צופן דה-וינצ'י היהודי טיול בעקבות משמרות הכהונה בגליל 

סיור בעקבות משמרות הכהונה בגליל

בסיור זה ננסה להתחקות אחר מסען של 24 משפחות מארץ יהודה אל ארץ הגליל לאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים,

נספר על התיישבותם של 24 משמרות הכהונה בכפרים בגליל תוך שמירה על חיים יהודיים ואורח חיים של כוהנים למקרה שיבנה המקדש במהרה בימינו,

ונדבר על אורח חיים של כוהנים בגליל , מקומות הישוב שלהם, זיהוי כפרי הכוהנים וכלים של כוהנים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות .

תוך כדי סיור יתגלה לעינינו , מערך של ישובי כוהנים שהיה פרוש במרחבי הגליל התחתון, ישובים שזוהו עפ"י צליל של שם עברי , מסורת יהודית , הלכות שונות ועדויות ארכיאולוגית.

נתחיל את סיורינו בבית הכנסת העתיק של ציפורי שברצפת הפסיפס שלו מצוירים שולחן לחם הפנים ותמונות שנועדו להזכיר למשפחת הכוהנים ידעיה מציפורי את עבודת הקודש במקדש בירושלים.

נסייר בישוב הכוהנים שיחין מקומה של משמרת הכוהנים ישאבאב נספר על כלי כפר שיחין שאין דרכן להשבר. נעפיל אל רכס יוטבת נראה את מקום מושבה של משפחת הכוהנים שכניה מכפר כבול.
נסע לאורך הרכס נצפה אל יודפת מקום מושבה של משפחת הכוהנים מימין . נעבור בכפר עראבה הוא כפר הכוהנים ערב מקום מושבה של משפחת פתחיה ושל התנא הידוע רבי חנניא בן דוסא
נרד אל נחל צלמון ונבקר בתל צלמון מקום מושבה של משפחת הכוהנים דליה מצלמון .
נמשיך אל שרידי כפר ענאן - כפר חנניה מקום מושבם של משפחת הכוהנים יכין ששמרו בכל
מאודם על אורח חיים של כוהנים ועל אפר פרה אדומה כדי שיוכלו לכונן עבודת המקדש במהרה.
נעבור דרך כפר מראר - מעריה מקום מושבה של משפחת הכוהנים בילגה .
נראה את שרידי כפר ממלח מקום מושבה של משפחת כוהנים ידועה משפחת חזיר מירושלים .
נבקר בכפר עיילבון מקום מושבה של משפחת הכוהנים הקוץ .נראה עמוד בודד ששרד מבית הכנסת
של עיילבו - כפר הכהנים .נסיים בבית הקברות הנוצרי של כפר עיילבון המשמר מנהגי קבורה יהודיים מתקופת בית ראשון ובית שני .

בכפר ענאן - כפר חנניה התגלה בחפירה ארכיאולוגית בית יוצר של קדר שהיה מייצר ככל הנראה כלים טובים עבור משפחת הכוהנים יכין שגרה בכפר חנניה כפי שנזכר במקורותינו " כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להישבר "




חומר רקע למשמרות הכהונה
הכהן הגדול צדוק בפקודת המלך דוד הטיל גורל וחלק את משפחות הכוהנים ל 24 משמרות כהונה

לפי סדר עבודתם בקודש כפי שכתוב בספר דברי הימים א פרק כ"ד
- ספר דברי הימים א פרק כד
- (א) ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר:
- (ב) וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר:
- (ג) ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם:
- (ד) וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה:

בתשעה לחודש אב שנת 70 לספירה נחרב בית המקדש בירושלים

הכהן הגדול האחרון של ישראל פינחס בן שמואל , אדם פשוט .

לפי מקורות חז"ל היה מקורב לנשיאות, ונבחר על ידי הקנאים .

עם נפילת העיר ונפילת בית המקדש נפל גם הוא.

משפחות הכוהנים ששרדו את נפילת המקדש עוזבות את ירושלים

ומתיישבות בגליל אך שומרות על מנהגי טהרה של כוהנים .

משפחות הכוהנים לא היו יכולות לגור יותר בירושלים מחשש חילול כבודן של נשות הכוהנים ולכן

עברו לגור רחוק מירושלים בגליל כדי לא להיות במחיצתם של הרומאים הכובשים , ולחיות בקהילות

יהודיות קטנות של כוהנים השומרות על מנהגי כהונה וטהרה רבה .

עדות לכך היא המקרה של רבי זכריה בן הקצב הקבור בכפר חנניה

זכריה בן הקצב היה כוהן בירושלים בזמן חורבן המקדש ולא היו לו עדים להעיד על אשתו . עפ"י ההלכה עיר שכבשוה גויים , כל נשות הכוהנים שבה אסורות על בעליהן, אלא אם יש להן עדים שלא נאנסו.אף על פי שזכריה העיד על אשתו "כי לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו " (כתובות ב ) אסרוה חכמים על בעלה .
זכריה קיבל על עצמו את הדין , לא נפרד מאשתו אלא הקצה לה בית בחצרו בכפר חנניה כפר הכוהנים אבל שוב לא נתייחד איתה לעולם .
למרות חורבן בית המקדש נוצרה תופעה חברתית יהודית של ערי כוהנים בגליל . הרב פרופ' שמואל קליין מחשובי החוקרים של ארץ ישראל בראשית המאה ה- 20 , חידש רשימה עתיקה של 24 משפחות כוהנים ובה שמות הישובים שהכוהנים חיו בהם. אך היא הלכה לאיבוד. פרופ' קליין מבסס אותה על מספר מקורות תנאיים ובעיקר - על תעודות היסטוריות, בצורת פיוטים מתקופת התלמוד והלאה, שהשתמרו בנוסחי תפילה שונים ובעיקר בגניזה הקהירית. מקור אותנטי חשוב הן כתובות עתיקות חקוקות על לוחות אבן ששרידים חלקיים מהן נמצאו במספר אתרים - בארץ וגם מחוצה לה.
במהלך שנות השישים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בקיסריה שברי אבן ועליהן שמות משמרות כהונה והכפרים שבהן היו גרים.