השבוע ראיתי סטודיו למשחק עם גולדי הון והזכירו את סיפרה: "לוטוס גדל בבוץ" ( lotus grows in the mud ). שם הספר נשען על עובדה בוטנית על פיה פרח הלוטוס גדל במים עכורים. ככל שהמים יותר עכורים כך הלוטוס יהיה יותר משובח. מאוד אהבתי את המטפורה שהציגה. ככל החיים יחשלו אותנו יותר ונתמודד נוכל להתפתח ולהתמיר.
אם רק היינו מתבוננים ולומדים יותר מהטבע.
תארו לעצמכם איך חיינו היו נראים אם היתה לנו יותר חמלה כלפי "דרך", יותר קבלה לגבי כיצד דברים נוצרים או מתרחשים.
מי לא שמע את עצמו או סביבתו מרבים לומר את המשפטים הבאים:
"הייתי צריך להיות במקום אחר בחיי עכשיו".
"הייתי צריך להגיע כבר לייעוד שלי".
"זה שאני לא "שם" מה זה אומר עלי?".
תארו לכם את העץ אומר לעצמו - לא היו אמורים לכרות לי ענף, זה עוצר אותי מלהתפתח.
אם רק היינו שואלים עצמנו : אולי מה שקורה לי זה בדיוק מה שאמור לקרות? עובדה הרי זה קורה.
תארו לכם איך זה היה מרגיש אם היינו פחות מתנגדים למה שקורה ויותר קשובים לו.
אם רק היינו נשארים ולומדים את השיעור ולא מנסים לעקוף אותו.
אולי לא מה שקורה (או לא קורה) הוא הבעיה אלא הציפייה שלי שכבר היה צריך לקרות משהו אחר היא הבעיה?
תחשבו על זה. אנחנו לא רגילים ל"דרך" אנחנו בעידן שלא נותן לדחות סיפוקים. התגובה חייבת להיות מיידית ואם לא אז אנחנו יש קופצים למסקנות.
בעידן שלנו אנחנו רגילים ומעוצבים להנדס הכל. טכנולוגיה, סביבה, קריירה, בית, משפחה. עיצבנו לעצמנו אפילו זמנים צפויים לכל דבר בחיים (תוך כמה שנים צריך להגיע לטופ של קריירה, באיזה גיל חייבים להתחיל ללמוד, כמה שנים צריך להישאר בכל קדנציה, באיזה גיל צריך להביא ילדים וכמה...)
אבל יש דברים שלא ניתן להנדס. כשמסתכלים על הטבע לא רואים שהוא מתוסכל.
אם רק נתבונן בדברים שאנו חווים ולא ניקח אותם אישית.
אם רק נסמוך ונאמין שהדרך שאנו עוברים היא ככל הנראה מה שאנחנו צריכים כדי להתפתח
אם רק נפסיק להתנגד ונבין שמה שעלינו לעשות הוא ללמוד את השיעור, לבחון אילו שרירים ויכולות אנחנו צריכים לפתח במטרה להגיע לאן שאנו באמת רוצים.
תבחנו את עצמכם. מה האמונה המנחה אתכם:
האם האמונה היא: או שיש לי את זה או שאין לי את זה
או שהאמונה היא שיכולות מתפתחות וככל שאתמיד, אשקיע ואתפתח אגיע לכל מה שארצה.
האם אתם רצים למרחקים ארוכים? מתמידים ומכוונים ומסתנכרנים למול המטרה תוך לימוד מתמיד דרך הרבה אי וודאות? או שאתם אנשי הספרינטים 100% דרייב למרחק קצר, ברור, ידוע מראש ובדר"כ מגיעים עם הלשון בחוץ.
בוגרת חוג לתקשורת וניהול תואר ראשון ומנהל עסקים תואר שני. בוגרת מסלול ב- coaching academy וקורס אימון מתקדם של CTI.
לימודי התקשורת מלווים אותי לכל מקום לאורך דרכי. אם זה בפרסום, בשיווק ובייחוד באימון. הרי כל החיים זה שיווק (זה כבר די ברור) ויותר מזה החיים הם תקשורת.
אני מאמינה כי הכול מתחיל בתקשורת שלנו עם עצמנו
אחרי 12 שנה בסביבת עסקית יוצרת, התפתחתי לתחום האימון והוספתי אותו לארגז הכלים שלי. כל חיי עסקתי בהפיכת רעיון (חלום) למשהו מציאותי. בתור מי שבאה מהתחום העסקי אני מאמינה באימון בתור כלי מעשי בעל עוצמה שמביא לפיתוח ומצוינות אישית ובעיקר מביא תוצאות בשטח.
כל מה שיש לנו זה הרגע הזה .
