בחוק לא קיימת הגדרה למונח ידועים בציבור, אך בחוק הירושה ישנה הגדרה אותה אימצה החברה, ולפיה ידועים בציבור הם זוג (בחוק הירושה מציינים כי מדובר בגבר ואישה) שמנהל חיי משפחה עם משק בית משותף.
כשזוג נשוי מחליט להתגרש, בהרבה מן המקרים עולים וויכוחים, בין היתר, בעניין חלוקת רכוש. הדבר נכון גם לגבי בני זוג שלא התחתנו והם ידועים בציבור. בעת פרידה כל אחד מבני הזוג, בין אם הוא נשוי ובין אם לא, רוצה להגן על עצמו ולקבל את המגיע לו.
קביעת אופן חלוקת רכוש בין בני זוג שרוצים להתחתן יכולה להיקבע עוד טרם בני זוג מתחייבים זה לזה. בני זוג שמחליטים כי הם רוצים להתחתן יכולים טרם החתונה לתחום על הסכם ממון. הסכם זה מסדיר את ענייני חלוקת הרכוש במקרה שהזוג מתגרש. את ההסכם מנסחים בני הזוג יחד, כך שכל אחד מהם יקבל הגנה כלשהי אם ייפרדו. הסכם ממון עוזר לקבוע איזה חלק מהרכוש יישאר רכושו האישי של כל אחד מבני הזוג ואיזה חלק יהפוך לרכוש משותף. במקרה של פרידה, רכוש שהוחלט כי הוא רכוש אישי יישאר אצל כל אחד מבני הזוג והרכוש שהוחלט כי הוא רכוש משותף יחולק בין בני הזוג. הסכם ממון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע ריבים בנושא חלוקת רכוש בעת הפרידה.
בני זוג אשר נחשבים ידועים בציבור יכולים גם הם לחתום על הסכם ממון. במקרה הזה, ההסכם לא יקבל אישור על פי חוק יחסי ממון, אך כן יקבל תוקף של פסק דין. אם אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מחליטים להיפרד, ישנה חלוקה שוויונית של הרכוש של בני הזוג, שהם צברו בעת שהיו יחד. כמו הרכוש, גם החובות שצברו בני הזוג בחייהם המשותפים מתחלקים בצורה שווה.
בני זוג הרוצים לקבל זכויות ירושה, זכויות סוציאליות וזכויות אחרות, צריכים להוכיח כי הם ידועים בציבור. עובדה זו ניתן להוכיח על ידי ראיות היכולות להעיד על חיים משותפים מלאים. כאשר אחד מבני הזוג נפטר יכולה להיווצר בעיה להוכיח עובדה זו.
