מחבר המאמר: שמואל קרמרמן
(קנג) כל העניינים שתוארו כאן מספיקים דיים עבור כל מי שמעיין בספרות הקבלה ומעוניין לקבל מושג כשהוא לגביה. אמנם, אלו שכתבו ספרים בתחום הקבלה לא התכוונו שכל אחד יורשה ויוכל לעיין בהם אלא הסכימו, שרק אלו שזכו ל-"גילוי פנים" ולכל ההשגות הרוחניות שתוארו מקודם יורשו לעיין בספריהם וללמוד את רזי חוכמת הקבלה. עם זאת אפשר להקשות, מדוע אלו, שזכו מכוח עצמם להגיע לידע נסתר אודות הבורא והבריאה, צריכים בכלל לקרוא בספרי הקבלה שנכתבו על ידי אחרים. הרושם הוא, שלמרות שהשאלה נראית כמיותרת, עדיף להתייחס אליה, שכן אפשר לתמוה, האם אדם שאין לו שום ידע במושגים כמו עולם, שנה, נפש ושאינו מבין הרבה בענייני ההשגחה העליונה ודרכיה בהנהגת העולם הזה, אינו מכיר מושגים שונים הקשורים במדרגות של "הסתר פנים", "גילוי פנים" או "האהבה שתלויה בדבר" מול "האהבה שאינה תלויה בדבר" ולא מכיר את ההקשרים של עולמות המרכבה של קדושה וקליפות - האם אדם כזה יכול בכלל להבין את דברי התורה לעומקם או שמא הוא עלול לערבב עניינים, לטעות בהבחנה שבין טוב לרע ולא למצוא את ידיו ורגליו בכל הקשור לפרוש ולהבנה של לימוד התורה? יתר על כן, גם מי שזכה והגיע בכוחות עצמו להישגים רוחניים גדולים ואפילו למדרגה של "תורה דאצילות" כל הידע שבו נובע ממה שרכש מתוך השתדלות עצמית ובדרך כלל לפי מה שמעניין אותו באופן אישי. קרי, "אינו יודע משם אלא מה שנוגע לנפשו בלבד" אך אין זה ידע רב ומספק. על כן, גם מי שזכה להתעלות במדרגות הקדושה ולהגיע אל "גילוי פנים" מחוייב לדעת ולהבין באופן מסודר ואורגן מושגים וערכים רבים כגון: ג' הבחינות של עולם, שנה, נפש בהקשרים השונים של העולמות, ההנהגה האלוהית דרכי ההשגחה העליונה, וכו'. כל זאת "כדי שיוכל להבין את עניני התורה המיוחסת לאותו עולם, שעניינים אלו בכל פרטיהם ודקדוקיהם, מבוארים בספר הזוהר ובספרי הקבלה האמיתים, שכל חכם ומבין מדעתו מחוייב להגות בהם יומם ולילה".
(קנד) לפי האמור עד כה ניתן לראות, כי לימוד הקבלה אינו פשוט, כלל ועיקר, ודורש זמן, השקעה רבה, מאמצים והשתדלות בלימוד עצמו, כמו גם התמודדות מתמדת מול הנחיות מורכבות שעוסקות בניהול אורח חיים אדוק וזהירות בהתייחס אל האמונה. אם כך, מדוע מחייבים המקובלים הגדולים שכל אדם בישראל ילך וילמד את חוכמת הקבלה? שהרי אפילו אם הלימוד עצמו הינו דבר גדול ומועיל, יש בו סגולות נפלאות רבות והוא נותן לאדם הזדמנות להתעלות לרמות רוחניות גבוהות, הרי בכל זאת ישנם הרבה שמנסים, מתוך רצון חזק וחשק רב, ללמוד את חוכמת הקבלה, אך מתקשים בלימוד ואינם מבינים את מה שקוראים. אם כך, מה הטעם שכולם ילכו ללמוד את חוכמת הקבלה? התשובה לכך הינה, שעצם ההשתדלות והשקעת המאמצים ללמוד את תכני הקבלה, גם אם האדם אינו מבין את החומר הנלמד, מביאים לכך שנשמת האדם מושכת אליה אורות רבים שמקיפים אותה. כלומר, תפיסתו של האדם מתרחבת מעצם הלמידה, אם כי ישנן הגבלות בלימוד שנובעות מגורמים אחרים כמו כישורים, יכולת למידה, דבקות במטרה, עוצמת האמונה, וכו'.
במילים אחרות, העיסוק בלימוד חוכמת הקבלה מביא לכך, שאורות רבים (תפיסה, ברכות, סגולות, וכו') נמשכים אל הכלי (האדם - נשמה וגוף) ורוצים לחדור לתוכו ולשכלל אותו. אך מכיוון שלכלי מגבלות משלו, לא כל האורות נקלטים פנימה וחלקם נשארים בחוץ בבחינת "אורות מקיפים". אם האדם לא השלים את לימודו בגלגול הזה, מפאת מגבלותיו, הוא יוכל לנסות ולהשלים את לימודיו בגלגול אחר ולהגיע למידת התעלות הנפש שרוצה בה. הגישה אל האדם היא גישה תומכת ומעודדת. עצם הלימוד מביא אל האדם דברים טובים וברכות שיש בם כדי לשפר את גורלו בעולם הזה ובעולם הבא. יותר מכך, שפע הברכות אינו מוגבל ואינו בהתאם למידת השתדלותו של האדם אלא ניתן לו מעל ומעבר למה שראוי לו. המגבלה היחידה שעומדת בפני קליטת האורות לתוך הכלי היא איכותו של הכלי. אמנם, כניסת אורות לכלי משפרת את איכותו, יחסית למצבו הקודם, ומאפשרת למי ששוקד על הלימוד והמצוות לעבור מן "מידת רשע" אל "מידת בינוני", אך אין בכך די והכלי המשופר עדיין אינו יכול להכיל בתוכו את כל האורות שסובבים אותו. על כן, נפתחת לפני האדם ההזדמנות לקבל אורות נוספים לתוכו לא רק במהלך חייו הנוכחים אלא גם תוך כדי גלגולים נוספים, כפי שכתוב: "והנה כל עוד שלא זכה האדם לשלמות, נבחנים לו אותם אורות העתידים להגיע אליו, בבחינת אורות מקיפים, שמשמעותם היא, שעומדים מוכנים בעדו, אלא שהמה מחכים לאדם, שיזכה את כלי הקבלה שלו, ואז יתלבשו האורות באלו בכלים המוכשרים".
קיימת חשיבות רבה ביותר לעיסוק בלימוד חוכמת הקבלה, גם אם אין הלומד מבין את תלמודו, כאמצעי לשיפור הדרגתי במצבו של האדם וליצירת השינוי והמעבר מיסורים וצרות לעונג ושמחות. התרומה היא גדולה עד כדי כך, שאפילו עצם האזכור והשינון של שמות הקשורים בעולמות הטוהרה "שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו" להביא להשפעה מיידית של האורות על האדם ולסייע בעדו להמשיך בדרך הנכונה, כפי שכתוב: "אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטוהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד שיגיע לשלמותו".
