קשה להתעלם לאחרונה מההיקף שתפסו כל השיחות והדיונים בנוגע לאתרי האינטרנט והרשתות החברתיות.
• התקשורת כבר מזמן הפכה לסוכן סוציאליזציה העיקרי שלנו ( לעיתים יותר מהורים, מורים וכד').
אם בעבר האינטרנט נראה כתחליף לחיים (כדוגמת אתר כמו second life שהזמין לנהל בו חיים וירטואליים שלמים), היום כבר אפשר להודות שהאינטרנט הופך לחיים עצמם.
הכל נגיש, ויזואלי, בהישג יד. יש שפע עד עומס מידע מטורף שהדרך היחידה להתמודד איתו זה להפוך הכל לפשוט יותר, מיידי, קליל וכמובן חוויתי.
תקשורת משנה תפישה
אם נחשוב על זה, למעשה אנחנו עידן ה- shift delete.
יש תחושה שהכל ניתן למחיקה ועריכה מצלצול הטלפון של הנייד ועד דברים שאנחנו כותבים בבלוג או אומרים בשיחה.
יש לעיתים בלבול בין המציאות בחוץ לזו שאנחנו חיים ברשת. אם ההנחה הרווחת שהכל ניתן למחיקה, אז בעידן העומס רצוי לומר, לכתוב ולמסור כמה שיותר, כי משהו בטוח ייתפס. יש איזשהו זמזום בלתי פוסק בתחושה שעל הכל ניתן לעשות reset. העיקר לא להרגיש לבד. יש פחד משקט. מריק, מלעצור רגע ולא להיות בתנועה מתמדת. מ-לא לפספס.
מין פרדוקס של המשפט "אמרת, כתבת משמע אתה קיים"
תחשבו על זה, כל אחד מוציא מייל בתפוצת נאטו לכל הארגון. כל אחד מבקש להיות מכותב בכל מייל (CC; BCC) כי אם הוא לא שם הוא לא קיים והוא עלול לפספס משהו.
אבל אם חושבים על זה, האם באמת הכל ניתן לעריכה גם בחיים?
איך זה יראה שניקח אחריות על המסרים שאנחנו מעבירים?
• איך זה ירגיש אם נייצר תקשורת אמיתית אפקטיבית ולא רק העברת של מסרים?
• איך זה יראה כשנחשוב שלכל מסר (מייל, מילה, סמס,שיחה) יש נמען וזה לא רק אנחנו בסיפור?
• איך זה ירגיש אם נכבד את הצד השני באותה מידה ונשאל את עצמנו, האם מה שאני כותב, או אומר נותן ערך לצד השני? לעצמי?
• איך זה יראה אם נבחן האם אני שלם בצורה מלאה עם מה שאני אומר, כותב? (הרי אין לנו שום שליטה על כיצד הצד השני יקבל או לאן ייקח את זה אז לפחות ניתן לנסות לצמצם פערים בין המסר שהתכוונו אליו, למסר שהתקבל)
• האם אנחנו רוצים לקבל תגובות על המסרים שלנו או התייחסות אליהם?
מילים משנות מציאות- בואו ניקח אחריות על זה.
אחד המשפטים החזקים ששמעתי בחיי הוא: "זה לא נאמר עד שזה לא הוקשב"
אם המסר לא עבר אז למעשה, זה כאילו לא נאמר.
חישבו על זה, איך זה יראה שבעידן של עומס מידע ניקח אחריות על התקשורת שאנחנו מייצרים?
נייצר תקשורת אפקטיבית, מוקשבת, נישמע באמת. נקבל התייחסויות לדברינו ולא נתמסר בתגובות אליהם. כמה תסכול, זמן ואנרגיה ניתן לחסוך ולהעלות את האפקטיביות שלנו ביום יום מול כל אחד שאנו באינטראקציה איתו ובעיקר להיות יותר שלמים עם מה שאנחנו.
בוגרת חוג לתקשורת וניהול תואר ראשון ומנהל עסקים תואר שני. בוגרת מסלול ב- coaching academy וקורס אימון מתקדם של CTI. לימודי התקשורת מלווים אותי לכל מקום לאורך דרכי. אם זה בפרסום, בשיווק ובייחוד באימון. הרי כל החיים זה שיווק (זה כבר די ברור) ויותר מזה החיים הם תקשורת. אני מאמינה כי הכול מתחיל בתקשורת שלנו עם עצמנו אחרי 12 שנה בסביבת עסקית יוצרת, התפתחתי לתחום האימון והוספתי אותו לארגז הכלים שלי. כל חיי עסקתי בהפיכת רעיון (חלום) למשהו מציאותי. בתור מי שבאה מהתחום העסקי אני מאמינה באימון בתור כלי מעשי בעל עוצמה שמביא לפיתוח ומצוינות אישית ובעיקר מביא תוצאות בשטח. כל מה שיש לנו זה הרגע הזה .
