השיטה המסורתית של הצבת שתלים דנטלים היא תהליך ארוך שלוקח עד שישה חודשים כדי לסיים את התהליך.רופאי שיניים מצאו דרך לסיים את התהליך כולו בטיפול שיניים אחד באמצעות הצבת שתלים בצורה של העמסה מיידית.
כדי להבין ולהעריך כראוי את ההישג, חשוב לדעת איך עובדת ההשתלה המסורתית. בעבר, כאשר המטופל איבד שן או היה צריך לעקור אותו, במיקרים רבים היה צורך לחכות לריפוי של חודשיים ולאחר מכן בוצעו השתלים, ואז חיכו בין 3-6 חודשים נוספים לפחות על מנת שישמש כעוגן. שתלים דנטלים עשויים מטיטניום והם משלבים את עצמם בתוך עצם הלסת באמצעות תהליך הנקרא "osseointegration . תהליך osseointegration יכול לקחת עד שישה חודשים כדי שייקלט בעצם. ברגע שזה קורה, מתחדש ההליך והוא נדרש לחשוף את החלק העליון של השתל כדי שהמיבנה והכתר יישב עליו.
למרות העובדה שעבודתם של המנתחי פה ולסת היתה ועודנה מוערכת מתמיד, לאורך השנים דווח כי לעיתים נוצר כשל בין המטרות האסתטיות של המטופלים לבין העבודה שנעשתה על ידי כמה מאותם מנתחים. המטרה של המנתח פה ולסת היא למקם את השתל, אבל אין להם את התמונה הגדולה בראש, והם לא תמיד יודעים למקם את השתל במיקום האידיאלי או בזווית האידיאלית. זה יוצר מצב שבו רופאי השיניים לא יוכלו ליצור, מבחינה אסתטית, את התוצאה הטובה ביותר שהם יכולים, בשונה מזה שאילו עשו הם בעצמם את אותם טיפולי שיניים.
ההבדל העיקרי בין העמסה מיידית של שתלים לבין השיטה המסורתית היא הצורה של השתל. השתל המסורתי נראה כמו בורג. הזוויות והעיצוב של השתלים איפשרו להם לעמוד בלחץ באופן מיידי מבלי להמתין שהעצם סביבו תרפא. שתלים בהעמסה מיידית משתלבים בעצם הלסת, והעצם מתרפאת סביבם והופכת אותם לחזקים. חשוב לציין שעל הרופא המבצע לשלוט היטב בתחום הכירורוגיה והשיקום
דוגמאות המאפשרות השתלה מיידית; אם למטופל יש שן קדמית לא בריאה, רופא השיניים יכול לעקור את השן ולשים שתל וכתרים לשיניים מעל, כל זאת באותה מפגש. התרחיש הנוסף יהיה מטופל שאיבד שן ולעצם היה זמן להחלים מעצמה. עם זאת, אם מטופל מגיע כאשר שן נעקרה שבועיים לפני והאזור החל להרפא, אזי הוא צריך לחכות לאזור שיחלים לגמרי לפני ביצוע העמסה מיידית.
