נפגעי משרד הביטחון - החמרת מצב (בדיקה חוזרת) 

הקדמה

אנשי מערכת הביטחון (חיילים, שוטרים וסוהרים), החוסים תחת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, והנפגעים במהלך שירותם ובעקבותיו (בין אם בתאונה ובין אם במחלה) זכאים שפגיעתם תוכר על-ידי קצין התגמולים ולעמוד בפני וועדה רפואית שתקבע את מצבם הרפואי בעקבות אותה פגיעה (על כך ניתן לקרוא במדריך לנפגעי משרד הביטחון). הגם שמצבם הרפואי של נפגעי משרד הביטחון נקבע על-ידי הוועדה הרפואית, קורה לא אחת שלאחר החלטתה של הוועדה הרפואית (בין אם חודשים לאחר מכן ובין אם שנים) מצבם הרפואי של נפגעי משרד הביטחון מוחמר. כך לדוגמא, אדם שנקבע קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לשירותו הצבאי ועם הזמן מצבו הוחמר, הרי שהוא חייב לעדכן את מצבו הרפואי מול משרד הביטחון על מנת שתעמוד לו זכאותו בעקבות אותה החמרת מצב. זכאותו של הנפגע לעמוד בפני וועדה רפואית לבדיקה חוזרת (החמרת מצב) במידה וסובר שמצבו הרפואי הוחמר מעוגנת בסעיף 37 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959. במידה וסובר נפגע משרד הביטחון שמצבו הוחמר, כיצד עליו לפעול?

מי זכאי להגיש תביעה להחמרת מצב?

התנאי הבסיסי להגשת תביעה להחמרת מצב הנו כמובן שהפגיעה, בגינה טוען הנפגע שהוחמרה, הוכרה כפגיעה בשרותו ובעקבותיו על-ידי קצין התגמולים. במידה והפגיעה לא הוכרה מלכתחילה הרי שכל החמרה שלה לא תהא ברת תביעה מול משרד הביטחון ולא ניתן יהיה לעקוף את התנאי הבסיסי הזה. מכאן שחשוב שכל נפגע ימצה את זכויותיו מול משרד הביטחון בהכרה בפגיעה על-ידי קצין התגמולים.

במידה והפגיעה המקורית הוכרה על-ידי קצין התגמולים בעבר, הרי שהנפגע יעבור לשלב הבא והוא הצגת תיעוד רפואי המצביע על החמרה רפואית במצבו של הנפגע לעומת מצבו הרפואי שבגינו נקבעה לו נכותו על-ידי הוועדה הרפואית. כאן חשוב שהנפגע יציג מסמכים רפואיים אוטנטיים המתייחסים למצב הקודם, בגינו נקבעה נכותו, ולמצבו העכשווי על מנת ליתן תמונה בהירה לוועדה הרפואית שתבחן את התביעה להחמרת מצב. במקרה זה ניתן אף להיעזר בחוות דעת רפואית על מנת שזו תמקד את הוועדה הרפואית בטענות לגופו של עניין. אין צורך להגיש שוב את המסמכים הרפואיים הקודמים שעמדו בפני הוועדה הרפואית הקודמת.

במידה וקיימים לנפגע מסמכים המעידים על החמרה במצבו הרפואי, הרי שיוכל הנפגע להגיש תביעתו להחמרת מצב (בקשה לבדיקה חוזרת ע"י ועדה רפואית) במידה וחלפו ששה חודשים ממועד קביעת הוועדה הרפואית האחרונה שדנה במצבו.

הנפגע והוועדה הרפואית להחמרת מצב

במידה ועמד הנפגע בתנאים שלעיל והגיש תביעתו לבדיקה חוזרת (החמרת מצב) הרי שיוזמן הנפגע לוועדה הרפואית, שם יצטרך לשטוח את טענותיו המתייחסות לפגיעה שהוכרה ולהחמרה במצבו הרפואי. הנפגע יציג את המסמכים שברשותו המצביעים על ההחמרה במצבו הרפואי ויעמוד לבדיקה בפני הוועדה. הוועדה תדון לרוב רק בנושאים שהתבקשו בתביעה לבדיקה חוזרת (החמרת מצב) אך בקביעותיה רשאית היא לדון בנכות על כל מרכיביה.

חשוב להדגיש, כי יש להתייחס לוועדה רפואית זו כוועדה רפואית מדרג ראשון ומכאן שהנפגע יוכל להגיש ערר עליה לוועדה הרפואית העליונה במידה ויחלוק על קביעותיה ואף לערער בשאלה משפטית בפני בית המשפט המחוזי, בהתאם למועדים הקבועים בדין.

עוד חשוב לדעת, כי הוועדה הרפואית הזו אינה כבולה לקביעה הקודמת והיא יכולה לשנות את הקביעה באופן המעלה את הנכות הרפואית ואף להפחיתה והכול בהתאם לשיקול דעתה לאחר בדיקתו של הנפגע ועיון במסמכים הרפואיים. כמובן שלכל קביעה כזו צריכים להתלוות נימוקים המסבירים כיצד הגיעה הוועדה הרפואית למסקנותיה וזאת על מנת שהנפגע יוכל לשקול האם הוא מגיע ערר על החלטות הוועדה או שמא מקבלן. 

יצוין, כי לא רק לנפגע עומדת הזכות להגישה בקשה לבדיקה חוזרת, אלא גם לקצין התגמולים, במידה והיה לו יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של הנפגע וזאת בחלוף חצי שנה ממועד בדיקתו האחרונה. מבלי לגרוע מכך רשאי קצין התגמולים, על-פי דין, לזמן את הנפגע אחת לשנה לשם בדיקתו החוזרת במידה והוועדה הרפואית לא קבעה אחרת. יחד עם זאת, קצין התגמולים אינו משתמש בזכותו זו באופן שרירותי אלא במידה וקיימת סיבה מהותית לכך.

האם להגיש את התביעה לבדיקה חוזרת (החמרת מצב) באמצעות עורך-דין?

במידה והנפגע לא נעזר בעורך-דין המתמחה בתחום בשלבים הראשונים של ההכרה בפגיעה בפני קצין התגמולים ובוועדות הרפואיות הקודמות, הרי שכאן מומלץ כבר לעשות כן. הגם שהגשת התביעה והעמידה בפני הוועדה הרפואית אינם מסובכים ונפגעים רבים פועלים בעניין בגפם, הרי שלא אחת טועים הנפגעים הן בטיעוניהם לגופו של עניין (בין אם החסירו פרטים ובין אם ציינו פרטים שאינם רלוונטיים ואף מטעים), הן בדרך הצגתם והן בבחירת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים להליך עצמו. חשוב להדגיש, כי הטיעונים, דרך הצגתם ובחירת המסמכים הרפואיים המתאימים הנם קריטיים ומשליכים על זכאותו של הנפגע בפני הוועדה הרפואית וזאת במיוחד כשמדובר בהחמרת מצבו הרפואי. עורך-דין המתמחה בתחום הנו למוד ניסיון ובידיו הכלים להצגת הטיעונים בפני הוועדה הרפואית באופן תמציתי וענייני. כמו כן ביכולתו להציג את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים להליך לאחר שבחן אותם עם מומחה רפואי במתמחה בתחום הרפואי המדובר.

מבלי לגרוע מכך, יוכל עורך הדין לייעץ לנפגע האם מומלץ לקבל את החלטות הוועדה הרפואית לאחר שאלו יינתנו או שמא יש מקום להגיש ערר ובמידת הצורך אף ערעור לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית.

כל הזכויות שמורות לעורך-דין אליהו קייקוב ©

יודגש: האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!