אימון ופיתוח הקשבה מקצועית 

אדם פיקח יודע ללא כל ספק שהקשבה יעילה הינה מן הכלים היפים ביותר , הנבונים ביותר והשלווים - פוריים אשר ניחנו בו כבני אדם חושבים ומתייחסים. כאשר השימוש בכלי זה עולה לרמות הגבוהות של ביצועו , הרי שגם המקשיב חש כי הוא משתדל להתייחס כפי שצריך לבן שיחו , ומן הצד השני האדם אשר מקשיבים לו מרגיש אף הוא ,והיטב, כי הוא זוכה ליחס הראוי.  נכון הדבר כי אין זמינות חשק במהלך היומיום הלחוץ אכן לעצור ולהקשיב תמיד כראוי , אך דווקא משום לחץ החיים ההקשבה מודגשת כיכולת "שמורת טבע" - לקיים נופים אמיתיים של מגע פסיכולוגי איכותי בין שני צידי העניין. ייתכן והשתכנעתם כי להקשיב הינו דבר יפה , נכון והאמור להתבצע ככל יכולתכם. זהו שלב ראשון וטוב אם הגעתם למסקנה זו או לפחות לפתיחות הדעת כלפי איכות הידע הדרוש כדי לבצע משימה זו כהלכה. אולם עדיין , רבים וטובים אשר הגיעו למסקנה זו בדיוק כמוכם, וודאי חשים כי אין בכוחם או ביכולתם אכן להצליח לבצע הלכה למעשה את מלאכת ההקשבה כנדרש מסיבה זו או אחרת.הקשבה אמיתית אינה ממש נלמדת אלא מתבצעת מתוככי יכולת האדם הרגיש דיו לבצעה. נכון הדבר כי ניתן ללמדה במקומות המוסמכים לכך במקצועות הטיפוליים , אך ביומיום נדרשת לה איכות ידע מיטבית אשר אמורה להתקיים בנפרד ממגע ב"הפרעות" אשר עשויות להפריע לביצועה החלק והמושלם. חיי היומיום לא אחת, אינם קלים,ומהווים אתגר ומיכשול בפני רגלי ריצת ההקשבה הטיבעית. לטובת כך, כדי למקדכם בעקרונות החשובים להקשבה איתנה, רגישה והתורמת אנושית - מובא מאמר מצומצם זה המגיש מספר עקרונות ידע לשיפור צורת ואופן ההקשבה. 1. מודעות לחילופי הריכוז בך (במחשבותיך) ואל דברי הצד השני (הלוך וחזור) :בטרם התחלת ההקשבה ואף אם הינך מתחיל להקשיב בדיוק בזה הרגע לדבריו של השני - לא תוכל "לנקות את ראשך" ולהקשיב רק לו. (אלא אם הינך פסיכולוג מנוסה). המצב האופטימלי של הקשבה רק לאדם השני באופן מוחלט, דורש הרבה ניסיון ותרגול.יש אנשים שיודעים לעשות זאת טיבעית אולם אלו הינם בודדים למדי. ככל הנראה, בשלב זה אינך בעל מסוגלות לבצע זאת ולכן הייה מוכן להפרעות שיצוצו אגב תהליכי חשיבתך העצמית שלך תוך כדי ההאזנה לצד השני. המיטב ,האמיתי בשלבים אלו, שתוכל לעשות הוא לא לסלקן בהכרח אלא לנסות לצלוח את הדרך בינן אל מחשבות הצד השני ואל מילותיו ולנסות להתרכז באופן יחסי גם באלו וגם באלו בו זמנית. היחסים הנכונים בין כמה שתתרכז במחשבותיך שלך לבין כמה שתתרכז בדברי הצד השני (וגם זמני החילוף) הם חלק חשוב מלב העניין. בשלב ראשוני זה ,אם עשית את מקסימום יכולתך בניסיון להתרכז לחילופין גם בדבריך וגם בדבריו ולדעת להחליף את הריכוז - דיינו. בהמשך תשתפר בכך, אולם אל תצפה להקשבה של 100% בפעמים הראשונות.לא בהיקף התוכן שתוכל אכן להכילו, לא בכמות הקשב ולא בכמות הריכוז. תחילתה של הקשבה מקצועית היא בפיתוח מודעות ותשומת לב להלוך וחזור של חילופי הריכוז.2. במה אתה מרוכז בדברי הצד השני : תוכן, תחושות, מילים, משמעות, כוונות ? :עליך להיות מודע לדברים בהם הינך מרוכז. שים לב כי עשויים להיות דברים רבים ומגוונים תוך כדי התהליך : קולו של הצד השני , מילותיו, התוכן, משמעות דבריו, הדימיונות שהדברים מציירים במחשבתך, התחושות שהם מעוררים בך. לכל אלו תצטרך לשים לב בהקשבה מקצועית. זה קשה , אך גם מעניין. ואפילו דרוש לצד השני לדעת שאתה מקשיב לכל אלו. נסה גם לנסות להביט על כל הדברים "בבת אחת" עד כמה שתוכל, היות ואף אחד מהם לא מהווה דבר בפני עצמו אלא חלק ממיקשה אחת יותר גדולה.הבן למה את המקשיב. אינך יכול להקשיב ל 5 דברים בו זמנית. אולי לשלושה כל פעם (טון, תוכן, תחושות - או : מילים, משמעות, כוונות. נסה להחליף שלשות). 3. התרחק תוך כדי קיום ההקשבה מדי פעם וב"נקודות" משקיעת יתר ב"הקשבה" : הימנע ככל יכולתך ממצבי "השקיעה" בדברי האדם,למרות שאתה למעשה עם האדם , השתמש מדי פעם בטכניקה של "צופה משתתף" , כלומר: דמיין לרגעים מעטים וכמדי פעם את נקודת מבטך יוצאת מתוך "עינייך שלך" וכעוברת אל פינת החדר , כאילו הינך נמצא מעט "למעלה" בגובה החדר (לעולם לא באותו הגובה בו הינך יושב או עומד) ואולי אף בפינה העליונה של התיקרה - כמצלמת סרט (דרושה גם זווית התבוננות אחרת) כמי שצופה על שניכם ומקשיב לשניכם ולנאמר, כצלם קולנוע הממוקם שם עם מצלמה. למה הדבר נועד? ראשית , למניעת צניחת הקשבה או "שקיעה" בדבריו של הצד השני והינעלות עיניים, למניעת הינעלות יתר של הריכוז ויצירת מצב של "בהייה רציפה" ללא יציאת נקודת מבט המלווה בתנועת דינמיות וקיום מבט חיצוני על התהליך. יציאות אלו שלך מן המצב "לכאורה" וההתרחקות מן המצב של "להיות בתוכו" - יקלו עליך וישמשו לך נקודת פרופורציה ואיזון מצבי במישורים רבים ובאופני תפיסה לא מעטים.שקיעת יתר בהקשבה - אינה פועלת לטובת הקשבה היות ואתה שוקע מדי עם הצד השני ונמשך על ידו ועל ידי הצגתו את הדברים. הקשבה היא שיטוט יפה סביב כל התוכן ומנקודות מגע מתחלפות ומלטפות את מלוא המתרחש בכל מהותו, צורותיו ורקימתו - כהתגלות ניפחית מול יכולותיך .4. מנחי תצורות הצד השני : נסה לחוש מצבים פסיכולוגיים שונים תוך כדי השתתפותך עם האדם השני בחילופי הדברים , בתחושות העולות ויורדות וכן הלאה. שווה בנפשך מצב נפשי התחלתי כלשהו אשר שונה מהתנהלותך הפסיכולוגית הרגילה עם אנשים בשיחות רגילות , כיוון שהקשבה היא שונה מאשר שיחה רגילה. היא מורכבת יותר ותחילתה למען האמת ביצירת מצב פסיכולוגי. נסה גם לקלוט ללא קשר לנאמר , באמצעות גופו וסימניו, של הצד השני. נסה להתכוונן מבלי ממש להבין איך עושים זאת , לתחושותיו אשר משודרות משפת גופו. עם הזמן תרגיש זאת גם מבלי שהדבר יוסבר בדיוק במאמר זה. כעיקרון : נסה לחוש האם הצד השני מכווץ, פתוח, מתכווץ בהרגשתו ונפתח ומשתחרר לסירוגין והאם הוא נע בתחושותיו בקווים רציפים או עולים ויורדים. נסה לחוש תנועות של שפל וגיאות בדברים אשר משודרים ממנו ברמה האינטואיטיבית. 5. סוג המגע של ההקשבה : המגע של צד אחד בשני הוא עיר ההקשבה מכיוןן שהקשבה הינה סוג של נגיעה. היא פסיכולוגיה במיטבה אשר נוגעת בפסיכולוגיה נגדית. היא עשוייה להלך קסם ולגרום לצד השני להרגיש שאכן אתה נוגע בו בפנימיות ושהוא חושף בפניך חלק גדול מפנימיותו. סוג המגע של ההקשבה (שזהו דבר שקשה מאד לאינדקוץ תחושה בהקשבות הראשונות ) עשוי להיות : מחוספס (הקשבה עם מגע שלא ברור במה היא נוגעת) , עדין (הקשבה הנוגעת אך במעט מדברי הצד השני וחלקיו) , רכה ( ההקשבה מצידך הינה לא במקסימום קשיותה מבחינת התייצבותה "ממול" כלא גמישה) ואף מסוגים אחרים נוספים. הדבר דורש ידע מורכב ועשוי להיות מובן על ידי כל מקשיב מעט אחרת והינו מאד אינדיבידואלי. הרעיון הכללי הוא לזכור ואף לחוש , הלכה למעשה , את ביצוע המגע של ההקשבה בכל סוג שתחוש אותו ושתדע לתארו לעצמך. ההבנה המובילה הינה שהקשבה הינה מגע בתוככי הצד השני.6. כבוד לצד השני : עליך לכבד את כניסתך לטריטוריית הצד השני בדיוק כפי שנכסת לתוך בית שלא שלך והינך מכבד את המארח ולא נוגע בדברים שלא שלך ורק מתהלך בין החדרים והחפצים ומקבל לפיך ולאוזניך את הכיבוד אשר מגיש לך הצד המארח. הדובר הינו מארחך בנפשו והדבר יפה ומכובד יותר מבית. כרגע הוכנסת למעשה באמצעות המילים אשר נשלחות אליך לבית הנפש - לתוככי חדרי הפסיכולוגיה והנפש ועליך להתנהג בהתאם. גם זכור שאף אחד עדיין לא הזמינך לסלון הנפש לשבת על הספא ולכן הינך אמור להישאר "לעמוד" בתוך ביתו הפסיכולוגי (שטף המילים והרעיונות) ולהתייחס אליהם בהתאם עד אשר הדובר יביע את כוונתו, בהקבלה , להזמינך אל חדריו הפנימיים ביותר. בתחילת ההקשבה אתה במסדרון נפשו , לאחר שפתח את דלתות מילותיו , ולאחר מכן הינך ממשיך יותר פנימה. אגב, תוכל לפי דוגמה זו לדמיין את הצטיירות דבריו כתמונות אשר תלויות על קירות חדרי ליבו ונפשו. הדברים שהוא מספר לך ממילא אכן הינם מתוך ליבו.  בקרוב יובאו מאמרי המשך.