דרישת הכתב לשינוי מחזיק בנכס לפי סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] 

דרישת הכתב לשינוי מחזיק בנכס לפי סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

מאת: אלון אבלה, עו"ד

פתח דבר

1.   שוכרים רבים בנכסים אשר עוברים לעיתים קרובות מנכס לנכס ובעלי הנכס ו/או משכיריו, נוטים במקרים רבים שלא לייחס כל משמעות לרישום הדייר הנוכחי בנכס כמחזיק במחשביי העירייה. במצב זה, המחזיק הקודם שהיה רשום במחשבי העירייה, נחשב מבחינתה כבעל חובת תשלום מיסי הארנונה עבור העירייה, זאת מבלי להתחשב כלל אם עזב את הנכס ובאיזה מועד.

2.     לחילופין, ישנם מקרים, בהם המחזיק/השוכר עזב את הנכס ולאחר תקופה מסוימת נרשם הבעלים בנכס גם כמחזיק בו, וזה אינו דואג לרשום את הדייר החדש שנכנס לנכס כמחזיק במחשבי העירייה. במצבים רבים כאלה, כאשר הדייר החדש צבר חובות ועזב את הנכס, תפנה העירייה לצורך גביית הנכס לבעל הנכס שהיה רשום כמחזיק בנכס, זאת מבלי להתחשב בעובדה כי הנכס היה מושכר לשוכר משך כל תקופת הגביה וכי היווצרות החובות נעוצה בו בלבד.

3.       השאלות הדרושות הכרעה הן:

א.      האם הודעה על חדילת בעלות או החזקה בנכס לפי סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") יכולה להיעשות בעל פה למרות דרישת הסעיף כי תעשה בכתב.

ב.      האם מקום בו הוכח בראיות שונות כי מחזיק חדל בפועל מלהחזיק בנכס מסוים אך לא הודיע לעירייה על חדלות האחזקה בכתב לפי סעיף 325, אלא הודיע על כך בעל פה בלבד, מופטר מחיוביי תשלום הארנונה מעת שחדל מלהחזיק או להיות בעלים בנכס.

ג.        האם העלאת טענות ההגנה לגופו של עניין יכולות להיעשות בפני בית המשפט מלכתחילה או שיש להעלותן קודם לכן בהליך המינהלי של הגשת השגה וערר, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "החוק"). היינו, מהו הפורום המתאים לדיון.

4.       נענה על שאלות לעיל לפי סדרן.

5.       סעיף 325 לפקודה קובע כהי לישנא:

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה". (ההדגשה הוספה).

וסעיף 326 לפקודה מורה:

"נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה". (ההדגשה הוספה).

6.    בפסיקה נקבע כי דרישת ההודעה בכתב הינה מהותית ואינה רק דיונית, וכי לאור סעיף 325 לפקודה חובת ההודעה על חדילה מהחזקה מוטלת על המחזיק והיא חייבת להיעשות בכתב. כך נפסק שמטרם של סעיפים 325 ו-326 לפקודה הינה להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בהן. מכאן נקבע כי סעיפים אלה מטילים על המחזיק (הנישום) חובה אקטיבית להודיע להרשות בכתב על חדילת הבעלות או החזקה בנכס, וזאת ככל שברצונם לפטור עצמם מחובת תשלום הארנונה. זכותה של העירייה להמשיך ולראות בבעלים או המחזיק הרשום בספריה כנישום הנכון לחיוב הארנונה, נועדה לדרבן את הבעלים או המחזיק לעדכן את הרשות המקומית אודות שינויים שחלו בבעלות או בהחזקה בנכסים שבטחה (בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (לא פורסם, 17.04.2008) (להלן: "דור אנרגיה").

7.     בנוסף נקבע, כי תתקשה להתקבל טענה מפי נישום שהודיע לעירייה על חדלות החזקתו בנכס, וכי הודעה זו תהווה תחליף לדרישת הכתב בסעיף 325 לפקודה מן הטעם לעמידה הדווקנית על נוסח הסעיף וכי לא יוכל פקיד העירייה, שמפגש עם אזרחים רבים בענייני ארנונה הוא בשגרת יומו, לזכור מפגש בודד שנערך לפני זמן (עת"מ (מחוזי ת"א) 1442/05 מנע דוד נ' עירית חיפה (לא פורסם, 24.08.2006); עת"מ (מחוזי ת"א) 2555/05 שמוחה יוסף נ' עיריית פתח-תקווה (לא פורסם, 12.07.2007)).

8.      בה"פ 206/97 כהן צדוק נ' עיריית ת"א-יפו (להלן: "צדוק") חברה שכרה מבנה והעבירה את זכויותיה במושכר לחברה אחרת. הרשות המקומית נקטה בהליכי גביה נגד החברה הראשונה ששכרה את המבנה. נקבע בפסק הדין כי לא הוכח כי השוכרת הראשונה מסרה הודעה לעירייה בדבר חדילת חזקה במושכר. השוכרת הראשונה אף הציגה בפני העירייה את הסכם השכירות בינה לבין החברה השניה ששכרה ממנה את הנכס, אך נקבע בפסק הדין כי הצגת הצגת הסכם השכירות אינו תחליף למתן ההודעה בכתב לפי סעיף 325 לפקודה.

9.      בניגוד לכך, בת.א. 8711/06 עיריית תל אביב נ' אסולין (ארנונה עירונית) נידון מקרה בו הגישה העירייה תביעה לתשלום ארנונה נגד דיירת לגבי התקופה שלאחר עזיבת המושכר ונגד הבעלים של אותו מושכר. הדיירת הגישה הודעת צד ג' וטענה כי הודעה בעל פה חדילת החזקה בדירה. נפסק כי, הדיירת רשאית להוכיח כי מסרה הודעה בדרך אחרת ולא רק בכתב, זאת גם כאשר בא כוח הרשות המקומית לא התנגד להבאת הראיה. נקבע עוד, כי על הטוען שנתן את הודעת חדילת החזקה בעל פה או בדרך אחרת להביא כמות ראיות המשתוות מבחינת משקלן להוכחת ההודעה בכתב.

10.   בעמ"נ (מחוזי חי') 330/03 אברהם סבג נ' עירית חיפה (לא פורסם, 01.09.2004) (להלן: "סבג") קבע בית המשפט כי בנסיבות מסוימות ניתן להסתפק בטענת נישום כי חדל מלהחזיק בנכס אשר ניתנה בעל פה ובניגוד לסעיף 325 לפקודה. עוד נקבע בפסק דין זה כי על עירייה לנהוג כלפי הנישום בהגינות ותום לב ו"ברור, שהמשך החיוב בארנונה אינו צריך להימשך לנצח, אף אם כלל לא נמסרה הודעה כנדרש בסעיף 325", וכי בצד חובתה של העירייה להטיל מס ארנונה עליה לבדוק מדי תקופה מיהו הנישום הנכון המחזיק בנכס, זאת ביתר שאת בנוגע לנכס שבגינו לא משולמת ארנונה.

11. בהמשך לפסק דין סבג ותוך קבלת טיעוניו, נפסק בעמ"נ (מחוזי חי') 449/04 דור אנרגיה נ' מנהל הארנונה בעירית חיפה (לא פורסם, 28.12.2005), כי הצטברות חוב בממדים גבוהים מאד "צריכה להדליק אור אדום אצל הרשות המוסמכת בעיריה" וכי עליה לבדוק בדיוק מהי הסיבה בגינה לא משולמת הארנונה. עוד צוין בפסק דין זה כי אין להשלים עם מצב בו העיריה יושבת בחיבוק ידים ונותנת לחוב לצמוח כתוכנית חיסיון, וכי פעולת הגביה של העירייה כפופה גם היא לחובת תום הלב כלפי הנישום "ומשכך, הרי ייתכנו בהחלט נסיבות בהן למרות אי מתן הודעה לעירייה על חדילת החזקה בנכס והעברתו לאחר, לא יחויב המחזיק הקונסטרוקטיבי בתשלומי הארנונה".

12. בע"א (מחוזי חי') 4457/98 בידור נאה מפעלי בתי זיקוק קולנוע בע"מ נ' עיריית חיפה (לא פורסם, 22.02.2006) (להלן: "בידור נאה") נפסק בדעת מיעוט על ידי כבוד הנשיאה ב' גילאור כי מקום בו מדובר בנכס מרכזי בתחומי העיר המוכר לכל קמה חזקת ידיעה בפועל על חילופי המחזיקים ללא דרישת הכתב לפי סעיף 325 והעירייה מנועה מלדרוש תשלום מיסי ארנונה מן המחזיק בפועל לאותה תקופה. (דעת הרוב הכריע כי חילוף מחזיק והפטרו מתשלום יכול להיעשות רק אם עמד בדרישות 325 לפקודה).

13. אולם בפסק דין דור אנרגיה (בר"ם 867/06), אשר בו התהפכה התוצאה בעמ"נ 449/04, והערעור על פסק דין בידור נאה נדחה, נסתם הגולל ונקבעה הלכה לפיה על הנישום מוטלת חובה אקטיבית להודיע לרשות המקומית בכתב על חדילתו מבעלות או מהחזקה בנכס, שאם לא כן, רשאית העירייה להמשיך ולראות בנישום זה כחייב בארנונה. זו לשונם של סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, ותכליתו של ההסדר - להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות את המס - מלמדת כי יש לפרש סעיפים אלה בצורה דווקנית.

14. בפסק דין דור אנרגיה נחלקו דעות השופטים בנוגע לשאלה האם ייתכנו נסיבות שבהן, למרות שלא עמד המחזיק או הבעלים של נכס בחובת ההודעה בכתב לעירייה על שכחדל להיות הבעלים או המחזיק בנכס או על העברת הבעלות או החזקה לאחר, לא יחויב בתשלום ארנונה, וזאת משום שהעירייה התרשלה או משום שהעירייה ידיעה (ידיעה קונסטרוקטיבית) על החדילה כאמור, אך כולם בדעה אחת כי נקודת המוצא הבסיסית היא כי על המחזיק או הבעלים להודיע בכתב על חדילת החזקה בנכס:

א.   השופט דנציגר - קובע כי בהצטברות נסיבות קיצוניות יהיה ניתן לפטור נישום מחבות ארנונה. הסיבות המצטברות הן: משך הזמן שחלף אשר במהלכו לא שולם חוב הארנונה, גובה החוב שנצבר ולא שולם,  היותו של הנכס ציבורי וידוע בתחום העירייה, ידיעתן הפוזיטיבית של מחלקות העירייה האחרות בדבר חדילת חזקת הנישום בנכס. הנסיבות הן תולדה של חובת ההגינות של הרשות המקומית כלפי הנישום.

ב.      השופטת פורקצ'יה - משיגה על הנסיבות שמציע השופט דנציגר וקובעת כי הוראות החוק ברורות ועל כן יש לפרשן בצורה דווקנית ופרשנות שונה מכך תחטא לתכליתו של החוק ותכביד על הרשות הציבורית ללא הצדק, וכי הנטל המוטל על המחזיק קל מאד.

ג.     השופטת ארבל - טוענת כי לאור חובת תום הלב המוגברת של הרשות המקומית כרשות מינהלית ובשל שאר החובות במשפט המינהלי, מקום בו הגיע מידע בדבר שינוי זהותו של המחזיק בנכס בפועל לידי הרשות המוסמכת לענייני ארנונה בעירייה, אך לא באמצעות הודעת המחזיק היוצא, כנדרש לפי סעיף 325, התמלאה למעשה דרישת ההודעה בכתב של סעיף זה. ידיעה זו הינה ידיעה קונסטרוקטיבית של העירייה ובמצב כזה אם תפעל בהליכי גביה כנגד המחזיק או הבעלים שלא הודיעו על בכתב על חדילת החזקה בנכס יראו את פעולת הגביה כבלתי סבירה.

15.   כאמור בפסק דין צדוק לעיל, נקבע כי הצגת הסכם שכירות אינה מהווה תחליף לדרישת ההודעה בכתב לפי סעיף 325. כך גם נקבע בע"א 165/97 עיריית נתניה נ' דן רוברט (ארנונה עירונית).

16.   בפסק דין סגב נקבע כי לאור נסיבות המקרה הספציפיות ולאור זאת כי התובע הסדיר את כל תשלומי הארנונה, וטען שאמר בעל פה באותו מעמד כי כבר אינו מחזיק ובשל כך פעל בתום לב אך התרשל, בצד לעצימת עינייה של העירייה שראוי היה להפחית את סכום החיוב בארנונה משלוש שנים לשנה, לאחר חדילת עזיבת המחזיק את הנכס. יודגש, כי פסק דין זה נוגד את ההלכה דהיום, ועליו לא הוגש ערעור, סביר להניח כי סכום החיוב שממנו הופטר הנישום היה כ-36,000 ש"ח.

17.   בעת"מ (מחוזי נצ') 1171/05 הלל טלקר נ' עיריית קרית שמונה (לא פורסם, 25.07.06), נקבע על ידי השופט (סג"נ) נ' ממן כי "דרישת הכתב היא פרובטיבית ולא דקלרטיבית, דהיינו: אם יוכח כי נמסרה הודעה בכתב אך ההודעה משום מה לא נמצאת, יצא המחזיק ידי חובתו". במקרה זה, פנו עותרים בדרישה לעירייה לקבלת אישור המופנה לרשם המקרקעין (טאבו) לצורך העברת הבעלות בדירה שמכרו אשר בתחום העירייה. העירייה סירבה להוציא את האישור הנדרש וטענה כי לעותרים ישנם חובות ארנונה מהעבר. העותרים טענו כי במועדים הרלוונטים לעתירה הושכרה הדירה לצד שלישי וכי נמסרה על כך הודעה בכתב לעירייה, אך זו נמנעה מעדכון פרטי המחזיק ברישומיה. אולם, לעותרים לא היתה ראיה או כל אסמכתא שפנו בכתב לעירייה לשינוי שם המחזיק בנכס. אולם, העותרים לא היה העתק מהמכתב ששלחו לעירייה. במשך ההליך טענה העירייה כי העותרים לא פנו אליה בכתב בבקשה לשינוי מחזיק בנכס וכן סירבה להמציא לידי העותרים מסמכים כלשהם, שהיה בהם לתמוך בטענת העותרים, בטרם ההליך המשפטי ובמהלכו. בית המשפט קבע כי העירייה התנהלה ברשלנות בחילוף שמות המחזיקים במחשביה ובשל כך מנועה העירייה מלדרוש מן העותרים את חובות הארנונה מן העבר ועליה ליתן בידם אישור עירייה לרשם המקרקעין. את החלטתו ביסס בית המשפט לאור הראיות שהוצגו בפניו ועל חובת תום הלב החלה על רשות מינהלית באנלוגיה לחובת תום הלב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ופסיקת בית המשפט אשר קבעה כי חובת תום הלב חלה ואף גוברת על דרישת הכתב לפי סעיף זה, וכדברו:

"מסקנתי היא כי התנהלות המשיבה היתה רשלנית, היא לא שמרה כראוי על מסמכים שהוגשה לה, לא גילתה במועד במהלך שמיעת העתירה את כל המסמכים שישנם בידיה, ומתוך המסמכים שהיא הגישה יש יותר מספק בשאלה האם נמסרה לה הודעה בכתב על דבר השינוי ומי החזיק בדירה באותה תקופה. כל אלה, באים יחד עם תצהירו של המתווך על פיו הודיע למשיבה בכל מקרה של חילופי דיירים. מכך אני מבקש להסיק שנמסרה למשיבה הודעה בכתב אלא שמשום מה היא לא טופלה כראוי על ידי העירייה אלא באיחור, אם בכלל. אם טעיתי במסקנתי ויסתבר כי לא נמסרה הודעה כזו, הרי התנהגותה של המשיבה מונעת ממנה מלטעון היום כי לא קיבלה הודעה בכתב. אני מבקש להקיש לעניין זה מתחום דיני המקרקעין במיוחד מדרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. חובת הכתב שבסעיף 8 לחוק הוכרה בשעתה כדרישה מהותית וקונסיטוטיבית שבלעדיה אין עסקה. יחד עם זאת, בתי המשפט בשורה של פסק דין היו מוכנים לוותר על דרישה זו לטובת עקרון תום הלב".

מכאן עולה, שבנסיבות מסוימות ניתן לעבור את משוכת דרישת הכתב הנדרשת לפי סעיף 325 לפקודה.

18. לאור ההלכה בפסק דין דור אנרגיה, ולמעט אם היתה ידיעה קונסטרוקטיבית לעירייה בדבר חדילת ההחזקה (ראו נימוקה של השופטת ארבל), נראה כי נישום יתקשה מאד להוכיח בראיות ואסמכתאות כי חדל להחזיק בנכס וכי אלה יהוו תחליף להודעה בכתב לפי סעיף 325.

19.   סעיף 3(א) לחוק קובע:

"מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

....

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

...."

ובסעיף 3(ג) נקבע כי:

"אל אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן א(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה".

20.   עוד מצוין בסעיף 6 לחוק:

"(א) הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים.

...".

21. כך נקבע כי על הנישום לפנות תחילה להליך ההשגה המינהלי ורק לאחר כך עליו לעבור להליך המשפטי. כך נפסק בע"א 1130/93 חברת מצות לישראל בע"מ נ' עיריית פתח תקווה, פד"י מו(4) 778 :

"בית משפט זה פסק לא אחת כי משנקבעו בחוק הליכים מיוחדים להשגה וערר ומועדים להגשתם, אין הנישום יכול להזקק עוד להליכי תביעה רגילים. הסדרים מיוחדים אלו ממצים וחוסמים את דרכי התקיפה הכללית...".

וכך נפסק בר"ע 2425/99 עיריית רעננה ואח' נ' .יח. ייזום והשקעות בע"מ, פ"ד (4) 481 (2000) :

"ברי, כי היזקקות בתי המשפט להכרעה בעניין כזה חורגת מדרך השגרה ושמורה למקרים חריגים בלבד, ובכפוף לסייג זה אין לערב את בתי המשפט בהכרעות ראשוניות במחלוקות הנתונות להשגה ולערר, אלא על דרך הביקורת הערעורית או במסגרת עתירה לבג"צ שעניינן העמדת החלטתו של גוף הערר במבחן הביקורת השיפוטית".

ועוד נפסק בעניין זה בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נן(2) 773 (2002):

"נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית... לעומת זאת, בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות.

....

שיקולים נוספים הבאים בחשבון הם מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המינהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות הרגילות".

(ראו עוד: עת"מ (מחוזי ת"א) 2555/05 שמוחה יוסף נ' עיריית פתח תקווה (לא פורסם, 12.07.2007); בש"א (שלום רח') 2266/05 עיריית ראשון לציון נ' א.ש. נכסים ובנין (1989) בע"מ (לא פורסם, 08.10.2007)).

סוף דבר

22.   לפיכך, עולה מחד, כי טענת העדר הידיעה של נישום, כי לא ידע ו/או קיבל את הודעת התשלום, תתקשה להתקבל בבית המשפט ולא תצדיק את סילוק החוב העומד כנגדו. מאידך, עולה כי בנסיבות מסוימות, בהן הוכח שהעירייה נקטה באופן רשלני בטיפול ושינוי רישום המחזיקים השונים בנכס לאורך השנים, וכי פעולתה בעניין ננקטה בשרירות ובחוסר תום לב, ייתכן כי בקשת הנישום לפטור אותו מחובות הארנונה, על אף שאין בידיו ראיה ישירה ופוזיטיבית בכתב כי פנה לעירייה לפי סעיף 325 לפקודה, תתקבל.

23.  בכל אופן, מומלץ לכל נישום ו/או מחזיק ו/או שוכר דירה ו/או בעלים של דירה לדאוג להחלפת המחזיק בכל פעם על ידי הגשת בקשה סדורה בכתב, במסירה אישית ו/או בדואר רשום, למחלקת הארנונה בעירייה, לצורך החלפת המחזיק. אין סיפק, כי פעולה מינורית ופשוטה זו תמנע אי נוחות רבה ויקרה מאד, המלווה בהליכים משפטיים ו/או בהליכי גביה מינהליים דרקוניים, בעתיד לכל הצדדים הנוגעים בדבר. כאמור מומלץ לוודא כי אכן הבקשה להחלפת המחזיק טופלה והמחזיק שונה במחשבי העירייה. אולם, כמפורט לעיל, במקרים מסוים נקבע בפסיקה כי די במשלוח ההודעה המלאה לעירייה על מנת לפטור את הנישום מדרישת תשלום הארנונה לאחר שנים רבות.

24.   נכון הדבר, כי אם נטל המשכיר/בעל הנכס בטוחות ראויות מטעם השוכר, יוכל הוא לפעול כנגדו בגין בהליך משפטי אזרחי או בהליכי הוצאה לפועל עקב החובות שצבר (ולא שילם לעירייה) ושאותם נאלץ המשכיר לשלם לעירייה, אלא שגם הליכים אלה דורשים השקעת ממון לא מבוטל כלל ואנרגיה רבה עד שבעל הנכס נפרע מן החייב, זאת במקרה הטוב, אך לעיתים לאחר שעזב השוכר את הנכס קשה לאתרו ולפתוח כנגדו בהליכים משפטיים. הנה לנו שוב ההוכחה הפשוטה כי כדאי וזול יותר לדאוג לחילוף המחזיקים בנכס מול העירייה.

25.   יוער עוד, כי לאחרונה נקבע ברע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (לא פורסם, 20.06.10) כי גם חוב ארנונה (שהוא חוב מינהלי לרשות ציבורית), וגם הליך גבייתו בהליך מינהלי, לפי פקודת המסים גביה 1929, או לפי פקודת העיריות [נוסח חדש], כפופים לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. כך שאם פונה העירייה לנישום בדרישת תשלום חוב ארנונה מן העבר אשר עברו למעלה מ-7 שנים מיום התגבשותו, עומדת לנישום טענת הגנת התיישנות דיונית.

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ומתאים או חוות דעת משפטית. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על המשתמש בלבד.