המקרה של אלוף אלמוג - אלוף פיקוד דרום לשעבר - כדוגמא.
אלוף אלמוג, אלוף פיקוד דרום לשעבר, נאלץ לחזור מלונדון בלי לרדת מהמטוס, בשל צו מעצר שהוצא נגדו ע"י גופים אסלאמיים קיצוניים - בעבירות של פשעי מלחמה. העבירות המיוחסות לאלמוג - בתקופת שירותו כאלוף פיקוד דרום הן על פגיעה באוכלוסיה אזרחית בעזה, הריסת בתים, סיקולים ממוקדים.
בשנים האחרונות, עשו להן מספר מדינות אירופה מנהג מגונה למדי - לחוקק חוקים במדינתם תחת הכותרת היומרנית "חוק אוניברסאלי" המאפשר להם לעצור ולשפוט - אזרחים זרים על פשעי מלחמה, כביכול, שנעשו בארצות שלהם או ארצות זרות מבלי שיש כל קשר או זיקה לארצות של יוצרי החוק.
כך למשל, ניסו בבלגיה לעצור ולשפוט את ראש הממשלה שרון תוך איום שבמידה ויגיע ייעצר.
באנגליה, עצרו בזמנו את הדיקטאטור גנרל פינושה מצ'ילי, על עבירות של פשעי מלחמה ולבסוף הוסגר לארצו, להמשך טיפול משפטי.
מבחינת המשפט הבינלאומי - ספק רב אם יש לחוקים האוניברסאליים בסיס משפטי איתן - שהרי מדובר באזרחים זרים, במדינות זרות ובמעשים שאין להם קשר או זיקה ישירה למדינותיהם.
היה מן ההיגיון המסוים, אם מדינה כמו בלגיה או אנגליה מחוקקת חוק שמתייחס לעבירות של אזרחים זרים, שעשו מעשים נגד או בתוך אנגליה או בלגיה - אבל אזרחים זרים, שמבקרה מגיעים לאנגליה ובצעו, לכאורה, עבירות נגד אזרחים זרים אחרים - הוא מהלך לא הגיוני, לא קונסטיטוציוני ולא מחייב על פי המשפט הבינלאומי העכשווי כפי שהיה וכפי שפרשו אותו כל השנים, עד לתקופה האחרונה.
ההרחבה והפרשנות הלוליינית של החוק המקומי החל גם על אזרחים זרים - הוא לא הגיוני, לא מבוסס על ערכי משפט מקובלים והוא מעין "חוק פיראטי" - נוסח משפט של שודדי ים.
דוגמא לפרשנות מרחיבה ונטילת סמכויות אוניברסאליות - ראינו בפרשנות שנתן בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא גדר הביטחון שבנתה ישראל.
אפשר בהחלט לציין את ההתייצבות המסיבית של המעצמות הגדולות כמו: ארה"ב, רוסיה, קנדה, אוסטרליה ועוד.. ליד גוש המדינות של האיחוד האירופי - ביחד כ-40 מדינות, לצד הטיעון של ישראל - כי אין סמכות לבית הדין הבינלאומי בהאג, לדון בסוגיות הגדר - כמרשימה.
משרד החוץ, ושר החוץ סילבן שלום עם שר המשפטים (לשעבר) טומי לפיד, קוצרים את ההצלחה של מדינת ישראל בנושא הגדר, כפי שהוצגה בעולם - כנושא מדיני, ביטחוני שצריך להיפתר במו"מ בין הצדדים לפי העקרונות שהונחו ב"מפת הדרכים" - הנתמכת ע"י ארה"ב.
העמדה והטענה הישראלית, היא בשלב זה, פרוצדוראלית בעיקרה דהינו - הנושא הוא פוליטי, מדיני ביטחוני - ולכן אין סמכות מהותית לבית הדין הבינלאומי בהאג - אלא לדון בסוגיות שעניינן לפי האמנה של האו"ם שהקימה את בית הדין, לדון בסוגיות משפטיות בינלאומיות או בסוגיות פליליות ע"י בית הדין הבינלאומי הפלילי שהוקם רק לאחרונה.
הדוגמא של מילושביץ, מנהיג יוגוסלביה בתקופת מלחמת האזרחים, (שהביאה לחלוקת יוגוסלביה, למספר מדינות) - והעומד לדין בהאג, בעבירות של רצח עם והפרת המשפט הבינלאומי - הוא התחום העיקרי לעיסוקי בית הדין.
משרד החוץ שמח ובצדק, אבל גם הם יודעים היטב שלא "מאהבת מרדכי" - תומכים רוב המדינות בעמדת ישראל - אלא מפחד שמא בית הדין בהאג יעסוק בנושאים פוליטיים, מדיניים, ביטחוניים - גם לגבי אותן ארצות כמו רוסיה (פרשת צ'צ'ניה), ארה"ב (אפגניסטן, עיראק) ויתר המדינות באירופה בסוגיות של מלחמה בטרור, מהגרים וסוגיות פוליטיות פנימיות ובין מדינתיות. הכוח העצום, שיש למדינות המוסלמיות וגרורותיהן במליאת עצרת האו"ם - מפחיד את המדינות החופשיות בראשות ארה"ב וגם את אירופה, הנלחמת כרגע כנגד האיסלאם הקיצוני, התגברות כוח המהגרים - סוגיות שעלולות להגיע פתאום בעקיפין, דרך האו"ם, לבית הדין הבינלאומי בהאג. ולמרות שאין לבית הדין "שיניים" ויכולת אפקטיבית של ביצוע או זרוע מבצעת - הרי יש לה השפעה תקשורתית וציבורית רבה - שאסור לזלזל בכוחה.
לאומת בית הדין בהאג - שבסופו של דבר, פסק נגד ישראל, למרות שנציגי המדינה לא התייצבו לדיון להגן ולהסביר את עמדתם, אלא הסתפקו בטיעונים בכתב.
אבל במקרה של שרון - המצב היה שונה.
בלגיה נבהלה, הלחץ הבינלאומי שהופעל עליה ובמיוחד החשש ממשבר עם ארה"ב, לאחר שהוגשו מספר תביעות בבלגיה נגד בוש האב, הנשיא לשעבר, על מעשים בתקופת כהונתו, כולל מלחמת המפרץ של 91 - בצירוף לחץ של מדינות נוספות שפחדו מתביעות - הביא את הבלגים לרסן את עצמם.
הפרלמנט הבלגי, בימים אלה ממש, ברוב קולות, הכניס תיקונים לחוק הסמכות האוניברסאלית - לפיו יכול, התובע הכללי ושר המשפטים למיין את התביעות ולהעבירם למדינות הנוגעות בדבר או לבית הדין הבינלאומי בהאג.
התוצאה המעשית של תיקון החוק, שחל רטרואקטיבית, שהתביעה נגד שרון ונגד בוש האב, מבוטלות. גם ישראל, פעלה נכון, כאשר הקימה קול צעקה דיפלומטי, החזירה השגריר להתייעצויות עד שהנושא יטופל ויתוקן.
לכל מדינה יש זכות וסמכות על אזרחיה בתחומי מדינתה, ואם החוק הפנימי של אותה מדינה מאפשר לה על אזרחיה מחוץ למדינה לפי סעיפי חוק אקסטריטוריאליים - המוכרים וידועים במשפט הבינלאומי ובמשפט הפנימי המדינתי.
גם בישראל, יש מספר סעיפי חוק - המאפשרים לדון אזרחים ישראלים שעברו עבירות מחוץ לישראל - בישראל או לבקש הסגרתם לפי אמנות הסגרה בינלאומיות בין המדינות החתומות על האמנה - ואז לשפוט אותם.
כמו כן, יש אמנות לפיהן אזרח ישראלי הנשפט במדינה זרה על עבירת פשע שביצע שם - יוחזר לישראל לביצוע המאסר שהוטל עליו.
חוק השיפוט האוניברסאלי הבלגי - היה מנותק לגמרי מעקרונות אלה, ולכן זכה לביקורת חזקה כלל עולמית - במיוחד על רקע העובדה שהיום יש לרשות הקהילה הבינלאומית, את בית הדין הבינלאומי בהאג, ואת בית הדין הפלילי בהאג - שישראל, ארה"ב ורוסיה לא חתמו על האמנה שלו, בשל החשש להעמדה לדין של קצינים וחיילים שפעלו ביוגוסלביה, צ'צ'ניה והשטחים בישראל. מדינות אלה, בראשות ארה"ב דרשו מתן חסינות לחייליה הפועלים מטעמה בצורה חוקית גם מחוץ למדינתם עפ"י חוק ולפעמים אף באישור בינלאומי.
החוצפה האנגלית, כמו הבלגית, ממש מעוררות זעם על רקע מעשיהם והתנהגותם של מדינות אלה בעבר ובהווה.
בלגיה, צריכה להתבייש בעברה ובמעשיה, במלחמת העולם השניה ושיתוף פעולה עם הנאצים, ובמיוחד בקולוניות שלה באפריקה - דוגמת קונגו הבלגית, שאותה אנסו, עשקו, סחטו והשאירו את האוכלוסיה בבערותה ועוניה.
האימפריה הבריטית על מעשיה בקולוניות שלהן הודו (כולל פקיסטן), אפגניסטן, סודן, ולאורך כמה דורות באירלנד עד ימים אלה - ומה בקשר לעיראק? ולצבא האנגלית שם.
כאשר מדינות אלה - יעמידו את עצמם לדין על מעשיהם ופשעיהם - ניתן יהיה לקבל את חוקיהן האוניברסאליים. ובאשר למקרה הספציפי של אלוף אלמוג. הדבר צריך להדאיג, שהרי גם מופז כרמטכ"ל כמעט ונעצר בלונדון - אך במזל בית משפט מקומי - קבע כי יש לו חסינות כמו לראש ממשלה או שר חוץ מכהן - כאשר הדגש הוא על מכהן. גם לפי אמנת ג'נבה יש הצדק למדינה לבצע פעולות מלחמתיות והגנתיות גם בשטח אויב ואם האובייקטים מסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית, האחריות אליהם (ראה לדוגמא את מקרה סלח שחאדה בעזה) בו נהרגו אזרחים חפים מפשע שבתוכם הוא הסתתר ולכן מותם ודמם בראשו ועל אחריותם של ארגוני החבלה.
ברור ללא ספק, שהמדינה - היא שצריכה לתת הגנה לאזרחיה שפעלו בשמה ומטעמה - ועל כך גם אין וויכוח - כפי שהצהיר בזמנו היועץ המשפטי לממשלה.
הפתרון צריך לבוא ע"י הדברות בין המעצמות הגדולות - ע"י חתימה על אמנה בינלאומית כדי לתת חסינות לפעולות הנגזרות ממלחמה או מפעולות מלחמתיות על רקע הגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה - לא כולל מעשים של רצח עם, אונס, טרנספר - נוסח מילושביץ בבוסניה, קרואטיה בזמן מלחמת האזרחים ביוגוסלביה של פעם.
אותם גורמים בחו"ל ובארץ שמנסים להעמיד לדין גנרלים ושרים ישראליים לא טרחו להעמיד לדין את ערפאת ועוזריו האחראים על מאות הרוגים חפים מפשע. טכנית גם ישראל יכולה לחוקק חוקים מעין אלה - אבל מעשית זה לא יקרה וטוב שזה כך.
ולבסוף מה חבל, שבין המתלוננים נגד אלוף אלמוג, היה גם עורך דין יהודי אזרח בריטי - מאותם "שטינקרים" - מומרים, אנטישמים, קאפויים שסיפק העם היהודי לגויים משך כל הדורות בגולה - לרבות תנועת "יש גבול" הקשורה לתלונה באנגליה, שבעייני עצמה נראית כתנועה דמוקרטית מוסרית בעוד שבג"צ, היועץ המשפטי לממשלה והפצ"ר בוגדים ביעודם.
הגיע הזמן להפסיק להאמין ולתמוך בגופים אלה - החיים על שנאה עצמית, כניעה והתבטלות בפני רעיונות אוטופיים - מול עם ומנהיגות, הנלחמים על קיומם וביטחונם של מדינתם. מה חבל שיש בגינתנו - צמחים רעילים כאלה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
