אחד הדברים הקשים ביותר שזוגות מאורסים נתקלים בו הוא הלחץ הגדול שמציף אותם ככל שמתקרב האירוע הגדול בחייהם. כל כך הרבה סידורים שונים, התעסקויות עם אורחים, במיוחד עם המשפחה הקרובה, סידור ישיבה וכדומה הופכים את חייהם בתקופה הזאת ללא קלים בכלל.
אנשים מבחוץ שעוד לא חוו את החוויה המטלטלת הזאת לא רואים את מה קרוה לזוג בזמן שלפני החתונה. עד שמגיע הרגע בו נשברת הכוס מתחת לחופה, אין לזוג נחת. הם צריכים לסגור אולם, די ג'יי, מעצבת, בר אקטיבי, צלם, שמלת כלה, חליפת חתן, מגנטים וכו'. אלה רק נותני השרות. כמות אורחים ומ י יגיע ומי לא, את מי כדאי להזמין והאם הדודה של הסבתא של גיסת החתן. 4-6 חודשים של טרוף שמתרכזים באירוע אחד. כמובן השאלה החשובה ביותר: האם הם הולכים לכסות את אירוע? ככל שמתקרב האירוע הלחץ גובר לכן העצה שלי היא לסגור את הפרטים החשובים לפחות 8 חודשים מראש ולהיות בראש שקט לאירוע שממשמש ובא.
לכן, כשמגיע האירוע, ושמים לב שהגיעו מספיק אנשים כדי לכסות את האירוע, על החתן והכלה להשתחרר מכל הלחץ הזה שאפף אותם בחודשים האחרונים ולשתות כמו שצריך בבר האקטיבי שהם שכרו. אמנם לא יותר מדי כדי לא לאבד את ההכרה, אבל מספיק כדי להבין שהם סיימו עם כל הבלגן ולא להבין באותו רגע לאיזה בלגן הם נכנסו ברגע זה: לחיות כדת ודין כזוג נשוי במדינת ישראל. אז הם יבינו שהחתונה הייתה רק הקדמה לדבר האמיתי.
דודו אלבז
