איפה הימים, הימים ההם שבהם פקיד ע(א)לום בלונגאלי שבווירג'יניה חיסל במחי מברק את צ'ה גווארה, ורוג'ר ווטרס רק הפיל חומות ולא בדיוק ההפך.
אולם אפשר שאני טועה, הרי לכל חומה, כמו למטבע, יש את הצד הזה וגם את השני, ש"הזאים" שגרים בבפנים שלו, לא רואים בכל מקרה, גם אילו רצו, (והם לא),
כי טבעם של "זאים", שהם רוצים לראות רק את מה שמראים להם, ולא שום דבר בלתי נחוץ, מעבר לאופק.
זו הבעיה עם חומות, היא מסתירה את מה שקורה מעבר לה, מאידך די בשיר טוב, כדי למוטט אותה. (זכרו את מנגינת הרקע לנפילת חומות ברלין נניח*),
(או תקיעת שופרות, כמו ביריחו, בעת, שעוד כוחנו היה במותננו, כשני דורות לפני שהפכנו לאמבות רופסות במיוחד שנוזלות-מתנייעות אחורה).
יש רק חומה אחת בעולם, שתעמוד לנצח, והיא נבנתה על ידי סינים.
גם הם היו שונים מאוד מאלה שמייצרים את הזבל של העולם, הכל בדולר ורבע. (אולי הסוד טמון בהבדלים ברשימות הביבליוגרפיה, בעוד הבנאים של אז נסמכו על כתביו של לאו טצה וקונפוציוס, אלה של היום, על הספר האדום של מאו וגם קצת על המק(ג)בילה של גאי פינס ב – (CHINA.
אפשר, כי מה שצריך למהפכה טובה, זה 12800 קילומטר על אופנוע נורטון.** עובדה, זה של צ'ה, מה זה הצליחה בקובה, או פילוסוף כמו לאו טצה וקונפוציוס, כדי לבנות חומה וגם לתחזק בצורה סבירה, את מה שכולאים בתוכה.
אולם מה אפשר לעשות, אם מסע מן הסוג הזה, אצלנו בלתי אפשרי, הרי כל המרחק בין אילת למטולה הוא כחמישה אחוז בלבד, מן המרחק שעשה צ'ה וחברו, ד"ר אלברטו גרנאדה, שמת היום בגיל 88, בהוואנה שבקובה.
צריך להיות אופנוען, על אופנוע בריטי, כדי להבין, שאת העולם רואים בצורה לגמרי שונה, עם רוח מכה-מלטפת את פניך, וצמד בוכנות בריטיות, שמחרישות את אוזנך.
אפשר שהמסקנה המתבקשת מכל זה:
שלבנות חומות, כדאי להיות סיני במאה החמישית לספירה
ומהפכן מוצלח, ראוי לו קודם כל, שיסע את כל המרחק הזה, על אופנוע בריטי.
ולנו, במקום הזה, אין יותר פילוסופים, ואופנועים, אם יש, משמיעים מנגינות פוסט מודרניות, לא רעשים נטו, כאלה שיוצרים מהפכנים כמו צ'ה גווארה.
*בכל המהדורות, השמיעו את החומה, (WALL), של רוג'ר ווטרס דווקא.
**המסע של צ'ה גווארה וד"ר אלברטו גרנאדה, היה בדיוק באורך הזה, על אופנוע נורטון, שהתהדר בכינוי רב עוצמה, כולה 500 סמ"ק, ש"י 1939.
כותב, מבקר ומייחל.
