עם יש דבר אשר מאפיין את מבני הארץ לאורך השנים בצורה עקבית הוא חיפוי האבן אשר השתלט על האדריכלות המקומית המודרנית. רצון האדריכלים הרבה לפני קום המדינה ביצירת סינתזה בין העיצוב האירופאי לעיצוב הערבי שהיה הנפוץ הארץ הוביל לשילוב בין חיפוי האבן הירושלמית ואבן הכורכר.
חיפוי אבן הוא מרכיב חשוב ובסיסי בארץ, ובכניסת במרוצת השנים דחק את הקירות המורכבים בטון. חיפוי האבן נעשה בשכבות בעובי עשר עד חמש עשרה סנטים, והם מורכבות על אותם קירות בטון חשופים.
ההשפעה הירושלמית על המדינה כולה הייתה ניכרת וברורה לאורך כל היסטוריית האדריכלות בארץ, שהושפעה מהמבנים הקיימים בארץ, לצד הסגנון הים תיכוני בארץ. המצאות האבן הירושלמית באזור השומרון ואבן הכורכר במישור החוף הפכו את אבנים אלו לנגישות יותר בתקופה בה יבוא של מוצרי גלם לצורי בנייה לא היה מקובל או ניתן.
לצד האבנים הארצישראליות אבן הצפחה ואבן הטופו אשר התווספו לחיפוי בעיר ירושלים עם פתיחתם של צירי מסחר מאירופה. מאוחר יותר התווספו בריקים אשר יוספו גם הם לנוף האדריכלות הישראלי.
בריקים הם אותן לבנים מלבניות אשר אפיינו את בנייה בתוקפת אירופה המתועשת של המאה התשע עשרה, וכיום מהווים גם בארץ סגנון פעיל של חיפוי אבן. השילוב המעניין יותר הוא אותם בריקים אשר נבנים על ידי חיתוך אבנים כגון: טופו, כורכר,אבן ירושלמית ואבן צפחה.
אופציית חיפוי הבית באבן הינה זולה ומהווה סמל סטאטוס חברתי המשדר יוקרה, אך עם זאת ניתן לעצב את הבית בעזרת חיפוי חיצוני ופנימי במחירים נוחים, אם יודעים באילו אבנים לעצב. האבנים אשר מקורן בארץ זולות מאלו המיובאות מהמזרח, מאירופה ומארצות הברית. האבן הירושלמית ואבן הכורכר זולות משאר האבנים.
גם בתחום הבריקים ישנו פער מחירים, אשר בשמיעה ראשונית נתפס כמוזר. בריקים אשר נוצרו זה עתה במפעל בארץ או אפילו בחו"ל, יהיו זולים מאלו שהגיעו לאחר פירוק מבנים. הסיבה העיקרית לכך היא המראה האותנטי הקיים בלבנים הישנות אשר רחשו צבע מיושן אשר נורא קשה לחיקוי, גם בעזרת הטכנולוגיה של המאה העשרים ואחת.
חיפוי אבן הינו תחום אשר מתחדש מידי יום, לפי רוח הארכיטקטורה הישראלית, אך יותר מכל נתפס כאחת ההשראות הגדולות על עיצוב החוץ והפנים. מלבד עובדה זו החיפוי באבנים המקומיות מסמל את השילוב בין מזרח ומערב שהוא המאפיין התרבותי הבולט בארץ ישראל.
