הרזיה 

הרזיה משמעותה הקטנת נפח הקיבה. זה לא למלא את עצמי בסלט במקום בפירה.

המטרה היא שהקיבה לא תגדיל את הנפח שלה בהרבה בין מצב רעב למצב שובע.

אכילה מופרזת מותחת את דפנות הקיבה ומחלישה את יכולת ההתכווצות שלה.

לכן, בכל מצב בחיים בו אנו רוצים להפחית במשקל,

צריך לא רק לשנות תפריט אלא גם לשנות את ההרגלים שלנו לגבי תחושת השובע

ולאט לאט להתרגל לעצור לפני הנקודה בה היינו עוצרים בעבר.

זה תהליך הדרגתי שכדאי לשמור עליו והוא הרבה יותר יעיל ומספק נפשית מלהוריד בבת אחת את כל מה שטעים לנו. כי אם אנו מורידים את כל הטעים, זה כאילו אנחנו מקבלים עונש. מעצמנו.

הענשה עצמית תמיד מתקבלת במירמור ומאבק פנימי מצד הגוף וההכרה.

בשנה האחרונה ירדתי ששה קילו ואני אוכלת הרבה יותר טעים וכייפי (אוכל שמענג את החושים כמו מתוק ושמן) ממה שאכלתי בעבר.

הכמויות השתנו.

אני צריכה פחות.

אני מקשיבה לעצמי ואף פעם לא אוכלת אם אני לא רעבה, רק כי הגיעה "השעה של הארוחה".

השעה של הארוחה

אני זוכרת שכשהייתי ילדה, לא תמיד אכלנו כשהייתי רעבה.

לפעמים הייתי רעבה "בין הארוחות" ואז הייתי אוכלת משהו קטן, ואז, בארוחה, כבר לא היה לי תיאבון אבל הייתי אוכלת בכל זאת, כי כולם כבר יושבים לשולחן ולא נעים וככה..

"בין הארוחות"  של מי? מי בכלל תבע את המושג הזה? אנחנו צריכים לאכול רק על פי תחושת הרעב שלנו.

אין דבר כזה, "בין הארוחות". אתה תחליט מתי הארוחות שלך קורות.

נכון, זה לא פשוט במקרה של קבוצה שבה מישהו תלוי במישהו אחר, כמו במשפחה.

אמא מכינה וכשזה מוכן צועקת על כולם לבוא כבר. מי שהכי רעב, מגיע הכי מהר...או שמי שהוא הכי "אכלן".

הרגלי אכילה

רבות דובר על להרגיל את הגוף לאכול בשעות מסוימות, כדי שהגוף יהיה רגיל לאכול בשעה קבועה.

אך למי מאיתנו יש סדר יום כל-כך קבוע, או כל-כך גמיש, עד שהוא יכול לעשות זאת, באמת?!

כשאני מתייחסת למונח "הרגלי-אכילה", אני מתייחסת לעקרונות הרבה יותר כלליים ורחבים.

הצעה להרגלי-אכילה חדשים:

* לשים לב לאכול רק כשאנו רעבים. להתאמן בזיהוי כל אותם מצבים שהם לא רעב (עייפות, שעמום, בדידות, עצבנות וכו'). הגיעה "השעה של הארוחה" ואתם לא רעבים? אל תאכלו!

* בזמן האוכל, לאכול לאט. אם אי-אפשר לאכול לאט, אז לחכות מספר דקות לפני שממשיכם לאכול מהצלחת או לפני שמבקשים תוספת.

* לא לשתות בזמן האוכל בכלל. זה מדלל את מיצי העיכול של הקיבה. אם אתם רגילים לשתות עם האוכל, לנסות לשתות מעט לפני הארוחה ובתקופה הראשונה של השינוי לאכול אוכל שמכיל הרבה נוזלים (ירקות טריים, ירקות מאודים, מרק, יוגורט וכו').

    * לאכול וזהו. לא לבצע שום פעולה במקביל (צפייה בטלוויזיה, עבודה מול מחשב, עישון סיגריה, שיחה בטלפון). האוכל שאנו אוכלים בזמן בו מבצעים עוד פעולה, לא ייתן לנו את כל האנרגיה שניתן לקבל ממנו. וחבל.

* לשים לב לכמויות. הקיבה מתכווצת בתוך מספר ימים שבהם נקפיד על הכמויות. וכדאי לשמור על ההישג הזה!!!

* תחושת-שובע צריכה להיות תחושת מלאות ונינוחות ולא תחושת לחץ בבטן או תחושת כובד ועייפות.

    * לגבי המזון עצמו: מי שמעוניין לרדת במשקל, כדאי להוריד מהתפריט כל אוכל מטוגן ומוצרי חלב מעל ל-5%. גם רטבים מסוימים מומלץ להפחית, ומלח. עדיף להיצמד להנחיה כללית מאשר לחשב כל מזון שאנו אוכלים או להיות תלוי בחישובים קלוריים כל היום.

* על האוכל להיות טעים ומשביע. אחרת לא נהנים ממנו ומרגישים מתוסכלים.

* לכל אדם יש את הנורמה שלו. את מה שטוב לו או לה. יש אנשים שנולדו מלאים או רחבים. צריך להתחשב בזה ולעשות עבודה פנימית ולקבל את עצמנו, בד בבד עם שינוי הרגלי התזונה.

* הרזיה היא תהליך. זה לא ביום אחד. צריך להיות עם חזון גבוה לטווח ארוך. לרשום את התאריך שבו התחלנו ביומן. לדעת שאנו לוקחים על עצמנו תהליך שפירותיו העתידיים כרגע אינם בהישג ידינו, ובכל זאת, אנו בוחרים ללכת לשם. להאמין שאנו יכולים.

* ניתן לקבל הדרכה לגבי תזונה ובישול ביתי, מתכונים ואוכל טבעי תומך הרזיה.

*** נושא התזונה קרוב לליבי, איחולי ההצלחה שלי ילוו אותכם לכל אורך הדרך! ***

* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.