גם פרופ' אלברט איינשטיין הבין שיש אלוהים / מאת דניאל בלס
- פרופסור איינשטיין הצהיר שיש אלוקים!
אנו יכולים להכיר במציאות האלוקים על ידי התבוננות בכל מה שהאל ברא, שהרי הבריאה מעידה על יוצרה. חכמה לא יכולה להתקיים בלא חכם. גם אם נוצרו אבני יסוד, מי הוא שתכנן וסידר אותם כפאזל מתואם בנתונים מתמטיים מדוייקים?
ההרמוניה השוררת בעולם, התנאים השונים כמחזור הגשם או ככח הכבידה, מעידים יותר מכאלף עדים על בורא מחוקק ליקום.
פרופסור אלברט איינשטיין, גאון יהודי שהפך ל"שם דבר" ואחד מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע הכיר, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מהתבוננות בעולם מורכב כל כך כעולמנו. הוא הכיר היטב את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולאור זאת טען פעם אחר פעם בפני כלי התקשורת והמדיה הכלל-עולמית, כי יש בורא לעולם המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו המתוכנן והבלתי אקראי. הוא האמין באלו-הים, בכח עליון, בורא היקום, המחוקק והשומר הבלעדי של ההרמוניה הקוסמית.
- ציטוטים פרי עטו של אלברט איינשטיין...
יחסו של פרופ' אלברט איינשטיין לדת, המשתלב גם בתפיסת עולמו הפיסיקלית באמירתו הידועה "אלוהים אינו משחק בקוביות" אודות מכניקת הקוונטים.
"אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי" (כמו שאיינשטין אמר, עמ' 135).
"אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם" (שם, עמ' 134).
"אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם..." (שם, עמ' 133).
(שפינוזה היה פילוסוף יהודי שטען כי האלוקים הוא הטבע, דהיינו כל הטבע כולו הוא הבורא, המקיים במעשיו את הבריאה בתכנון וחוקיות. הוא טען שהאל איננו מתעניין באדם ובמעשיו, על אף שהוא מקיים ומחייה אותו. משנתו של שפינוזה מופרכת הן מבחינה מדעית והן מבחינה הגיונית. המדע הוכיח שהמציאות שלנו לא היתה מאז ומעולם, אלא נוצרה מאז המפץ הגדול. כלומר הטבע כולו נברא מהאין ולא היה תמיד, מה שמוכיח שהאלוקים לא יכול להיות הטבע, אלא רק בורא הטבע ומחייה הטבע. בטענה שהאלוקים איננו מתעניין במעשיהם של בני אדם נעסוק בהמשך המאמר. מעניין לציין שבמקומות אחרים איינשטיין דווקא התייחס לאלוקים בתור ישות רוחנית מופשטת).
האל מגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים.
כך לומדים על קיום האל, הסיק גם איינשטיין.
כפי שהתכנון בשעון מעיד על שען, כפי שבגד מעיד על האורג, כך ההרמוניה של היקום מעידה על בוראה. תכנון מעיד על מתכנן. זוהי המסקנה המדעית ביותר.
- חכם כמו איינשטיין?
אנו רואים שהמסקנה היתה ברורה לאיינשטיין: הטבע איננו אקראי וכאוטי, הוא מתוכנן ופרי מחשבה. הבריאה איננה פועלת מעצמה כמשחק של קוביות, הבורא מנהיג ושולט על הבריאה בכל רגע בתכנון ובמחשבה.
"הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידאת האל שלי" (שם עמ' 142, "ניו יורק טיימס", 19 אפריל 1955)
אחרי כל הדברים הללו נתקלתי בכופרים שונים ברשת המסלפים את עובדת אמונתו של איינשטיין בבורא. הם ינסו לצטט את איינשטיין באחד ממכתביו האומר שהוא אינו מאמין באל פרסונאלי:
A lie which is being systematically repeated. I do not believe in a personal God and I have never denied this but have expressed it clearly.
בתרגום מהיר: "זהו שקר החוזר על עצמו פעם אחר פעם. אני לא מאמין בקיומו של אלוהים פרסונאלי (כלומר, בורא המתערב במעשי האדם) ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הסברתי זאת באופן ברור".
אותם כופרים מתעלמים במזיד מהאמת על אמונתו של איינשטיין, כפי שהם מתעלמים במזיד מהאמת על החיים בכלל. כפי שכבר אמרנו, איינשטיין אמנם כפר בקיומו של אל פרסונאלי המתערב במעשי בני-אדם, אך בקיומו של בורא אשר ברא המקיים את הבריאה האמין גם האמין.
''I believe in Spinoza's God who reveals himself in the orderly harmony of what exists, not in a God who concerns himself with fates and actions of human beings.''
בתרגום מהיר: "אני מאמין באלוהים של שפינוזה, המגלה את קיומו בכל הסדר וההרמוניה של כל מה שקיים, אך לא באל המתערב בגורלם ובמעשיהם של בני אדם".
''I cannot believe that God plays dice with the cosmos".
בתרגום מהיר: "איני יכול להאמין שאלוהים משחק בקוביות עם היקום".
איינשטין הסיק על קיום בורא מתוך צפייה בסדר, ההרמוניה והסימטריה של היקום - בורא בעל אינטליגנציה אינסופית, אותה העריץ בתור מדען.
- מאמין באלוקים? איזה פרימיטיבי!
לאור המאמר הזה, מעניין להזכיר את מה שאומרים לעיתים המתנגדים לדת - "אתה מאמין באלוקים? פרימיטיבי! נטול השכלה!"
אך כעת מסתבר שכל האומר על המבינים שיש בורא לעולם, כי הם טפשים או נטולי השכלה, יאלץ לומר זאת גם על איינשטיין ומדענים נוספים שעם כל הידע וההשכלה שלהם הבינו גם הבינו שהעולם הוא יותר מצירוף מקרים מוצלח.
אלברט אינשטיין כמדענים רציניים אחרים, הבין שיקום מורכב כשלנו לא היה יכול להיווצר מעצמו, שיש בורא לעולם. עם זאת, הוא לא השכיל להבין שלבורא יש מטרה בבריאה, ושתכנון לא נעשה בלא מטרה. לצערינו, עוד לא כולם זכו לראות ולהבין שהאלוקים נתן את התורה לעם ישראל ומתעניין במעשי בני האדם אשר ברא.
זוהי טעות נפוצה אצל אנשים רבים הנובעת ממשאלת לב דטרמיניסטית להפריד בין דת למדעים, אך במיוחד לא להתחייב לבורא ולקיים את המצוות.
אנשי מדע חושבים מעדיפים להאמין שהאלוקים הוא ישות קוסמית חסרת גבולות, מופשטת עד כדי חוסר ידיעה, שאין לנו שום דרך לגלותו או להבינו, ויותר מזה - שאנחנו רק אבק חסר משמעות עבורו, וחיינו הפרטיים אינם מעניינו. אנשים אלו, לרוב, לא יחששו כלל מזיקה לדת זו או אחרת, אך ירגישו תמיד גאווה על פני כל בעלי הדתות. לשיטתם, הם מפריש המציאות בדרך ההגיונית והשיטתית ביותר. מצד אחד מדובר באנשים שלעולם לא יחששו לגלות יותר על המציאות, אך מצד שני הם משקרים לעצמם, זאת מכיוון שהאלוקים טבע בנו את הטבע לחפש אחר משמעות ובנו גלומים הרגשות העזים לקיים את תורתו.
- מה אתה חושב שהאלוקים רוצה ממך?
פעם אחת קיבלתי מכתב מבחורה מסורתית עם ספיקות באמונה. לאחר מספר חילופי מכתבים על מציאות האלוקים, היא כתבה שהיא זקוקה לעיצה, מכיוון אנחנו עומדים לפני הימים הנוראים והיא מרגישה שלא תוכל ללכת לבית הכנסת ולהתפלל בכוונה, אך היא חייבת ללכת, שכן היא לא רוצה לבייש את אביה, כלשונה.
ייעצתי לה לבקש מחילה על מה שהיא כפרה. וכך כתבתי לה:
"אם את מאמינה באלוקים, אז התפללי ובקשי מחילה מהאלוקים על מעשייך הרעים, על כל הימים שבהם לא חיפשת את האמת ולא ביקשת לדעת את תכליתך בעולם. בקשי ממנו מחילה על כל הימים שהעדפת לחשוב שאת לא יותר מבעל חיים מתוכנת, שאינך אחראית למעשייך, ושהאלוקים לא רוצה ממך דבר. בקשי ממנו סליחה על כל הימים בהם כפרת במציאותו על אף שנתן לך לחזות בעולם כל כך יפה מורכב. בקשי מהאלוקים שידריך אותך למצוא את רצונו בעולם!"
הנערה ענתה בתגובה שהיא אינה מרגישה בטוחה לגבי 'רצון השם', והבעיה נותרה בעינה.
התפלאתי לקריאת המכתב, ועניתי לה בזאת הלשון:
"אז מה את חושבת שהאלוקים רוצה ממך?
חישבי על כך - למה האלוקים נתן לך יצר טוב ויצר רע אם הוא לא מצפה שתתמודדי עימם לפי חוקי מוסר אבסולוטיים לאדם? למה האלוקים לא ברא אותך כחיה הפועלת על פי רצונותיה המולדים, ולא חושבת על המחר? למה האלוקים נתן לך בינה, הגיון, תודעה ומצפון אם הוא לא מצפה ממך לחפש בעזרתם את משמעות חייך בעולם?
האם אלוקים הפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה מה מותר ומה אסור? ולמה האדם פוחד מהמוות גם כאשר אין לו סיבה להמשיך לחיות? למה האלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות אם הוא לא מצפה מהאדם לחפש את התורה שתוביל אותו לחיי העולם הבא?"
המכתב האחרון, תקוותי, סייע לה להבין את הנקודה.
- מאין לנו שיש תכלית ויש עולם הבא?
אדם, גדול ככל שיהיה ובעל ידע רב ככל שיהיה, חייב להיות ישר עם עצמו כדי לגלות את האמת. אלברט איינשטיין לא לקח צעד אחד קדימה והעדיף להישאר בהכרה הפשוטה בישות קוסמית מודעת, אך לא פרסונאלית. הבה ניקח צעד אחד קדימה ונחשוב על ההגיון, הרגשות וההבנה שהאלוקים נתן בקרבנו כדי לגלותו ואת רצונו בעולם. ונסיים בשלוש שאלות מהותיות שרק אנו, כאנשי אמת, נוכל לענות לעצמנו:
מאין לנו שמיצוי התכלית תעזור לנו להשיג את חיי העולם הבא?
אלוקים טבע בנו את הפחד מהמוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם מתקרב לאחריתו. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה. אנו יודעים מתוך פנים נפשנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים האלה, אלא מבינים שיש המשך לו, וגם לנו. האלוקים הוא שטבע באדם את ההכרה הזאת. מסכנים הם ההולכים בחושך, שלא עושים חשבון נפש עם עצמם, ומגלים את סוד האושר של מקיימי רצון השם יתברך. או כמו שאומר הרב אמנון יצחק בדרשותיו: "אם אנחנו כאן בשביל לחיות, אז למה אנחנו מתים? ואם אנחנו כאן בשביל למות, אז בשביל מה אנחנו חיים?". ברור לכל בר-דעת שהאלוקים ברא אותנו לתכלית, והעולם הזה הוא רק אמצעי להשגת העולם הבא.
מאין לנו שיש שכר ועונש על מעשינו?
מכיוון שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שעשינו. אם לא היה שכר ועונש על מעשינו, אז האלוקים לא היה נותן לנו את כל הנסיונות לעמוד בחטא או במצווה.
מה ההגיון בטענה שבעולם הבא השכר הוא רוחני דוקא?
אנו למדים בעולם הזה שמשכר גשמי שובעים לבסוף. אדם אוכל והוא אינו רעב, אדם שותה והוא אינו צמא, אדם מתאווה כל עוד אין לו. אדם יכול לעבוד שנים רבות כדי להשיג חפץ שמאוד רצה ולאחר שקנה אותו והשתמש בו הוא כבר לא נהנה ממנו. אנו למדים מאלה שכל התענוגות הגשמיים הם יצרים נפשיים, בהמיים ושקריים. לעומת זאת, משכר רוחני אין שובע. אדם שמח המרגיש מאושר תמיד ירצה בשמחה זו, וגם כאשר ישמח זמן רב תמיד ירצה לשמוח עוד ולא ישבע מכך, כנ"ל אהבה. באלו אין שובע ולכן לאלו אנו מצפים.
- הבהרה חשובה לקוראים הדתיים...
השתמשתי במאמר זה אך ורק בתור דוגמה לכל אותם אנשים אנטיים הטוענים כי המאמינים באלוקים הם אנשים טפשים חלילה. אך איינשטיין, גם לשיטתם, לא היה אדם טיפש. הוא היה מהמדענים הגדולים ביותר שהעולם הכיר.
אנו רואים שגם אנשי מדע דגולים שהסיקו מתוך הטבע על מציאותו של כוח עליון ואינטליגנטי וכתבו במפורש שהם מקבלים את מציאותו מהכרה של היקום המסודר להפליא. מה שמוכיח שהטועים האמיתיים יכולים להיות רק במגזר הלא-מאמינים ולא להיפך...
אך מה שהאמין או לא האמין איינשטין לא תורם דבר לאמונתנו, כי אמונתנו השכלית מבוססת על ידע, על הכרת המציאות, ההיסטוריה התורנית, ולא על הסתמכות עיוורת על איש מדע זה או אחר.
לכן גם לא צריך לחסוך את העובדה שאיינשטיין היה כופר בי"ג עיקרי אמונה. הוא כפר בתורה. אך הוא גם לא בדק אז אין צורך להאשים אותו. אנחנו לא בוחנים לב וכליות. איינשטיין לא גדל על ברכי היהדות ומעולם לא העמיד את השקפות העולם שלו במבחן. הדבר היחיד שהעמיד במבחן היתה המציאות וחוקי הטבע, ואותם הצליח להגדיר היטב באמצעות משוואות פרי תכנון קוסמי מושכל.
גם לשיטתם של אתאיסטים, איינשטיין
נחשב לאחד מהמדענים הגדולים ביותר.
השימוש באיינשטיין לענייננו היה רק כדי להוכיח שגם במחנה "השכלתניים" שמציע עולם המדע, קיימים אנשי מחקר דגולים שהסיקו על מציאות מכוונת, ומכאן שמציאות הבורא היא מסקנה מדעית כפי שהיא גם מסקנה הגיונית מוכרחת.
הסיבה היחידה שהצגתי את איינשטיין כדוגמה לכך, היתה כדי לסתום את פיות שונאי הדת המנסים לצייר את עולם המאמינים כעולם נטול מחשבה.
בברכה,
דניאל בלס.
- פרופסור איינשטיין הצהיר שיש אלוקים!
אנו יכולים להכיר במציאות האלוקים על ידי התבוננות בכל מה שהאל ברא, שהרי הבריאה מעידה על יוצרה. חכמה לא יכולה להתקיים בלא חכם. גם אם נוצרו אבני יסוד, מי הוא שתכנן וסידר אותם כפאזל מתואם בנתונים מתמטיים מדוייקים?
ההרמוניה השוררת בעולם, התנאים השונים כמחזור הגשם או ככח הכבידה, מעידים יותר מכאלף עדים על בורא מחוקק ליקום.
פרופסור אלברט איינשטיין, גאון יהודי שהפך ל"שם דבר" ואחד מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע הכיר, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מהתבוננות בעולם מורכב כל כך כעולמנו. הוא הכיר היטב את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולאור זאת טען פעם אחר פעם בפני כלי התקשורת והמדיה הכלל-עולמית, כי יש בורא לעולם המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו המתוכנן והבלתי אקראי. הוא האמין באלו-הים, בכח עליון, בורא היקום, המחוקק והשומר הבלעדי של ההרמוניה הקוסמית.
- ציטוטים פרי עטו של אלברט איינשטיין...
יחסו של פרופ' אלברט איינשטיין לדת, המשתלב גם בתפיסת עולמו הפיסיקלית באמירתו הידועה "אלוהים אינו משחק בקוביות" אודות מכניקת הקוונטים.
"אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי" (כמו שאיינשטין אמר, עמ' 135).
"אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם" (שם, עמ' 134).
"אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם..." (שם, עמ' 133).
(שפינוזה היה פילוסוף יהודי שטען כי האלוקים הוא הטבע, דהיינו כל הטבע כולו הוא הבורא, המקיים במעשיו את הבריאה בתכנון וחוקיות. הוא טען שהאל איננו מתעניין באדם ובמעשיו, על אף שהוא מקיים ומחייה אותו. משנתו של שפינוזה מופרכת הן מבחינה מדעית והן מבחינה הגיונית. המדע הוכיח שהמציאות שלנו לא היתה מאז ומעולם, אלא נוצרה מאז המפץ הגדול. כלומר הטבע כולו נברא מהאין ולא היה תמיד, מה שמוכיח שהאלוקים לא יכול להיות הטבע, אלא רק בורא הטבע ומחייה הטבע. בטענה שהאלוקים איננו מתעניין במעשיהם של בני אדם נעסוק בהמשך המאמר. מעניין לציין שבמקומות אחרים איינשטיין דווקא התייחס לאלוקים בתור ישות רוחנית מופשטת).
האל מגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים.
כך לומדים על קיום האל, הסיק גם איינשטיין.
כפי שהתכנון בשעון מעיד על שען, כפי שבגד מעיד על האורג, כך ההרמוניה של היקום מעידה על בוראה. תכנון מעיד על מתכנן. זוהי המסקנה המדעית ביותר.
- חכם כמו איינשטיין?
אנו רואים שהמסקנה היתה ברורה לאיינשטיין: הטבע איננו אקראי וכאוטי, הוא מתוכנן ופרי מחשבה. הבריאה איננה פועלת מעצמה כמשחק של קוביות, הבורא מנהיג ושולט על הבריאה בכל רגע בתכנון ובמחשבה.
"הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידאת האל שלי" (שם עמ' 142, "ניו יורק טיימס", 19 אפריל 1955)
אחרי כל הדברים הללו נתקלתי בכופרים שונים ברשת המסלפים את עובדת אמונתו של איינשטיין בבורא. הם ינסו לצטט את איינשטיין באחד ממכתביו האומר שהוא אינו מאמין באל פרסונאלי:
A lie which is being systematically repeated. I do not believe in a personal God and I have never denied this but have expressed it clearly.
בתרגום מהיר: "זהו שקר החוזר על עצמו פעם אחר פעם. אני לא מאמין בקיומו של אלוהים פרסונאלי (כלומר, בורא המתערב במעשי האדם) ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הסברתי זאת באופן ברור".
אותם כופרים מתעלמים במזיד מהאמת על אמונתו של איינשטיין, כפי שהם מתעלמים במזיד מהאמת על החיים בכלל. כפי שכבר אמרנו, איינשטיין אמנם כפר בקיומו של אל פרסונאלי המתערב במעשי בני-אדם, אך בקיומו של בורא אשר ברא המקיים את הבריאה האמין גם האמין.
''I believe in Spinoza's God who reveals himself in the orderly harmony of what exists, not in a God who concerns himself with fates and actions of human beings.''
בתרגום מהיר: "אני מאמין באלוהים של שפינוזה, המגלה את קיומו בכל הסדר וההרמוניה של כל מה שקיים, אך לא באל המתערב בגורלם ובמעשיהם של בני אדם".
''I cannot believe that God plays dice with the cosmos".
בתרגום מהיר: "איני יכול להאמין שאלוהים משחק בקוביות עם היקום".
איינשטין הסיק על קיום בורא מתוך צפייה בסדר, ההרמוניה והסימטריה של היקום - בורא בעל אינטליגנציה אינסופית, אותה העריץ בתור מדען.
- מאמין באלוקים? איזה פרימיטיבי!
לאור המאמר הזה, מעניין להזכיר את מה שאומרים לעיתים המתנגדים לדת - "אתה מאמין באלוקים? פרימיטיבי! נטול השכלה!"
אך כעת מסתבר שכל האומר על המבינים שיש בורא לעולם, כי הם טפשים או נטולי השכלה, יאלץ לומר זאת גם על איינשטיין ומדענים נוספים שעם כל הידע וההשכלה שלהם הבינו גם הבינו שהעולם הוא יותר מצירוף מקרים מוצלח.
אלברט אינשטיין כמדענים רציניים אחרים, הבין שיקום מורכב כשלנו לא היה יכול להיווצר מעצמו, שיש בורא לעולם. עם זאת, הוא לא השכיל להבין שלבורא יש מטרה בבריאה, ושתכנון לא נעשה בלא מטרה. לצערינו, עוד לא כולם זכו לראות ולהבין שהאלוקים נתן את התורה לעם ישראל ומתעניין במעשי בני האדם אשר ברא.
זוהי טעות נפוצה אצל אנשים רבים הנובעת ממשאלת לב דטרמיניסטית להפריד בין דת למדעים, אך במיוחד לא להתחייב לבורא ולקיים את המצוות.
אנשי מדע חושבים מעדיפים להאמין שהאלוקים הוא ישות קוסמית חסרת גבולות, מופשטת עד כדי חוסר ידיעה, שאין לנו שום דרך לגלותו או להבינו, ויותר מזה - שאנחנו רק אבק חסר משמעות עבורו, וחיינו הפרטיים אינם מעניינו. אנשים אלו, לרוב, לא יחששו כלל מזיקה לדת זו או אחרת, אך ירגישו תמיד גאווה על פני כל בעלי הדתות. לשיטתם, הם מפריש המציאות בדרך ההגיונית והשיטתית ביותר. מצד אחד מדובר באנשים שלעולם לא יחששו לגלות יותר על המציאות, אך מצד שני הם משקרים לעצמם, זאת מכיוון שהאלוקים טבע בנו את הטבע לחפש אחר משמעות ובנו גלומים הרגשות העזים לקיים את תורתו.
- מה אתה חושב שהאלוקים רוצה ממך?
פעם אחת קיבלתי מכתב מבחורה מסורתית עם ספיקות באמונה. לאחר מספר חילופי מכתבים על מציאות האלוקים, היא כתבה שהיא זקוקה לעיצה, מכיוון אנחנו עומדים לפני הימים הנוראים והיא מרגישה שלא תוכל ללכת לבית הכנסת ולהתפלל בכוונה, אך היא חייבת ללכת, שכן היא לא רוצה לבייש את אביה, כלשונה.
ייעצתי לה לבקש מחילה על מה שהיא כפרה. וכך כתבתי לה:
"אם את מאמינה באלוקים, אז התפללי ובקשי מחילה מהאלוקים על מעשייך הרעים, על כל הימים שבהם לא חיפשת את האמת ולא ביקשת לדעת את תכליתך בעולם. בקשי ממנו מחילה על כל הימים שהעדפת לחשוב שאת לא יותר מבעל חיים מתוכנת, שאינך אחראית למעשייך, ושהאלוקים לא רוצה ממך דבר. בקשי ממנו סליחה על כל הימים בהם כפרת במציאותו על אף שנתן לך לחזות בעולם כל כך יפה מורכב. בקשי מהאלוקים שידריך אותך למצוא את רצונו בעולם!"
הנערה ענתה בתגובה שהיא אינה מרגישה בטוחה לגבי 'רצון השם', והבעיה נותרה בעינה.
התפלאתי לקריאת המכתב, ועניתי לה בזאת הלשון:
"אז מה את חושבת שהאלוקים רוצה ממך?
חישבי על כך - למה האלוקים נתן לך יצר טוב ויצר רע אם הוא לא מצפה שתתמודדי עימם לפי חוקי מוסר אבסולוטיים לאדם? למה האלוקים לא ברא אותך כחיה הפועלת על פי רצונותיה המולדים, ולא חושבת על המחר? למה האלוקים נתן לך בינה, הגיון, תודעה ומצפון אם הוא לא מצפה ממך לחפש בעזרתם את משמעות חייך בעולם?
האם אלוקים הפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה מה מותר ומה אסור? ולמה האדם פוחד מהמוות גם כאשר אין לו סיבה להמשיך לחיות? למה האלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות אם הוא לא מצפה מהאדם לחפש את התורה שתוביל אותו לחיי העולם הבא?"
המכתב האחרון, תקוותי, סייע לה להבין את הנקודה.
- מאין לנו שיש תכלית ויש עולם הבא?
אדם, גדול ככל שיהיה ובעל ידע רב ככל שיהיה, חייב להיות ישר עם עצמו כדי לגלות את האמת. אלברט איינשטיין לא לקח צעד אחד קדימה והעדיף להישאר בהכרה הפשוטה בישות קוסמית מודעת, אך לא פרסונאלית. הבה ניקח צעד אחד קדימה ונחשוב על ההגיון, הרגשות וההבנה שהאלוקים נתן בקרבנו כדי לגלותו ואת רצונו בעולם. ונסיים בשלוש שאלות מהותיות שרק אנו, כאנשי אמת, נוכל לענות לעצמנו:
מאין לנו שמיצוי התכלית תעזור לנו להשיג את חיי העולם הבא?
אלוקים טבע בנו את הפחד מהמוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם מתקרב לאחריתו. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה. אנו יודעים מתוך פנים נפשנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים האלה, אלא מבינים שיש המשך לו, וגם לנו. האלוקים הוא שטבע באדם את ההכרה הזאת. מסכנים הם ההולכים בחושך, שלא עושים חשבון נפש עם עצמם, ומגלים את סוד האושר של מקיימי רצון השם יתברך. או כמו שאומר הרב אמנון יצחק בדרשותיו: "אם אנחנו כאן בשביל לחיות, אז למה אנחנו מתים? ואם אנחנו כאן בשביל למות, אז בשביל מה אנחנו חיים?". ברור לכל בר-דעת שהאלוקים ברא אותנו לתכלית, והעולם הזה הוא רק אמצעי להשגת העולם הבא.
מאין לנו שיש שכר ועונש על מעשינו?
מכיוון שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שעשינו. אם לא היה שכר ועונש על מעשינו, אז האלוקים לא היה נותן לנו את כל הנסיונות לעמוד בחטא או במצווה.
מה ההגיון בטענה שבעולם הבא השכר הוא רוחני דוקא?
אנו למדים בעולם הזה שמשכר גשמי שובעים לבסוף. אדם אוכל והוא אינו רעב, אדם שותה והוא אינו צמא, אדם מתאווה כל עוד אין לו. אדם יכול לעבוד שנים רבות כדי להשיג חפץ שמאוד רצה ולאחר שקנה אותו והשתמש בו הוא כבר לא נהנה ממנו. אנו למדים מאלה שכל התענוגות הגשמיים הם יצרים נפשיים, בהמיים ושקריים. לעומת זאת, משכר רוחני אין שובע. אדם שמח המרגיש מאושר תמיד ירצה בשמחה זו, וגם כאשר ישמח זמן רב תמיד ירצה לשמוח עוד ולא ישבע מכך, כנ"ל אהבה. באלו אין שובע ולכן לאלו אנו מצפים.
- הבהרה חשובה לקוראים הדתיים...
השתמשתי במאמר זה אך ורק בתור דוגמה לכל אותם אנשים אנטיים הטוענים כי המאמינים באלוקים הם אנשים טפשים חלילה. אך איינשטיין, גם לשיטתם, לא היה אדם טיפש. הוא היה מהמדענים הגדולים ביותר שהעולם הכיר.
אנו רואים שגם אנשי מדע דגולים שהסיקו מתוך הטבע על מציאותו של כוח עליון ואינטליגנטי וכתבו במפורש שהם מקבלים את מציאותו מהכרה של היקום המסודר להפליא. מה שמוכיח שהטועים האמיתיים יכולים להיות רק במגזר הלא-מאמינים ולא להיפך...
אך מה שהאמין או לא האמין איינשטין לא תורם דבר לאמונתנו, כי אמונתנו השכלית מבוססת על ידע, על הכרת המציאות, ההיסטוריה התורנית, ולא על הסתמכות עיוורת על איש מדע זה או אחר.
לכן גם לא צריך לחסוך את העובדה שאיינשטיין היה כופר בי"ג עיקרי אמונה. הוא כפר בתורה. אך הוא גם לא בדק אז אין צורך להאשים אותו. אנחנו לא בוחנים לב וכליות. איינשטיין לא גדל על ברכי היהדות ומעולם לא העמיד את השקפות העולם שלו במבחן. הדבר היחיד שהעמיד במבחן היתה המציאות וחוקי הטבע, ואותם הצליח להגדיר היטב באמצעות משוואות פרי תכנון קוסמי מושכל.
גם לשיטתם של אתאיסטים, איינשטיין
נחשב לאחד מהמדענים הגדולים ביותר.
השימוש באיינשטיין לענייננו היה רק כדי להוכיח שגם במחנה "השכלתניים" שמציע עולם המדע, קיימים אנשי מחקר דגולים שהסיקו על מציאות מכוונת, ומכאן שמציאות הבורא היא מסקנה מדעית כפי שהיא גם מסקנה הגיונית מוכרחת.
הסיבה היחידה שהצגתי את איינשטיין כדוגמה לכך, היתה כדי לסתום את פיות שונאי הדת המנסים לצייר את עולם המאמינים כעולם נטול מחשבה.
בברכה,
דניאל בלס.
בחיפושי אחר האמת, שוחחתי ונפגשתי עם עשרות אנשים בעלי אמונות ודתות שונות, החל מאתאיסטים ודאיסטים, ועד נוצרים, משיחיים, בודהיסטים וראלים... תמיד הבנתי שיש משהו בחיים הללו, הרבה יותר מהנגלה לעין.
התחלתי להיפגש עם פרופסורים מכל תחום מדעי רלוונטי (ביולוגיה, זאולוגיה, פיסיקה וכימיה), וסיכמתי את השיחות. תוך מספר שנים הגעתי לאמת, על פיה אני חי עד עצם היום הזה, ופתחתי אתר אינטרנט עם מאמרים פי עטי, בו יכולים אנשים נוספים ללמוד מההשגות שהשגתי על החיים. אתר האמת (www.HaEmet.net).
לפגישות, שיחות או כל דבר אחר ניתן ליצור עימי קשר באימייל (haemet@haemet.net).
שלכם, דניאל בלס.
התחלתי להיפגש עם פרופסורים מכל תחום מדעי רלוונטי (ביולוגיה, זאולוגיה, פיסיקה וכימיה), וסיכמתי את השיחות. תוך מספר שנים הגעתי לאמת, על פיה אני חי עד עצם היום הזה, ופתחתי אתר אינטרנט עם מאמרים פי עטי, בו יכולים אנשים נוספים ללמוד מההשגות שהשגתי על החיים. אתר האמת (www.HaEmet.net).
לפגישות, שיחות או כל דבר אחר ניתן ליצור עימי קשר באימייל (haemet@haemet.net).
שלכם, דניאל בלס.
