המסר העיקרי הוא - SOA נראית כיום כתפיסת העל של עולם המחשוב הארגוני. SOA היא ארכיטקטורה חדשה לארגון כולל של מערך ה-IT הארגוני, שמספקת יתרונות רבים כמו גמישות, פשטות וקיצור תהליכים, אך גם כוללת מספר מחלות ילדות, כמו אתגרי אבטחה שונים, אשר צפויים להיפתר בעתיד.
SOA או Service Oriented Architecture היא תפיסה מרכזית חדשה שנועדה לפשט ולקצר את משך הזמן שבין קבלת דרישה עסקית למימושה והפעלתה על ידי מערך ה-IT. בדרך זו ניתן לתת פיתרון עסקי עובד שמתבסס על ריבוי פלטפורמות ארגוניות, להגיב במהירות לתנאי השוק המשתנים ובעקבות זאת לזכות ביתרונות תחרותיים.
עוד רעיון מרכזי ב-SOA הוא גמישות - לצמצמם את הפער בין הדרג העסקי לדרג הטכנולוגי (דבר שגם מצטרף למגמת מעבר המנמ"ר לעולם העסקי). כך SOA עונה לשאיפה הבסיסית של ארגונים להיות מסוגלים להגיב מהר לשינויים בעולם העסקי, לצד הרצון לשמר השקעות ולהשקיע באופן מינימאלי בשדרוג תשתיות כל 5-10 שנים.
SOA "מסתירה" את הקשת הרחבה של טכנולוגיות מאנשי העסק והמפתחים, מתוך מטרה לאפשר להם להתמקד בפעילות העסקית שאותה רוצים לממש בדרך קלה ומהירה ולממש פתרונות עסקיים, שמתבססים על תהליכים הכוללים אוסף שירותים סטנדרטיים.
מימוש ויישום
כל זאת מממשים באמצעות שימוש נרחב ב-XML ובתשתית המכונה Enterprise Service Bus (שכבת תשתית מיוחדת עבור שכבת השרותים, שאינה תלויה במערכת ההפעלה או בשפת התכנות). ערכים מוספים משמעותיים הם הגדלת הגמישות העסקית במשאבי המידע הקיימים, פשטות בהגדרת ומימוש תהליכים, סטנדרטיות, חיסכון שנוצר על ידי איחוד הדרגתי של תשתיות כמו גם פרודוקטיביות מוגברת שמושגת משימוש מהיר וחוזר במשאבים. SOA מבוססת על סטנדרטים (שפירושם המשכיות, ביטחון בהשקעה שאנו עושים ופתיחות). יתרון נוסף של ה-SOA הוא איחוד תשתיות ומכאן גם חסכון במשאבים.
מצד שני, יש ל-SOA גם חסרונות ו"מחלות ילדות", ובהם אתגרי אבטחה לא פשוטים.
מבנה התפיסה
להמחשת נושא ה-SOA מול ההנהלה, נשווה זאת למערכת שמע, המורכבת משלושה מכלולים (האחד על השני) ושני רמקולים בצדדים: המכלול התחתון הוא התשתית; המכלול האמצעי, הליבה, הוא ה-Enterprise Service Bus, תשתית תוכנה שפועלת על Middleware מבוסס שרותי Web; הממשק הוא המכלול העליון; חסמים, כמו מורכבות ויוקר היישום הם הרמקול השמאלי; מאיצים, הרמקול הימני, הם היתרונות העסקיים כמו זמני תגובה מהירים, גמישות וחסכון.
מ-SOA ל-SOBA ?
Service Oriented Business Architecture או SOBA, הוא מונח שטבעה גרטנר לפני כשנתיים. הוא מתייחס ל-SOA מזווית רחבה מהרגיל - לא רק ארכיטקטורה של שרותים אלא גם פתרון עסקי מלא, המיושם על גבי תשתית SOA. מתבטאת כאן שאיפת הספקים שתקנה מהם את הכל והיא מתבטאת במיוחד ב-SAP NetWeaver, Oracle Fusion ,Services Oriented Modeling של IBM Global Services ופתרון Windows Communication Foundation. יש האומרים כי פתרונותSOBA יחליפו בעתיד את היישומים הארגוניים המתמחים, כ-ERP (Enterprise Resource Planning) ו-CRM (Customer Relationship Management). עד 2007, מעל 70% מהארגונים יישמו SOBA בעבודה מול שותפים עסקיים, כך טוענת חברת גרטנר.
המתחרות בשוק
אלו ה"מתחרות" הבולטות כיום בשוק פלטפורמות ה-SOA: אורקל (Oracle) המספקת פתרון SOBA בשם Fusion Middleware; מיקרוסופט המציעה סט שירותי ווב בשם Windows Communication Foundation (המכונה גם אינדיגו), Ascentn המציע פתרון מבוסס שירותי Web המאפשר להגדיר ולבצע שימוש חוזר בתהליכים עסקיים בשם AgilePoint BPMS; Bea Systems מציעה את התשתית הארגונית WebLogic Platform; CA מציעה את Unicenter WSDM ו-eTrust TransactionMinder לניהול ואבטחת שירותי ווב; HP מציעה ייעוץ בנושא SOA ואתHP OpenView SOA Manager; IBM מספקת פתרון SOA מבוסס WebSphere ואתIBM SOA Foundation; K2K מציע את eHOMES המשמשת כתשתית של SOA Presntation Leyer; סאפ מציעה את SAP NetWeaver, מעין הרחבה של פתרון ה-ERP שלה; SUN מציעה מוצר בשםComposite Application Platform Suite. webMethods מציעה אסטרטגיית מימוש SOA, שרותי ייעוץ ופתרונות (webMethods Fabric), כוללwebMethods Integration Server להפצת שרותים ו-webMethods GLUE לפיתוח שרותים מהיר.
ספקים בולטים נוספים כוללים את קורדיס (בייצוג טלדור, InterSystems ( ו-Software AG (SPL).
ESA - הזווית של SAP
Enterprise Services Architecture (ESA) הוא חזון SAP בתחום ה-SOA. הגדרתו הבסיסית (לפי אתר החברה), היא: פתרונות עסקיים מבוססי שרותים וכלל ארגוניים, המציעים רמות מוגברות של הסתגלות, גמישות ופתיחות, הנדרשים להורדת TCO. זאת, תוך שילוב נסיון החברה ביישומים ארגוניים, עם שרותי ווב וסטנדרטים פתוחים. הבסיס הטכנולוגי לכך הוא SAP Netweaver. ESA מוסיפה שכבה מעל ה-SOA שמאפשרת לאנשים בארצות שונות לנהל ביניהם עסקים, על סמך תפיסה של מכלולים אחדים לעסקים. דהיינו, פתרונות מובנים למודלים כמו הזמנות, בקשת מידע וכדומה, שיובנו בשפות שונות וכך ניתן יהיה לקשר בין הארגון לקהלי יעד חדשים. המערכת גם מאפשרת לשכפל הצלחות, על ידי איתור תשתית המידע שתמכה בפעילות העסקית המוצלחת והטמעתה לתוך תהליכים נוספים.
מה קורה בשוק?
נדגיש, כי למרות שה-SOA תוכננה במקור לשירותים מבוססי Web, ספקים נותנים כיום פתרונות גם לשירותים פנים ארגוניים שכבר קיימים בארגון, ללא קשר להיותם קשורים ל-Web ולכן ניתן להתחיל וליישם את השיטה באופן מיידי.
לפי פיני כהן מ-STKI, ה-SOA היא דבר גדול יותר משרותי Web והיא מכילה אותם בתוכה. יתרונה מתבטא בשינוי מהיר חוצה מערכות. עם זאת, הסטנדרטים עבורה עדיין לא בשלים דיים. פורסטר העריכה שעד סוף 2005 יאמצו 70% מהארגונים הגדולים ו-50% מארגוני ה-SMB פתרונות SOA, לפחות חלקית.
לפי סקר Yankee Group בקרב 300 ארגונים בארה"ב, 2006 תהיה שנת מפנה, בה נראה לראשונה התרחבות ביישומים גדולים של SOA. גרטנר מעריכה כי גישה זו תתבגר תוך עשר השנים הקרובות ותהפוך בטווח הארוך לכלי לטרנספורמציה של ארגונים.
סיכום
SOA מייצגת שינוי אסטרטגי משמעותי ומרכזי בעולם המחשוב. חיוני וחשוב לכל מנהל מחשוב להכיר אותה, לעקוב אחריה, ולהתחיל לחשוב על הזדמנויות ראשוניות לישמה ולו באופן חלקי.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם SOA כארכיטקטורת העתיד.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=753
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
