לשבחים מפליגים ראויים יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שר האוצר רוני בר-און ונשיא התעשיינים שרגא ברוש, שמנעו יחד נזקים לכלכלת המדינה ופתחו דף חדש ומבטיח ביחסי העבודה בישראל. אולם שלושתם חייבים להבין שהייתה זו רק יריית הפתיחה במהפכה האמיתית שנועדה להבריא את המשק הישראלי ולהשוותו לפלא הכלכלי של אירלנד.
בישראל דהיום, במצב בו דורשים העובדים תוספות שכר והמעסיקים דורשים למנוע אותן, נראית מהפכה כזו רחוקה למדיי. היא תוכל לרקום עור וגידים רק לאחר שגם נציגי העובדים וגם נציגי המעסיקים יבינו שיש אינטרס אחד המאחד אותם: שניהם מעוניינים שמקומות העבודה ישגשגו, האחד כדי לשמור על פרנסתו והשני כדי לקבל רווח גבוה יותר. אלא שמקום העבודה ירוויח יותר לא עקב הפחתת ההוצאות, באמצעות מניעה של תוספת שכר, אלא בעיקר על ידי עידוד התפוקה.
גם באירלנד וגם במקומות מתקדמים אחרים בעולם הוברר כי בחברה בה קיים איזון בין שאיפות המעסיקים והעובדים - כאשר העובד מקבל שכר ותנאי עבודה המעודדים אותו להעניק למעסיק תפוקה רבה ואיכותית יותר - יתקיימו כלכלה וחברה בריאים.
מהפיכה זו בתפיסה של קברניטי המשק צריכה להתחיל מהניסיון של הסכמי השכר בשנים 1993 - 1996. בשנים אלה הושגה הבנה עקרונית בין נציגי העובדים והמעסיקים שתגמול לעידוד רכישת השכלה גבוהה ועדכון של ידע מקצועי בכלל, בעיקר בתקופה בה שיטות העבודה ותהליכיה בכל התחומים עוברים שינויים תכופים ומפליגים - יביאו לגידול משמעותי באיכות התפוקה שהעובד מעניק למעסיק.
כתוצאה מכך נחתמו באותן שנים הסכמי שכר עם האקדמאים, הטכנאים והמהנדסים, אולם כבר מזה עשר שנים נשחקו הסכמים אלה כליל, ואין הם מהווים עוד עידוד לרכישת השכלה גבוהה ועדכון הידע המקצועי. רוב העובדים קפאו בתוך מתח הדרגות שלהם, וכבר כמעט שאין משמעות ליתרון ההשכלה, למרות שהמעסיק מקבל תפוקה איכותית יותר מעובד בעל השכלה גבוהה וידע מקצועי מעודכן.
גם גמול ההשתלמות כבר מוצה על ידי רוב האקדמאים. מטרת הגמול הייתה לעודד אותם לרכוש עדכון מקצועי והשכלה כללית מעבר ללימודי התואר, דבר שיעניק ערך מוסף משמעותי ואיכותי הרבה יותר לתפוקת עבודתם.
עתה ברור לעובדים ולמעסיקים כאחד, שבפועל היה כאן רק תגמול חד-פעמי, שנפרש בדרך כלל תוך שנתיים שלוש ונעצר. מובן שלא זו הייתה מטרת גמול ההשתלמות אלא - עדכון מתמשך של הידע המקצועי המתפתח במהירות.
יש לקבוע לאלתר שיטה חדשה לעידוד רכישת השכלה אקדמית וידע מקצועי מעודכן, לאורך כל שנות העבודה של העובד. שיטה כזו תעניק גמול מדורג משמעותי עבור רכישת השכלה ותגביר את המוטיבציה של כל העובדים לרכוש השכלה גבוהה ללא הרף. הדבר יבטיח למעסיקים תפוקה איכותית יותר ויתרום משמעותית למהפכה כלכלית חיובית נוסח אירלנד. ?
בישראל דהיום, במצב בו דורשים העובדים תוספות שכר והמעסיקים דורשים למנוע אותן, נראית מהפכה כזו רחוקה למדיי. היא תוכל לרקום עור וגידים רק לאחר שגם נציגי העובדים וגם נציגי המעסיקים יבינו שיש אינטרס אחד המאחד אותם: שניהם מעוניינים שמקומות העבודה ישגשגו, האחד כדי לשמור על פרנסתו והשני כדי לקבל רווח גבוה יותר. אלא שמקום העבודה ירוויח יותר לא עקב הפחתת ההוצאות, באמצעות מניעה של תוספת שכר, אלא בעיקר על ידי עידוד התפוקה.
גם באירלנד וגם במקומות מתקדמים אחרים בעולם הוברר כי בחברה בה קיים איזון בין שאיפות המעסיקים והעובדים - כאשר העובד מקבל שכר ותנאי עבודה המעודדים אותו להעניק למעסיק תפוקה רבה ואיכותית יותר - יתקיימו כלכלה וחברה בריאים.
מהפיכה זו בתפיסה של קברניטי המשק צריכה להתחיל מהניסיון של הסכמי השכר בשנים 1993 - 1996. בשנים אלה הושגה הבנה עקרונית בין נציגי העובדים והמעסיקים שתגמול לעידוד רכישת השכלה גבוהה ועדכון של ידע מקצועי בכלל, בעיקר בתקופה בה שיטות העבודה ותהליכיה בכל התחומים עוברים שינויים תכופים ומפליגים - יביאו לגידול משמעותי באיכות התפוקה שהעובד מעניק למעסיק.
כתוצאה מכך נחתמו באותן שנים הסכמי שכר עם האקדמאים, הטכנאים והמהנדסים, אולם כבר מזה עשר שנים נשחקו הסכמים אלה כליל, ואין הם מהווים עוד עידוד לרכישת השכלה גבוהה ועדכון הידע המקצועי. רוב העובדים קפאו בתוך מתח הדרגות שלהם, וכבר כמעט שאין משמעות ליתרון ההשכלה, למרות שהמעסיק מקבל תפוקה איכותית יותר מעובד בעל השכלה גבוהה וידע מקצועי מעודכן.
גם גמול ההשתלמות כבר מוצה על ידי רוב האקדמאים. מטרת הגמול הייתה לעודד אותם לרכוש עדכון מקצועי והשכלה כללית מעבר ללימודי התואר, דבר שיעניק ערך מוסף משמעותי ואיכותי הרבה יותר לתפוקת עבודתם.
עתה ברור לעובדים ולמעסיקים כאחד, שבפועל היה כאן רק תגמול חד-פעמי, שנפרש בדרך כלל תוך שנתיים שלוש ונעצר. מובן שלא זו הייתה מטרת גמול ההשתלמות אלא - עדכון מתמשך של הידע המקצועי המתפתח במהירות.
יש לקבוע לאלתר שיטה חדשה לעידוד רכישת השכלה אקדמית וידע מקצועי מעודכן, לאורך כל שנות העבודה של העובד. שיטה כזו תעניק גמול מדורג משמעותי עבור רכישת השכלה ותגביר את המוטיבציה של כל העובדים לרכוש השכלה גבוהה ללא הרף. הדבר יבטיח למעסיקים תפוקה איכותית יותר ויתרום משמעותית למהפכה כלכלית חיובית נוסח אירלנד. ?
זאב בן-יוסף הוא יו"ר הסתדרות האקדמאים במרחב ירושלים, עורך פרסומים, סופר ומשורר.