דיכאון הוא מצב היכול להשתרע על קשת רחבה של דרגות חומרה, מהסוג הקל ביותר לקשה ביותר. תלונות על דיכאון קליני באות לידי ביטוי בתסמינים פסיכולוגיים הקשורים במצב נפשי, ברמת התפקוד הגופני ותסמינים ברמה קוגניטיבית. ככלל נאמר כי הלוקים בדיכאון קליני חושבים על מוות כמפלט למצוקותיהם ולכן טיפול בדיכאון הוא לא עניין של מה בכך – הוא הכרח !
טיפול בדיכאון – שלב האבחון
ב-20 השנים האחרונות תהליך אבחון דיכאון התפתח באופן משמעותי וכיום נהוג להגדיר כמה וכמה סוגים שונים של דכאון, ביניהם: דיכאון רבה (מג'ורי), דיסטימיה, מלנכוליה, דיכאון א-טיפי, דיכאון אחרי לידה, דיכאון עונתי ודיכאון פסיכוטי. יש לציין כי אבחנות אלו אינן מייצגות בהכרח מצבי דיכאון שונים זה מזה באופן ביולוגי. נהפוך הוא, כיום קיימת נטייה לראות את מצבי הדיכאון הללו כהיבטים שונים של אותה תופעה.
לשם טיפול ב-דיכאון קליני מכל סוג שהוא, יש לבצע אבחון דכאון מקצועי ורק לאחר מכן ניתן להתאים את הטיפול המדויק עבורו.
טיפול בדיכאון – דרכי טיפול
עד תחילת שנות ה-50 לא היו קיימות תרופות נגד דיכאון . טיפול בדיכאון יעיל ויחיד נעשה עד אז בעזרת נזעי חשמל. ההתקדמות בשוק התרופות מאז היא מסחררת ואנו עדים למהפכה של ממש בתחום הטיפול האנטי דיכאוני.
בשנת 1956 שווקה התרופה האנטי דכאונית הראשונה תחת השם "טופרניל' והיא החלה את העידן החדש של הטיפול התרופתי נוגד דיכאון קליני . בשנת 1987 חלה תפנית חיובית נוספת בטיפול בדיכאון עם כניסתה לשוק של התרופה "פרוזאק". ההתקדמות בשוק התרופות מאז מסחררת ואנו עדים למהפכה של ממש בתחום הטיפול הפסיכיאטרי בכלל והטיפול האנטי דיכאוני בפרט
כיום אין דרך מדויקת לדעת איזו מן התרופות הקיימות מומלצת יותר לחולה הזקוק לטיפול בדיכאון. הבחירה של התרופה מתבססת על המצב הקליני של החולה, כפי שנראה בהמשך, ובפרט על סמך ידע מצטבר ממחקרים רפואיים ונסיון הרופא המטפל. לפני שפסיכיאטר ממליץ על התחלה של טיפול בדיכאון בעזרת תרופות עליו לקיים:
בדיקה האם קיימות מחלות גופניות אחרות וביצוע בדיקות מעבדה
בחינה של היסטוריית חיים מפורטת על מנת שניתן יהיה להעריך את חשיבות מאורעות החיים בהשפעה על המצב הקליני (כגון קשיים התפתחותיים, טראומות נפשיות ומצב עכשווי של מערכות יחסים משמעותיות).
בחינת המאפיינים הקליניים של דיכאון: בדיקות המעבדה אשר מומלץ לבצע במצבי דיכאון כוללות באופן כללי ספירת דם, כימיה רחבה של הדם, תפקודי כבד וכליות, תפקודי בלוטת התריס, מדידת רמות ויטמיןB12 וחומצה פולית בדם. בקרב אנשים מבוגרים ואנשים אשר סובלים ממחלות נוספות יש לבצע צילום חזה ובדיקת EKG. במצבים בהם ישנם סימנים נוירולוגיים יש צורך לבצע בדיקות הדמיה מוחית כגון סריקת CT,MRI ובדיקתEEG (רישום גלי המוח).
השילוב של טיפול תרופתי עם תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית
הטיפול המשולב מהווה פריצת דרך משמעותית ל-טיפול בדיכאון בטווח הארוך. כאשר התרופות תורמות לזירוז קצב הטיפול ולהקלה על סבלו של המטופל, הפסיכותרפיה מאפשרת לפתח מיומנויות וכלים להתמודדות עם דיכאון בטווח הארוך.
מאחר ותסמיני הדיכאון שונים ומגוונים ובאים לידי ביטוי בעוצמות רגשיות חזקות מאוד. בכל תוכנית טיפולית חשוב מאוד לטפל בגורמי דחק חריגים בחיי המטופל, שכן מצב שלילי בחיי המטופל עלול להביא להישנות הדיכאון. מחקרים הוכיחו כי גישה טיפולית המשלבת טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי, הינה הטיפול המועדף בדיכאון לטווח ארוך.
