עולם ה- NGN 

הקדמה

באחור של כשנתיים אחרי הנעשה בעולם המערבי, החלו חברות התקשורת בישראל במהלכים לשדרוג הרשת שלהן. לשדרוג יש כמה שמות כמו NGN ו- IMS, אך המשותף הוא: זניחת רשתות ה- Legacy (הוותיקות) המבוססות על ATM כטכנולוגיית הרשת ו- SDH כשיטת התמסורת בין המתגים, ומעבר לטכנולוגיית IP קצה לקצה ברשת.

מייד תעלה השאלה: הרי גם היום עסקים וארגונים (כמו גם המשתמשים הפרטיים) מקבלים חיבורי IP, אז מה השתנה? התשובה ברורה: קישורי IP של היום נעים ("רוכבים") על רשת ה- ATM ומשונעים ב- SDH, שנעה על רשת הסיבים. דהיינו: תעבורת ה- IP היא רק "כאילו" IP מבחינת הרשת. למעשה, ה- IP מוחבא (Encapsulated) בתוך רשת ישנה, עם בזבוז אדיר של יכולות, המרות ורוחבי פס, ובעיקר: השירותים של הספק נשארו שירותי רשת ישנה, ולא שירותי רשת IP השונים והמגוונים. החלום הוא להריץ IP ישירות על הלמדה (קרן האור) של הסיב, ללא כל שכבה מתווכת, שגוזלת המרות ומשאבים. מאחורי הקלעים, פרוטוקול האיתותים הוותיק לטלפוניה SS7 יוחלף בפרוטוקול האיתותים של עולם ה- VoIP בשם SIP (Session Initiating Protocol). אבל, חלום זה עדיין רחוק מהגשמה.

בינתיים, יש בשוק מהלך מהיר של התפתחות ל- NGN ו- IMS. מה ההבדל בניהם? מאוד בקצרה: NGN נחשב כשלב בדרך ל- IMS. NGN מיועד לתקשורת הקווית, בעוד שה- IMS משלב גם תקשורת ניידת (סלולר ואלחוט).

סממן חיצוני בולט למעבר הזה במגזר העסקי: מפסיקים לחבר ארגונים ב- PRI כדי לקבל שירותי טלפונייה, שכן PRI אינו אלא ISDN, שכבר לפני עשור נחשב לטכנולוגיה מיושנת שעבר זמנה. במקום זאת, כל החיבורים של העסק לעולם החיצוני ובין סניפים, לרבות חיבורי המרכזייה, נעשים בטכנולוגיות מהירות וחדשות, כמו למשל ג'יגהביט-אתרנט.

סקירת מצב המתחרים

• 

בזק: ההחלטה של בזק לעבור ל- NGN נתקעה בסבך רגולטורי שלא כאן המקום לפרטו. בכך, נמצאת בזק בנחיתות טכנולוגית מול חברות הבזק בעולם, ובקרוב תהיה בנחיתות טכנולוגית מול מתחרותיה, שעוברות לדור הבא. יחד עם זאת, בזק החליטה לעקוף חלק מבעיית הנחיתות והעיכוב בהתפתחות הטכנולוגית שלה ע"י שדרוג חלקי, רק של רשת הגישה – Access. דהיינו: מה שמצוי במרכזיות ומתחבר ללקוחות. זאת, בלי לשדרג את מרכז הרשת והתעבורה בין מרכזיות IP. השדרוג הזה הוא ל- IP DSLAM (המכונה גם MSAG). דהיינו: המתגים במרכזיות הטלפונים ישודרגו ל- IP. התעבורה מהמרכזייה והלאה תהיה על ATM ב- SDH. על פי התוכניות, תפרוס בזק מאות יחידות MSAG בכל הארץ, שתאפשרנה לבזק לספק שירותים כמו: טלפוניה מבוססת IP, אינטרנט בקצב גבוה מאד, שירותים עסקיים מתקדמים (כמו גיבוי מרחוק ב- IP), טלוויזיה רב ערוצית ו- VoD. בכך, יתאפשר לבזק לספק שירותי IP מתקדמים, מה שאינה מספקת כיום ללקוחותיה. בזק לא תשתמש בינתיים בפרוטוקול האיתותים החדיש לעולם ה- IP בשם SIP, אלא בפרוטוקול ותיק יותר בשם H.248. אבל, זה יהיה שקוף ללקוח והוא לא יראה את ההמרות הללו. במקביל, מצמצמת בזק את כמות מתגי המעבר המקשרים אותה לכל ספקיות התקשורת כולל מתחרותיה (סה"כ 12), ומסיטה כ- 4 אלף צירי PRI ל- 9 מתגי מעבר חדשים (חצי מכמות מרכזיות הקישור שהיו עד כה). זאת, כדי לשפר את התעבורה החוצה מפעילים לקראת המעבר ל- IP-DSLAM. כשלב ביניים, יש לבזק יכולת לתת IP-Centrex (מרכזייה וירטואלית) ללקוחותיה העסקיים על הרשת הוותיקה שלה, אך שירות זה טרם יצא לדרך בגלל בעיות שונות, לרבות עיכוב של הרגולטור.


• 

סלקום: מצויה בשלבי סיום מכרז ה- NGN שלה, שיהיה כמובן המילה האחרונה ומבוסס SIP, ויהיה מוכן כבר לשדרוג ל- IMS. ייתכן וסלקום תחליט בסופו של תהליך ללכת ישר לפתרון IMS.


• 

פרטנר: נמצאת בשלבי סיום המכרז ל- NGN, ויתכן ותתקין ישירות רשת מבוססת IMS ללא מעבר דרך שלב ה- NGN.


• 

HOT: נמצאת בפני כניסה לשירותי IP. המתג הרביעי לתקשורת, שיותקן אצלה בשנה הקרובה, יאפשר שירותי IP- Centrex. שדרת הרשת של HOT עוברת שדרוג למטרו-אתרנט, אך היא עדיין לא קבעה מועד למעבר ל- NGN או IMS.


• 

012 – סמייל: לחברה יש זה מכבר שירותי IP מתקדמים ב- NGN, וביכולתה לספק שירותי IP כולל Centrex ו- SIP – Trunk ללקוחותיה. 012-סמייל מציעה כבר שירותים מתקדמים גם ללקוחות הפרטיים וגם למגזר העסקי, והיא למעשה המתקדמת ביותר מבין כל חברות התקשורת במעבר לעולם IP קצה לקצה.


• 

ברק-נטוויז'ן – גלובקול: מצויה בשלבי התארגנות וגיבוש הקבוצה. לגלובקול יש זה מכבר מתגים של NGN לשירותי IP-Centrex ו- Hosted PBX לעסקים, אך שילובם בכלל שירותי הקבוצה מצוי בהתארגנות.


• 

מירס: יש לה כבר רשת NGN אך טרם החלה לתת שירותים על רשת זו. בכוונתה לשלב זאת בפריסה חדשה ב- WiMAX, פריסה המתעכבת אצל הרגולטור.


• 

אקספון-018: ביקשה רישיון מפ"א ייחודי. טרם ברור כיצד תספק שירותים אלו, והאם תתקין מתגי NGN או IMS כדי לספק שירותי מפ"א מתקדמים.


• 

חברת MEI: ביקשה רישיון מפ"א ייחודי, אך טרם ברור אם תקבל הרישיון ומהם התחומים שבהם תספק שירותים.

לסלקום, שהייתה הראשונה לתת שירותי מפ"א במגזר העסקי, יש כ- 1,400 ק"מ של פריסת סיבים ברחבי הארץ (פריסה הנמצאת בהרחבה, בעיקר בערים הראשיות למרכזי עסקים), מול כ- 1,000 ק"מ של פריסת סיבים של פרטנר, שמקורם ברכישה של IC-1 מ- Med-1. גם פרטנר נמצאת בשלבי הרחבת רשת הסיבים שלה, אך לסלקום יש קדימות בשוק מבחינת פריסה, לקוחות ושירותים, כי היא נכנסה לשוק זה כשנה לפניה. ההערכות הן, שעד 2010 תגיע סלקום לכ- 10% מהשוק העסקי בישראל, ופרטנר תגיע לכחצי מזה. תוספת חלקן של שאר המתחרות (כמו 012 וברק) תוריד כמובן את בזק, שמוגדרת כמונופול גם בתחום העסקי, הרבה מתחת ל- 85% משוק המפ"א העסקי (שנקבע כקו, שמתחתיו תוסרנה כנראה ההגבלות הרגולטוריות מבזק), וזאת עד שנת 2010, שהיא כבר לא רחוקה.

לסיכום:

כפי שראינו, יש ספקים שכבר התקינו אצלם מערכות NGN (כמו מירס, גלובקול ו- 012-סמייל), וחברות אחרות מצויות בשלבי מכרז לקראת כניסה לתחום זה. בזק לא תיכנס לתחום בשנה הקרובה, אך תשדרג את רשת הגישה שלה ל- IP.

המעבר ל- NGN הוא שלב במעבר ל- IMS, שיכול להיות חלק מההתפתחות ל- Quadruple Play (שחקן תקשורת מרובע, שמספק על תשתית אחת, תחת מעטפת שירות אחת, ארבעה שירותי תקשורת: טלפוניה קווית, טלפוניה סלולרית, אינטרנט Data ושירותי וידיאוטלוויזיה). כל הסימנים מראים, שזה המסלול שכל ספקיות התקשורת בישראל הולכות בו.

למדריך רכש מרכזיות טלפונים לעסקים