המסר העיקרי הוא - XML היא שפת סימון המאפשרת לתאר מידע באמצעות תגיות, ואשר תורמת לסטנדרטיזציה, תאימות, אינטגרציה וחסכון בעלויות. שפה זאת הולכת ומתפשטת באינטרנט והיא צפויה להיות שפת פיתוח מרכזית בשנים הבאות.
XML (בר"ת Extensible Markup Language) היא שפת סימון, המאפשרת לתאר מידע באמצעות תגיות. ניתן להשוות זאת ל-HTML, רק שכאן התגיות מתארות מידע ולא עיצוב וכל אחד יכול להגדיר תגיות משלו. XML אינו תחום חדש. עם זאת, ניתן לומר שבתקופה האחרונה חלה סביבו התעוררות שקשורה בשלושה גורמים עיקריים.
הראשון הוא הופעת ה-Web Services ותפיסתם כארכיטקטורה מועדפת לעיצוב אפליקציות. דבר זה הפך רלוונטי במיוחד בתקופה האחרונה, עם התחזקות סטנדרט האבטחה החדש ל-Web Services - WS-Security, הפותר חלק מבעיות האבטחה שהיו קיימות בתחום זה עד כה ומנעו ממנו התפתחות.
הגורם השני הוא התחזקות ה-RSS שתפס רוחבית כטכנולוגיה סטנדרטית לשיתוף מידע ברמה הבסיסית ביותר, הפורמט ה-XMLי שולב כמעט בכל אתר אינטרנט המספק תוכן והפך לנחלת הכלל. טכנולוגיות בלוגים כ-RSS או XML מתחילות לתפוס תאוצה גם בקרב גולשי אינטרנט רגילים, וכ-5% מהם משתמשים כיום באחת הטכנולוגיות או שתיהן, כדי לקבל עדכונים שוטפים מאתרי חדשות או בלוגים. הגורם השלישי הוא הופעה ופיתוח סטנדרטים מבוססי XML בתחומים רבים, החל מתקשורת ועד למסמכי Office.
החידושים והמגמות בתחום זה
אלו החידושים הבולטים שנראו בתחום ה-XML בשנים האחרונות: שמירת לוגים ביעילות ובנוחות רבה יותר, אפשרות לשילוב שירותים בתקשורת הסלולרית, התפתחות הוידג'טים, פיתוחו של פרויקט Windows Presentation Framework המאפשר למפתחים להגדיר ממשקי משתמש ב-XML תחת Windows והדמיה תלת ממדית ופורמטים חדשים המאפשרים ליצור Playlists.
חידושים אלו מאפשרים להציע מגגון שירותים ללקוחות באמצעות XML, לאסוף מידע מהאינטרנט בצורה יעילה יותר, להציג מידע בהתאמה אישית, לקדם את פוטנציאל האינטגרציה במחשוב ולקדם סטנדרטים במחשוב, כדוגמת פורמט OpenDocument של OASIS הנתמך ע"י מוצרים רבים.
החשיבות של XML
יתרונו הגדול של ה-XML הגדול מסתכם בשתי תכונות חשובות. הראשונה היא היותו סטנדרט אחיד שמקובל על כולם - כל הספקים והמפתחים קטנים כגדולים מסכימים על XML כטכנולוגיה סטנדרטית ולא נתונה לוויכוח. הסכמה זו מאפשרת לכל אחד לממש סטנדרט כרצונו, מבלי שלמימוש זה יהיו השלכות על כל השאר. מדובר בסטנדרט טראנס-פלטפורמי טהור. תכונה זו הופכת את ה-XML לשפת ברירת המחדל ליצירת והגדרת כל תקן אחר, שכן ה-XML כבר קיים ומוגדר. הוא מאפשר להגדיר כמעט כל דבר בצורה שכולם יוכלו לקרוא.
הרעיון נשמע פשוט, למרות זאת לקח לשוק כמה שנים טובות לקלוט אותו ולהבין איך לנצל אותו. פשטות היא גם התכונה השנייה המעניקה ל-XML יתרון על כל השאר (לא שיש הרבה תחרות) - לא צריך אפילו לקרוא ספר בשביל לפתוח Notepad ולכתוב קובץ XML. XML יכול לשמש גם לייצור תוכן חד פעמי. זה יכול להיות מידע (כחדשות), שיוצג בצורות שונות אצל צרכנים שונים או אף תוכנה (שהפלט שלה יעוצב לפי מכשיר היעד). תוכן זה יכול כמובן גם להימכר כ"תוכן גולמי", שצורת הצגתו תלויה בצרכן.
הסבר על מהו XML ניתן לנסח בשני משפטים, מה שמסובך יותר זה לדעת לרתום טכנולוגיה פשוטה הזאת לצרכינו בצורה שתהיה יעילה ותביא תועלת ממשית. כאן כבר צריך להשקיע מחשבה, לימוד ומחקר וזה בדיוק מה שעושים מפתחי הסטנדרטים מבוססי ה-XML.
התוכנות והתקנים הבולטים
בין תוכנות העזר לפיתוח XML ניתן למצוא את עורך ה-XML Adobe FrameMaker, פלטפורמט האינטגרציה Allora, סביבת הפיתוח Altova XML Spy, ערכת הפיתוח digitalML, פלטפורמת Microsoft BizTalk Server המספקת תשתית וכלים לשיתוף מסמכים בין מערכות שונות ואת העורך Stylus Studio XML המאפשר יצירה ודיבוג XSLT ויצירת סכמות DTD.
הטכנולוגיות ה-XMLיות הבולטות הן: ebXML (Electronic Business using eXtensible Markup Language), RSS (Rich Site Summary), SGML (Standard Generalized Markup Language), SMIL (Synchronized Multimedia Integration Language), SOAP (Simple Object Access Protocol), XML (Extensible Markup Language), XML:ID, XSL (Extensible Stylesheet Language) ו- XSLT (XSL Transformation).
סיכום
התהליך שמתרחש היום ברשת ובעולם התוכנה הוא סטנדרטיזציה. XML יאפשר יותר תאימות, יותר אינטגרציה ובסופו של דבר יחסוך לך עלויות. לכן כדאי וחשוב להבין את מהותו והשלכותיו, ולהשתמש בו כאבן בניין נוספת, של מערך המחשוב הארגוני.
אנשים מהתחום, מוזמנים להגיב לתרום ולהוסיף...
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם XML כסטנדרט.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=747
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
