כפייה דתית 

אני רוצה לכתוב קצת על הנושא שעולה לדיון מדי פעם בתקשורת ובכל דיאלוג בין חילוני לחרדי מיד זה הטענה הראשונה מה עם הכפייה הדתית ואני לא רוצה לטעון מה שכולם טוענים לפחות בהתחלה את הטענה של איזה כפייה אתה רואה או שטוענים שיש גם כפייה חילונית ואפ' יותר גדולה וכו' כל הטענות הרגילות מפני שזה לא טענה א' שכולם יודעים שמה שהמדינה נראת כך זה רק מפני שאין כרגע רוב חרדים ולא יכולים לחוקק יותר ממה שיש וגם מה שיש זה רק מפני שצריך אותם לקואליציה וכו' אבל אם ביום מן הימים דגל התורה או ש"ס וכדו' יקבלו שישים מנדטים מיד יחוקקו כל החוקים שיהיה כאן מדינת הלכה ואז זה באמת יפריע לכל החילונים ומפני שכל הטיעון הוא בעצם תאורטי כי אחרת התשובה צריכה להיות פשוטה שלא אני האזרח החרדי הקטן מחוקק את החוק של פתיחת קניונים בשבת וכו' אלא שהכל בתאוריה וא"כ גם התשובה צריכה להיות תאורתית וב' גם אם נאמר שיש יותר כפייה חילונית מאשר כפייה דתית עדיין אין זה תשובה שוכי בגלל שהשני לא בסדר גם אני צריך להיות לא בסדר ולכן אני רוצה להסביר דבר אחר ממה שטוענים כולם וזה דבר שראיתי בספרו של מיכאל אברהם שתי עגלות וכדור פורח וזה דבר שנראה על פניו תמוה מאוד אבל אני יסביר את זה והוא שעצם זה שאתה אומר לי לא לכפות אתה בעצם כופה אותי לא לכפות אותך ואין לך זכות כזאת לומר לי לא לכפות אותך אם אני מאמין שאני כן צריך לכפות אותך לפחות לפי שיטתך שאסור לכפות את דעתך עלי וזה דבר שכמובן שכל מי ששומע אותו מיד מתעצבן אם שייך לקרוא לזה כך שאיך אתה יכול לכפות אותי שאני בעצם רק מבקש ממך לעזוב אותי לנפשי ואני יעזוב אותך לנפשך ואיך אתה אומר לי שאני עוד כופה אותך ונבאר את הדברים למרות שעצם הדברים האלה שאמרנו כבר מערער את הביטחון העצמי של כל מי שצועק כפייה דתית לפחות למתבונן ונבאר את הדברים והם שאצלנו בעצם יש לנו אמונה עילית בתורת הדמוקרטיה עד כדי כך שמי שיגיד דבר נגד הדמוקרטיה מיד יסקלו אותו כל העם באבנים וזה בעצם סוג של אמונה בתורה מסויימת וזה נראה דבר שא"א לחלוק עליו אבל לכאורה למה זה כך למה אני לא יכול לקום ולומר אני לא מאמין בדמוקרטיה ודבר זה עצמו נוגד את הדמוקרטיה שיש דעה שאני לא יכול לומר אותה למרות שזה דבר שקשה לחשוב עליו מפני שאם אתה לא מאמין בדמוקרטיה אתה לא יכול לבא בכח הדמוקרטיה ולהגיד שאין כזה דבר ובשפת ההלכה זה נקרא באין כאחד וזה דומה לשאלה אם הבורא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה אבל אני לא חייב לטעון את זה מכח הדמוקרטיה אלא סתם ואני לא מאמין בדמוקרטיה ומי הוכיח את התאוריה הזאת של דמוקרטיה והנה ודאי שהתורה היא לא דמוקרטית שאדם שמחלל שבת סוקלים אותו ומפני מה והרי אני חיללתי לעצמי ומה הקשר של זה לבית דין שצריך לסקול אותו (ובאותו עניין התורה לכאורה גם גזענית ממתי שהקב"ה אומר לעם ישראל במעמד הר סיני ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש שעמ"י הוא העם הנבחר וזה כבר נושא בפנ"ע) וגם בזה עצמו שאדם מחוייב להוכיח ולמנוע את חבירו מאיסור וא"כ שאני מגיע וכופה על אדם לשמור שבת לדוגמא אין לו שום זכות להגיע ולומר לי אל תכפה אותי מפני שאם אני מאמין שאני צריך לכפות אותו זכותי לכפות אותו

וזה לגופו של עניין למרות שיש בזה הרבה יותר תשובות לדוגמא הביאור הפשוט שכל המדינה כאן מתנהלת בצורה של רוב ולה אותם האנשים לא שואלים למה כופים אותי לעזוב את ביתי בגוש קטיף לדוגמא אלא שיש חוקים וכללים במדינה ועל פיהם פוסקים אבל אני סובר שלא צריך להגיע לזה אלא הדברים שאמרתי לכאורה פשוטים מאוד כמו שהסברנו.