוקוס לתזונתם של תינוקות אשר נולדו במשקל נמוך מאוד הובילה לשיפור משמעותי בקצב גדילתם בהשוואה לקבוצת הביקורת.23 הסיבה לכך היא ככל הנראה בשל מנגנון הספיגה של חומצות שומן אלה עליו הרחבנו מוקדם יותר.

במרבית מדינות המערב, ריכוזם של חומצות השומן בינוניות השרשרת בחלב האם נע בין 6-8%. מבין חומצות השומן הללו, חלב האם עשיר במיוחד בחומצה לאורית והיא מהווה כ- 4-6% ממנו.24 לעומת זאת, במקומות בהם התזונה עשירה בשמן קוקוס, כמו למשל בפיליפינים, ריכוז חומצות השומן בינוניות השרשרת בחלב גבוה יותר מאשר במדינות העולם המערבי ומגיע לכ- 16% ויותר, כאשר בעיקר מושפע ריכוזה של החומצה הלאורית אשר מגיע לכ- 14%.24 מסתבר כי לתזונה של הנשים המיניקות השפעה ברורה ומידית על הרכב החלב ובין היתר על ריכוז חומצות השומן בינוניות השרשרת שבו. צריכה של 40 גרם שמן קוקוס בארוחה אחת יכולה להגביר את ריכוז החומצה הלאורית בחלב האם של האישה המיניקה מ 3.9% ל- 9.6% לאחר 14 שעות. בנוסף, חלה עלייה ברמות שאר חומצות השומן בינוניות השרשרת.25

אם כן, צריכה של שמן קוקוס באופן קבוע בתזונה של נשים מיניקות עשויה לסייע בהתפתחות תקינה של התינוק ובמיוחד במקרים של תינוקות שנולדו במשקל נמוך. כמו כן, היא עשויה לשפר את יכולת ההתמודדות של התינוק מול מזהמים ולהגביר את הספיגה והזמינות הביולוגית של רכיבי תזונה אחרים כפי שכבר הוסבר קודם. נשים אשר אינן מניקות יכולות להוסיף מעט שמן קוקוס לבקבוק המכיל את פורמולת ההנקה במיוחד במידה ואין היא מכילה טריגליצרידים בעלי אורך שרשרת בינוני.

תהליך הפקת השמן ואיכותו

לפני שנלמד להשתמש בשמן הקוקוס במטבח ולצרכים קוסמטיים, חשוב ללמוד מעט על תהליכי הפקתו השונים ועל רמות האיכות השונות הקיימות בשוק. כאמור, ישנן מספר דרכים להפקת שמן הקוקוס ותהליך ההפקה משפיע על איכותו של השמן. השיטה הנפוצה ביותר היא הפקת השמן לאחר ייבושו של אגוז הקוקוס בדרך כלל בשמש. אגוז הקוקוס המיובש מכונה קופרה (Copra). בכדי להפיק ממנו את השמן יש להשתמש שיטות שונות של זיקוק, הלבנה ודאודוריזציה. שמן שהופק בשיטה זו מכונה RBD (Refined, Bleached & Deodorized). תהליך הזיקוק ההלבנה והדאודוריזציה משלב שימוש בחומרי המסה כימיים שונים וחום גבוה. שמן שהופק בשיטה זו הינו זול יחסית ונחשב כבעל איכות נמוכה. הוא חסר צבע, טעם וריח, כמו כל השמנים המעובדים והזולים המוכרים לנו.

ישנם שמנים אשר לא עברו תהליכי זיקוק, הלבנה ודאודוריזציה מלאים ועל כן לעתים יהיה להם צבע עכור-צהבהב הנובע מהפרשות של עובש ובקטריות שהתפתחו בעת ייבוש הקוקוס. תהליכי ההפקה של השמן המערבים חום גבוה חיסלו את נוכחותם של צורות החיים הללו, אולם הצבע נשאר. שמן שכזה הוא זול יותר ואיכותו נמוכה יותר, חיי המדף שלו קצרים והוא יהיה בעל טעם וריח חזקים. שמנים מאיכות זו משמשים בעיקר בתעשיית הסבונים והקוסמטיקה אך נמכרים כשמני מאכל בשווקים אסיאתיים.

שיטה נוספת להפקת שמן הקוקוס עושה שימוש בקוקוס הטרי אשר לא עבר ייבוש. בשיטה זו לא משתמשים בתהליכי זיקוק, הלבנה או דאודוריזציה, ולא נעשה שימוש בחומרי המסה כימיים לצורך הפקת השמן. השמן מופק באחד או יותר מהאמצעים הבאים: הרתחה, תסיסה, הקפאה, כבישה מכאנית או צנטריפוגה. שמן שהופק בשיטה זו מכונה כתית (Virgin). הוא יקר יותר, ונחשב כבעל איכות גבוהה יותר. תהליך הפקתו משמר את ריחו וטעמו האופייניים והעדינים של הקוקוס. בדרך כלל הוא יהיה בעל צבע לבן בוהק ונקי כאשר הוא מוצק, וצלול כאשר הוא נוזלי. תהליך ההפקה של שמן שמוגדר כתית (Virgin) יכול לערב גם חום ועל כן קיימים בשוק גם שמנים המוגדרים כתית מעולה (Extra Virgin) אשר הופקו בכבישה קרה. שמן אשר הופק בשיטה זו הינו בעל האיכות הגבוהה ביותר שניתן להשיג. ניתן להבדיל בין שמן שהופק בכבישה קרה אשר הינו בעל טעם וריח מתקתקים-עדינים משמן אשר הופק בתהליך המערב חום אשר הינו בעל טעם וריח קלים המאפיינים תהליכי קלייה או בישול.2,26

לא משנה באיזה שמן קוקוס תבחרו, הוא יהיה מוצק בטמפרטורה של מתחת ל- 24 מעלות צלזיוס. במידה והדבר מצוין על האריזה, העדיפות בבחירת השמן תהיה לשמן כתית (Virgin), ובמידה ויש בנמצא שמן כתית מעולה (Extra Virgin) מה טוב. אולם, הדרך הטובה ביותר לזהות שמן מאיכות טובה היא באמצעות הפעלת החושים. לא מומלץ להשתמש בשמן שצבעו עכור או צהבהב, אלא רק בשמן שצבעו לבן. ריחו וטעמו של שמן איכותי צריך להיות אופייני, עדין, מתקתק ואגוזי. שמן ללא ריח, או בעל ריח חזק מדי אינו מומלץ, והדבר נכון גם לגבי הטעם. כדאי גם לצרוך רק שמנים שזכו לתקן אורגני רשמי, דבר המבטיח שהמוצר נקי מחומרי הדברה וכימיקלים שונים החל מתהליך גידול הקוקוס וכלה בתהליך הפקת השמן.

שימוש במטבח

לאחר שהבנו מדוע צריכה של שמן קוקוס כחלק מהתזונה היומיומית הינה חשובה, כדאי שנלמד כיצד להשתמש בו במטבח. מסתבר שלא רק ששמן הקוקוס תורם לקידום הבריאות, אלא שהוא נחשב לאחד השמנים הבריאים ביותר לצרכי בישול, טיגון ואפייה. זאת בשל העובדה שהוא מורכב בעיקר מחומצות שומן רוויות אשר הינן יציבות יותר ואינן מתחמצנות באותה מהירות כמו חומצות שומן בלתי רוויות בעת שימוש בטמפרטורות גבוהות. מנקודת מבט זו, שמן הקוקוס בריא יותר מאשר מרבית השמנים המוכרים לנו והמשמשים אותנו דרך קבע במטבח. כמו כן, הוא ללא ספק בריא יותר מאשר שומנים מן החי, חמאה ומרגרינה.

ניתן להשתמש בשמן הקוקוס כתחליף לחמאה ומרגרינה, בטיגון, בישול ואפייה. הוא נהדר בעת אפיית עוגות ועוגיות, נפלא בהקפצה של ירקות ומאכלים אסיאתיים, מעניק ריח וטעם נהדרים בעת טיגון בצל ושום ומשמש כבסיס מצוין לתבשילים רבים. במידה ומעוניינים להשתמש בו לטיבול סלטים ומאכלים קרירים, ניתן להמיס אותו ולערבב עם שמן נוזלי אחר, כגון שמן זית, וכך נמנעת התמצקותו מחדש. יתרון נוסף בעת שימוש בשמן קוקוס הוא שבשל היותו מוצר בטמפרטורת החדר, ניתן לשלוט באופן מדויק יותר בכמות הנדרשת באמצעות כפית, כף, או סכין. מומלץ לצרוך בין 1-3 כפות של שמן קוקוס ביום, בהתאם לצריכת הקלוריות היומית המשתנה מאדם לאדם, וזאת במקביל לצריכתם של שמנים נוספים בצורה מאוזנת. ההמלצה היא שכ- 10% מסך הקלוריות היומית יהיו ממקור של שמן קוקוס. לפיכך, אדם הצורך כ- 2000 קלוריות ליום, ייהנה משילוב של כ-2 כפות שמן קוקוס בתפריט.

שימוש לצרכים קוסמטיים

שמן הקוקוס נחשב לאחד השמנים הקוסמטיים-רפואיים החשובים ברפואה ההודית - איור-וודה. הוא משמש לטיפול בפצעונים ובאקנה וולגריס, לפריחות עור על רקע אלרגי ולטיפול במחלת האקזמה ובדלקות עור. כן הוא משמש לריפוי והחלמה של פצעים וחתכים. בהודו עושים שימוש נרחב בשמן בתכשירי שיער והוא נחשב כמקדם צמיחת שיער ומשמש למניעת נשירה ולטיפול באלופסיה. בנוסף, משתמשים בו כשמן עיסוי לכל הגוף.27,28 בנוסף לשימוש שנעשה בו ברפואה ההודית ניתן להשתמש בו גם לטיפול בחבורות ונקעים המלווים בנפיחות. השימוש בשמן הקוקוס כמוצר קוסמטי טבעי ויעיל התגלגל גם למערב והוא יכול לשמש כמעט לכל מטרה עם תוצאות מצוינות. ניתן להשתמש בשמן הקוקוס כמסכת הזנה לפנים ולמניעת קמטים, כחמאת גוף לטיפול בעור יבש, להרגעת העור מעקיצות יתושים ולהרגעתו לאחר החשיפה לשמש.

לטיפול בשיער ובקרקפת ניתן להשתמש בשמן הקוקוס כמסכה להזנה, חיזוק ומניעת נשירה וכן למניעת קשקשים. מומלץ למרוח את השמן על השיער ולעסות אל תוך הקרקפת בתנועות מעגליות קלות עם קצות האצבעות במשך מספר דקות. אופן השימוש הטוב ביותר הוא למרוח את השמן לפני השינה ולשטוף רק בבוקר.

למרות שבתעשיית הקוסמטיקה נהוג להשתמש בשמנים זולים ומאיכות נמוכה יותר, אשר במרבית המקרים אינם טובים למאכל אדם, לא מומלץ להשתמש בשמן קוקוס מסוג זה כמוצר קוסמטי. כיום מבינים כי העור מהווה חלק בלתי נפרד מהגוף, וכי רכיבים ממוצרים קוסמטיים נספגים דרכו גם למחזור הדם. יותר ויותר הולכת ומתפתחת הדעה כי מוצר אשר אינו ראוי למאכל, אינו ראוי לשמש כמוצר קוסמטי. ההמלצה היא להשתמש בשמן מהאיכות הטובה ביותר הן למאכל והן לצרכים קוסמטיים.

סיכום

שמן הקוקוס הוא מוצר נפלא וייחודי המשמש את בני-האדם מזה מאות ואף אלפי שנים כמזון איכותי ובריא וכמוצר קוסמטי מהמעלה הראשונה. פרסומים מגמתיים ומטעים לגבי תכונותיו של שמן ייחודי זה העיבו במשך שנים על השימוש בו, במיוחד במדינות המערב. אולם, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישה כלפיו, וכיום הוא חוזר לככב במטבחים ובמוצרי הקוסמטיקה השונים, ואנשים רבים נהנים מיתרונותיו הרבים. בשנים האחרונות החלו להתייחס אל מזונות מסוימים כאל מזונות פונקציונאליים, וזאת כיוון שהם מגלמים תכונות חיוביות רבות מעבר להרכבם ותרומתם התזונתית. שמן הקוקוס הוא אחד ממזונות פונקציונאליים אלה, ומומלץ לשלב אותו בתזונה, ובטיפוח היומיומי באופן קבוע.

References

1. Marten B PM Schrezenmeir J. Medium-chain triglycerides. International Dairy Journal. 2006;16:1374-82.

2. Fife B. Coconut Cures. Colorado springs, Co, USA: Piccadilly Books, Ltd.; 2005.

3. Tantibhedhyangkul P HS. Medium-chain triglyceride feeding in premature infants: effects on calcium and magnesium absorption. Pediatrics. 1978;61(4 Suppl) (Apr):537-45.

4. Perry RS GJ. Management of maldigestion associated with pancreatic insufficiency. Clinical Pharmacy. 1985;4(2) (Mar-Apr):161-9.

5. Ramirez M AL Gil A. Absorption and distribution of dietary fatty acids from different sources. Early Human Development. 2001;65 Suppl (Nov):S95-S101.

6. St-Onge MP JP. Physiological effects of medium-chain triglycerides: potential agents in the prevention of obesity. The journal of nutrition. 2002;132(3) (Mar):329-32.

7. Scalfi L CA Contaldo F. Postprandial thermogenesis in lean and obese subjects after meals supplemented with medium-chain and long-chain triglycerides. The american journal of clinical nutrition. 1991;53(5) (May):1130-3.

8. Dulloo AG FM Mensi N. Twenty-four-hour energy expenditure and urinary catecholamines of humans consuming low-to-moderate amounts of medium-chain triglycerides: a dose-response study in a human respiratory chamber. European journal of clinical nutrition. 1996;50(3) (Mar):152-8.

9. Fushiki T MK Inoue K. Swimming endurance capacity of mice is increased by chronic consumption of medium-chain triglycerides. The journal of nutrition. 1995;125(3) (Mar):531-9.

10. St-Onge MP RR Parsons WD. Medium-chain triglycerides increase energy expenditure and decrease adiposity in overweight men. Obesity research. 2003;11(3) (Mar):395-402.

11. Hashim SA CR Hegsted DM. Effect of mixed fat formula feeding on serum cholesterol level in man. The american journal of clinical nutrition. 1959;7(1) (Jan-Feb):30-4.

12. Dayrit CS. Coconut oil: Atherogenic or not? Philippine journal of cardiology. 2003;31(3) (Jul-Sep):97-104.

13. Prior IA DF Salmond CE. Cholesterol, coconuts, and diet on Polynesian atolls: a natural experiment: the Pukapuka and Tokelau island studies. The american journal of clinical nutrition. 1981;34(8) (Aug):1522-61.

14. Enig MG. Health and Nutritional Benefits from Coconut Oil: An Important Functional Food for the 21st Century. Ho Chi Min City, Vietnam. Apr 1996; 1996. AVOC Luric Oils Symposium.

15. Ng TK HK Lim JB. Nonhypercholesterolemic effects of a palm-oil diet in Malaysian volunteers. The american journal of clinical nutrition. 1991;53(4 Suppl):1015S-1020S.

16. Bach AC BV. Medium-chain triglycerides: an update. The american journal of clinical nutrition. 1982;36(5) (Nov):950-62.

17. Garfinkel M LS Opara EC. Insulinotropic potency of lauric acid: a metabolic rationale for medium chain fatty acids (MCF) in TPN formulation. The journal of surgical research. 1992;52(4 Suppl) (Apr):328-33.

18. Han J HJ Kirkland JL. Medium-chain oil reduces fat mass and down-regulates expression of adipogenic genes in rats. Obesity research. 2003;11(6) (Jun):734-44.

19. Thormar H HH. The role of microbicidal lipids in host defense against pathogens and their potential as therapeutic agentsThe role of microbicidal lipids in host defense against pathogens and their potential as therapeutic agents. Chemistry and physics of lipids. 2007;150(1) (Nov):1-11.

20. Bergsson G AJ Steingrimsson O. In vitro killing of Candida albicans by fatty acids and monoglycerides. Antimicrobial agents and chemotherapy. 2001;45(11) (Nov):3209-12.

21. Rayan P SD McDonnel PA. The effects of saturated fatty acids on Giardia duodenalis trophozoites in vitro. Parasitology research. 2005;97(3) (Oct):191-200.

22. Witcher KJ NR Schlievert PM. Modulation of immune cell proliferation by glycerol monolaurate. Clinical and diagnostic laboratory immunology. 1996;3(1) (Jan):10-13.

23. Vaidya UV HV Bhave SA. Vegetable oil fortified feeds in the nutrition of very low birthweight babies. Indian pediatrics. 1992;29(12) (Dec):1519-27.

24. Yuhas R PK Lien EL. Human milk fatty acid composition from nine countries varies most in DHA. Lipids. 2006;41(9) (Sep):851-8.

25. Francois CA CS Wander RC. Acute effects of dietary fatty acids on the fatty acids of human milk. The american journal of clinical nutrition. 1998;67(2) (Feb):301-8.

26. Villarino BJ MDL Lizada M. Descriptive sensory evaluation of virgin coconut oil and refined, bleached and deodorized coconut oil. LWT. 2007;40:193-9.

27. Paranjpe P PS. Herbs for Beauty. Delhi: Chaukhamba Sanskrit Pratishthan; 2001.

28. Paranjpe P. Indian Medicinal Plants. Delhi: Chaukhamba Sanskrit Pratishthan; 2001.

איתי רפאל אורון הרבליסט קליני, יועץ לתזונה נבונה ואורח חיים בריא