טיפול תזונתי במחלת גאוט (שיגדון) 

שיגדון  -  גאוט, Gout מחלה זו מוכרת לאנושות למעלה מאלפיים שנים ותוארה לראשונה ע"י היפוקרטס במאה החמישית לפני הספירה. המחלה נוצרת כתוצאה מעודף חומצת שתן בדם מצב הקרוי היפר-אוריצמיה (Hyperuricemia).ועקב כך יש יצירת גבישים מיקרוסקופיים דמויי מחט השוקעים במפרקים וברקמות הרכות.משקעים אלה אחראיים ליצירת התהליך הדלקתי במפרקים. הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים - נוצרת דלקת הפרקים או בכליות -  יוצרת אבנים.חומצת השתן נוצרת בגוף באופן תקין. אצל חולי השיגדון, יש עליה בייצור החומצה או ירידה במנגנונים שמפרקים אותה בכליות. לחולים הסובלים מהיפר-אוריצמיה אך לא מפתחים דלקות, מצב נפוץ מאוד, אין כל סימפטומים של המחלה.  גורמים המגבירים את הופעת המחלה הם: 1. גיל - מעל 30  2. מין - מחלה זו נפוצה יחסית בקרב גברים, מגיעה התחלואה לשיעורים של 1-2.5%.3. השמנת יתר (Obesity)4. צריכה מוגברת של בשר5. צריכת אלכוהול וקפאין6. מצבים רפואיים שונים כגון סוכרת ומחלת כליות7. מחלות חוסר / עודף  אנזימטי וחוסר הורמונלי כגון חסר ב  ADH-Anti Diuretic Hormon .8. עודף גופי קטון וחמצת בדם (היפרקטואצידמיה), למשל קטואצידוזיס סוכרתי.9. טיפול במחלת הסרטן גורם להרס תאים שתוצר הפירוק שלהם הוא פורינים (ראה הסבר בסוף הדף)10.יש עדויות המצביעות על גורם גנטי בתחלואה. קיימות שתי צורות ביטוי עיקריות: מחלה חריפה ומחלה בעלת מהלך כרוני.מחלה חריפה מתבטאת בהתקף של דלקת מפרקים המערבת בדרך כלל ע"י את המפרק של בוהן הרגל, אף כי מפרקים בודדים אחרים עלולים להיות מעורבים. המפרק המעורב מאופיין בכאב עז, אשר לעיתים מעיר משינה, תפיחות ניכרת, חום מקומי ואודם.כאב זה הוא מהקשים ביותר המוכרים. הכאב נמשך כיום יומיים ובמקרים האופייניים נסוג באופן עצמוני (כלומר - גם ללא טיפול) בתוך מספר ימים ללא שארית נזק. המרווחים בין ההתקפים יכולים להיות בני ימים עד שנים אחדות.מחלה כרונית מופיעה בד"כ לאחר מספר אירועים חריפים ומאופיינת ע"י דלקת מפרקים המערבת מספר מפרקים, נמשכת זמן רב וגורמת לנזק מפרקי לעיתים הרסני. מעבר למעורבות המפרקית תיתכן הופעת גושים תת עוריים הנקראים טופי, והממוקמים בתנוכי האזניים,  או בסמוך למפרקי המרפקים, כפות הידיים או הרגליים. הופעת אבנים בדרכי השתן שכיחה יותר באופן משמעותי בחולים עם מחלה כרונית. לאורך ההיסטוריה המחלה קושרה לכאלו שחיו ברמת חיים גבוהה וצרכו מזון איכותי שלא היה זמין לרוב העם.מסיבה זו היא כונתה "מחלת המלכים" או "מחלת הציידים".חולים מפורסמים במחלה הם מלך אנגליה הנרי השמיני וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון. אבחון   מצב של רמות גבוהות של חומצת שתן בדם ניתן לאבחון בקלות באמצעות בדיקת דם פשוטה. היפר-אוריצמיה מוגדרת כריכוז של יותר מ- 7.0 מיליגרם לדציליטר (mg/dL).למרות זאת, חולים רבים מאובחנים רק כאשר הם מגלים סימפטומים של המחלה. אצל כ- 75% מהחולים, הסימפטום הראשון הוא נפיחות וכאב בבוהן של הרגל. אולם, התקפים יכולים להתבטא בכל מפרק אחר.חלק מהחולים מגלים את המחלה רק לאחר שהתגלו אצלם אבנים בכליות.ההוכחה המוחלטת לקיומה של המחלה נעשית ע"י זיהוי גבישי חומצת שתן בבדיקה מיקרוסקופית ע"י מיקרוסקופ מיוחד, של הנוזל הנשאב מחלל המפרק או מאחד מהגושים התת עוריים. טיפול  מטרת הטיפול היא בראש ובראשונה לדכא את ההתקף החריף. מחלה לא מטופלת עלולה לגרום לדלקת מפרקים כרונית עם נזק מפרקי ניכר.ניתן לטפל באופן יעיל בשיגדון ולהביא להיעלמות מוחלטת של התסמינים המפרקיים ולמנוע נזק עתידי. התקף חריף - שימוש בתכשירים נוגדי כאב ודלקת הניטלים בכדורים, הזרקה לחלל המפרק של נגזרות קורטיזון (סטרואידים), מתן קולכיצין בכדורים ולעיתים מתן טיפול קצר טווח בנגזרות קורטיזון דרך הפה. ב-12 השעות הראשונות של התחלת הסימפטומים. לפי החלטת הרופא ובטיפולו. טיפול מונע - לסובלים מהתקפים חוזרים, ישנם טיפולים להורדת רמות חומצת השתן באמצעות אלופורינול allopurinol המוריד באופן ישיר ומשמעותי את רמות חומצת השתן. חסרונה העיקרי הוא כי היא צריכה להילקח באופן קבוע לכל החיים מכיוון שהפסקת הלקיחה שלה תגרום לעליה משמעותית ברמות חומצת השתן, יותר מהמצב ההתחלתי.חלק מאנשי הרפואה הקונבנציונלית ואנשי הרפואה האלטרנטיבית טוענים כי לקיחת התרופה לאורך שנים גורמת לנזק בכבד ולכן מומלץ ללקחה במינונים נמוכים. מעקב רפואי נדרש בעקביות. טיפול תזונתי 1. דיאטה של רמות נמוכות של פורינים (ראה הסבר).2. מוטב שלא לאכול רוטב בשר, מרקים בשריים, מרקים ורוטב מאבקות שבסיסן בשר ועוף. 3. בשלב ראשון לא לאכול בשר ( בשר בכלל ואיברים פנימיים כבד, מוח, ריאות ולב,  המכילים כמות גדולה של פורינים ) בשלב שני לאחר הקלה בתסמינים לצרוך רק עוף או הודו מבושל ואפוי. לא נקניקיות ונקניקים.4. להימנע מאכילת סוגים מסוימים של דגים (סרדינים, אנשובי, ביצי דגים לרבות ביצי דג מלוח) ומאכלי ים5. הפסקה מוחלטת של צריכת אלכוהול:אתנול מגביר את יצור ח.שתן ויחד עם זאת מפחית את הפרשת ח.השתן ע"י הגדלת יצירת הלקטאט  ( תוצר חימצון של אתנול) הפוגמת בתפקוד הכליות.כתוצאה מכך, גורם האלכוהול לעלייה משמעותית ברמות ח.השתן בנסיוב6.להימנע מאכילת גבינה קשה עתירת שומן7. לא לשתות משקאות עם קפאין או אכילת מוצרי שוקולד (ראה הסבר)8. דיאטה דלת קלוריות על מנת לאפשר ירידה במשקל, באופן יחסי הפחתת הקלוריות תבוא מכוון הפחתת החלבון והשומן (שומן רווי מגביר את אצירתה של ח.השתן בגוף) ולא הפחתת הפחמימות המורכבות, אשר  מגדילות את יצירת ח.השתן.9.  ירקות ופירות: מותר לאכול את כל סוגי הפירות וכן את  רוב הירקות, מלבד: אספרגוס, פטריות, תרד, קטניות כגון שעועית, אפונה, חומוס, פול, עדשים וסויה.10.  ביצים: מותרות 4 ביצים בשבוע11. שתייה מרובה מגבירה את הפרשת ח.שתן ומפחיתה את הסיכון להיווצרות אבני-כלייה, כדאי לשתות מים חמים עם פטרוזליה. פורינים: כמה מהתרכובות החשובות ביותר בביולוגיה הינן פורינים הידועות ביותר הן גואנין ואדנין, אשר נגזרות הנוקלאוטיד שלהן מהוות אבני בניין של DNA ו-RNA, החומר התורשתי המצוי בכל הייצורים החיים. שני פורינים ידועים נוספים הם חומצת שתן וקפאין. ההשפעות הפיזיולוגיות של קפאין נעוצות בדמיון הכימי הרב בינו ובין אדנין. אדנין משמש גם כמוליך עצבי חשוב במערכת העצבים; נוכחות של קפאין בתאי הגוף "מבלבלת" את קולטני האדנין וגורמת לשלל התופעות המוכרות לנו משתיית קפה וקולה ומאכילת שוקולד (כולם מכילים קפאין), ביניהן שינויים במצב הרוח ועירנות מוגברת. חומצת שתן, היא אחד מתוצרי הפירוק של חומצות הגרעין, המורכבות, כאמור, מהפורינים אדנין וגואנין. אחת ההשפעות של קפאין היא השתנה מוגברת, והדמיון הרב בין שתי התרכובות מסביר זאת.    לסיכום  דעתי האישית: בעלי החיים בטבע נוצרו על מנת לעבוד עבור האדם ולתת לו מתוצרתם. לדוגמא- ידוע ומקובל שסוס וחמור הם "כלי לעבודה" ולא אוכלים אותם.פרה אמורה לתת לנו חלב ומוצרי חלב ולא צריך לאכול אותה  וגם לא את הפר .צאן יכול לתת לנו חלב וצמר למלבוש, לא צריך לאכול אותו. עוף נותן ביצים...מי שצריך חלבון יאכל דג- דג לא נותן לנו עבודה. הוא כן נועד למאכל .כל  הנ"ל מתייחס לעידן השפע והסופרמרקט ולא לתקופת הציידים והמלקטות או להישרדות אחרת וגם לא למחלה שתסמיניה דומים לאכילת יתר של בשר ובעצם מקורה מכשל גופני עצמי. אכילת יתר של בשר גורמת מחלות, חוסר נוחות פיזית וכאבים. מי שהכאיב לפרה / לטלה ולעוף שיכאב לו! בתאבון ולבריאות - דפנה