פציעות אימוני יתר 

הקבלה ליחידות המיוחדות ולסיירות של צה"ל, הינה המטרה העיקרית של חלק גול מבני הנוער אשר עומדים לפני גיוסם. כולם מבינים כי לשם הגשמת המטרה יש להיכנס למשטר אימוני כושר קרבי קשוח וקפדני, אך לא כולם יודעים להביא את הידיעה לידי מעשה באופן מקצועי ונכון. בכך, הרבה בני נוער חושפים את עצמם לאחת הפציעות החמורות הקיימת אצל מתאמנים – אימון יתר – over training.

פציעה זו נחשבת לחמורה מאחרות היות ופרק זמן הנדרש להחלים ממנה ולחזור לשגרת אימוני כושר קרבי מלאה, הינו ארוך ביותר. בנוסף – זיהוי הפציעה הינו קשה במיוחדת היות ותסמיניה מטעים את המתאמן ומונעים אבחנה נכונה. בכך, באופן אירוני, המתאמן מאמין כי הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם מצבו היא הגברת האימונים – וכך בעצם, החמרת הפציעה. פה מתחיל מעגל הרסני שמאוד קשה להיחלץ ממנו.

פציעות אימוני היתר מופיעות לרוב לאחר אימוני ארוכים, ממושכים, מתונים יחסית, ולאורך תקופה. לרוב, פציעות אלה מצביעות על כך שהמתאמן פשוט הפסיק להקשיב לגופו ולקרוא את התסמינים שהוא שולח אליו.

הדרכים לזהות את פציעות אימוני היתר:

1.      חוסר יכולת לישון  – כאשר מתאמנים בצורה אינטנסיבית, המתאמן אמנם מרגיש עייפות רבה יותר וחושב שזקוק לשינה, אך אינו מצליח להירדם. הסיבה לכך היא כי הגוף עובר טראומה מתמשכת המפריעה לשנת לילה איכותית ורצופה. מתאמן אשר חווה חוסר יכולת להירדם חייב לעצור ולבחון מה לא בסדר.

2.      עצירת השיפור המתמיד – אמנם מדידת גרף שיפור זוהי אינה משימה פשוטה ובטח לא שטחית, אל ניתן לומר כי אם לאורך 6-8 שבועות לא נאר5ה שיפור וקיימת אף ירידה בתפקוד, קיים אימון יתר. על מנת להפיק תוצאות מרביות מתכנית אימונים כזו או אחרת, יש להיעזר במאמן מקצועי בבנייתה וליווי המתאמן לאורך הביצוע. אם כן, במידה וקיימת ירידה בתפוקה, לאורך תקופת האימונים, יש לעצור ולבדוק האם המתאמן נמצא במצב של אימון יתר.

3.      תשישות בלתי רגילה– ברגע שמתאמן חווה קושי בביצוע פעולות פשוטות, כגון: עלייה במדרגות, קימה מהמיטה, פרק זמן ארוך לחימום לפני אימון, והשיפור היחיד בהרגשה הוא בחלק האינטנסיבי ביותר באימון – זהו סימן מובהק לתשישות. שוב, יש לעצור ולבדוק האם המתאמן נמצא במצב של אימון יתר.

4.      ירידה במוטיבציה לאימונים – זהו החלק האמביוולנטי ביותר. המתאמן מתכונן לגיבוש, משקיע את כל מרצו, מחשבותיו וזמנו, אך נעדר מוטיבציה להגיע לאימונים. זהו סימן כי המוח מאותת לגוף שהוא זקוק למנוחה, וקרוב לוודאי שהמתאמן נמצא במצב של אימון יתר. אין להמשיך אימונים במצב זה!

חשוב להבין כי הדרך המהיר והיעילה ביותר לטפל במצב של אימון יתר היא הורדה משמעותית בנפח האימונים ומתן זמן ההחלמה והתאוששות לגוף. הטעות הנפוצה והעיקרית במצב של אימון יתר היא המשך האימונים כפי שהיו קודם. מצב כזה רק יקבע את הפציעה ויביא לתוצאות הפוכות ביום הסיירות או בגיבוש!

אמנם הכתבה מפרטת מספר דרכים לזהות את פציעות אימוני היתר, וישנן עוד רבות – אך המספר החשוב ביותר הוא חשיבות הליווי המקצועי. הבעיה העיקרית, אשר מאפשרת התהוות של פציעות אימוני יתר וחוסר האבחנה והטיפול בהן, היא חוסר ידע וניסיון מקצועי.

ליווי של מאמן מקצועי ובעל ניסיון ימנע את הפציעות מלכתחילה, ויביא לאבחנה ולטיפול מהיר במקרה שכבר יקרו.