מישהו ניתק את הזרם 

פעמים רבות מוצרי החשמל שבביתכם, כמו גם בתי-עסק ורכוש, ניזוקים כתוצאה מתקלות באספקת החשמל. לחברת החשמל הגנות מסוימות על-פי חוק, אבל בחלק גדול מהמקרים היא זו שאחראית לנזק. אז מתי חברת החשמל אכן אחראית וצריכה לפצות אתכם, ואיך לתבוע את זה ממנה הלכה למעשה? דוגמאות לא חסרות.

במקרה שהיה הוסב נזק כבד למגדל פרחים לאחר שאספקת החשמל לחממה נותקה בשל תקלה בשנאי. לאחר כ-6 שעות בהן לא הגיע למקום צוות הכוננות של חברת
החשמל בשל טיפולו בתקלה אחרת (ידועה מראש), ולאחר שחשמלאי פרטי שהוזמן למקום על-ידי המגדל לא היה מורשה לטפל במתקניה של חברת החשמל - הוסב נזק כבד לפרחים. בית-המשפט קבע באותו מקרה כי חברת החשמל אחראית לנזק ותפצה את המגדל.


בהחלטתו איזכר בית-המשפט את ההלכה הקבועה בעניין זה, לפיה "על מספקי שירותים, דוגמת הנתבעת, לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להקטין ולצמצם את הפגיעה במקבלי השירות...עליה לעצב נורמות העומדות בשורה הראשונה עם המודרניזציה בעולם, על מנת לספק לצרכנים חשמל בסדירות, באיכות וברמה, כפי המקובל בחברות דומות בעולם הנאור".



עוד כתב השופט, כי "שחרור הנתבעת מאחריות ומחובת זהירות, בשל החשש למעמס כספי, ימנע ממנה, כמו מספקי שירותים דומים כדוגמתה, מלצעוד עם הקדמה וישאירה דורכת במקום, ביודעה כי היא אינה חשופה לנטל הנובע מתובענות משפטיות"

"נחשולי מתח"

מקור נפוץ לטענות כנגד חברת החשמל הינו תופעת "נחשולי המתח". בדוגמה אחת התקלקלה מערכת אלקטרונית בביתו של אדם כתוצאה, לטענתו, משיבושים באספקת החשמל.

חברת החשמל לא הכחישה כי באותו המועד היו שיבושים באספקת החשמל והכירה בכך כי שיבושים כגון אלה, היוצרים "נחשולי מתח", יכולים לגרום לנזק. עם זאת, החברה טענה כי הנזק שהוסב למערכת הוא נזק מצטבר לחלקי הבידוד במערכת, כתוצאה מתופעה של נחשולי מתח, עד שמגיע נחשול אחרון, שהוא בבחינת "הקש על גב הגמל", שמביא לכך שהנזק יוצא מן הכוח אל הפועל.

בית-המשפט קבע כי אין בטענה זו כדי להועיל לחברת החשמל, שכן היא אינה חולקת על כך שגם הנזק המצטבר הוא תוצאה של שינויים בעוצמת הזרם. כמו-כן לא היתה מחלוקת כי התקלה אירעה בעת אירוע חריג, וייתכן כי ללא אירוע זה, היה המכשיר ממשיך לפעול עוד זמן רב.

או אז ניסתה חברת החשמל להפנות לסעיף הפטורים באמות המידה לאיכות אספקת חשמל, ממנו עולה כי בגין "הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה" אין הצרכן זכאי לפיצוי. לעניין זה קבע בית-המשפט כי הסעיף "שולל פיצוי בגין הפסקת החשמל עצמה. הסעיף אינו שולל פיצוי בגין נזקים שנגרמים למכשירים שבידי הצרכן"

עוד טענה חברת החשמל, כי לא ניתן להגן על כל המערכות מפני נחשולי מתח, וכי אין לה אחריות על הנזקים הנובעים מהנחשולים משום שהם בבחינת רע הכרחי ובלתי נמנע. לשם כך המציאה החשמל חוברות ופרסומים שונים, שאמורים היו לשכנע את בית-המשפט כי מדובר, כאמור, ברע הכרחי.

אלא שדווקא מאותו חומר שוכנע בית-המשפט כי רע זה ניתן בהחלט למניעה, אם כי הוא מצריך השקעה על-ידי חברת החשמל. בית-המשפט שוכנע כי חברת החשמל לא עשתה ככל שניתן, למנוע רע זה.

בית-המשפט הסתמך על עמדת חברת החשמל לפיה "אין זה כלכלי (אף אם אפשרי מבחינה טכנית) לתכנן את המתקנים או המכשירים כך, שלעולם לא ייפגעו מנחשול מתח והפרעות חשמליות אחרות"

מכאן הסיק בית-המשפט כי מניעת נחשולי מתח הינו דבר אפשרי אלא שאיננו כלכלי לחברת החשמל. בשקלה את השיקולים הכלכליים עליה, כך נקבע, לקחת בחשבון כי מול החיסכון בהוצאות למניעת הנזקים עומדת ההוצאה לפיצוי הצרכנים אשר ניזוקו. במילים אחרות - אם עושה חברת החשמל שיקול כלכלי, ייתכן והיא צודקת בכך שההשקעה על אמצעים למניעת הנזקים היא השקעה גבוהה. אך את עלות ההשקעה, על הנתבעת להעמיד מול הסיכוי לנזקים ועלות הפיצוי בגין הנזקים. השיקול הכלכלי אינו יכול לפטור את חברת החשמל מאחריותה לנזקים.

הפסקה יזומה

במקרה נוסף חויבה חברת החשמל לפצות בית-עסק שסבל נזקים בשל הפסקת חשמל יזומה. זאת, לאחר שהודעה על הפסקת החשמל המתוכננת לא הוצבה במקום בולט לעין (אלא במקום מרוחק יחסית).

במקרה אחר חויבה חברת החשמל בפיצויים לאחר ששרפה התרחשה בשל קירבת קו מתח לענפי עצים. באותו מקרה נקבע כי "באחריות חברת חשמל, לדאוג לכך כי צמרות עצים המצויים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח ייגזמו כך שיישאר מרחק מקסימלי בטיחותי ביניהם לבין קווי המתח; יבוצעו עבודות גיזום של ענפים צדדיים או כותרות עצים בקרבת עמודי חשמל או קווי מתח למניעת התפשטות אש במקרה של שריפה.

לסיכום - אם נחשלול מתח פגע במוצרי חשמל בדירתכם דעו כי מגיע לכם פיצוי. מגיע לכם פיצוי גם אם תקלת חשמל לא תוקנה בפרק זמן נאות ונגרם נזק לרכוש שלכם. אז אל תהססו לבקש את הפיצוי, כי הוא מגיע לכם.