אפילפסיה היא בעברית כפיון, ידועה יותר בשם העממי "מחלת הנפילה" פוגעת בשכיחות של אחד מ-100 - 160 (0.6%-1%). מי שסבל מהתקף יחיד במהלך חייו לא נחשב חולה, בחלק של החולים לליקוי אלמנט תורשתי.
למחלה מספר סוגים ואולם הסוג המוכר יותר מכונה Grand Mal המתאר התקף גדול אשר מתבטא בפרכוסים, אובדן ההכרה, ניתוק מהסביבה, נפילה ורעד אלים בארבעת הגפיים למשך פרק זמן קצר. בשפה המקצועית נקרא סוג זה Tonic Clonic. להתקף יכול להתלוות אובדן שליטה על הסוגרים, נשיכת הלשון ואובדן הנשימה לזמן קצר. לאחר תום הפרכוס החולה ישנוני ומגלה אובדן התמצאות ופגיעה בזיכרון שחולפים לאחר כשעתיים. סוג זה מסוכן כאשר בהיעדר טיפול רפואי מיידי עלול החולה להיחנק ולסבול מחבלות קשות בשל הנפילה.
בסוג השני הנקרא Petit Mal המדובר בהתנתקות לפרק זמן קצר (עד 30 שניות), פרק זמן בו החולה אינו בהכרה. תוך כדי התקף מהסוג הזה (שכיח במיוחד אצל ילדים) לעיתים הזיות ותחושות של ריח, צבע וכו', סחרחורת או התנהגות בלתי מוסברת (פרצי צחוק וכו').הסוג האזוטרי מכולם נקרא אפילפסיה פסיכומוטורית, בזמן ההתקף החולה מסוגל לבצע פעילות א- סוציאלית ואפילו פלילית כאשר בתום ההתקף הוא לא יזכור מה עשה.
המחלה, הידועה כבר מימיו של יוליוס קיסר שהיה האפילפט המפורסם מן העת העתיקה (ויש הסוברים כי אף נפוליאון סבל ממחלה זו), מקורה הוא פגיעה במוח כאשר ההתקף הוא מעין "קצר חשמלי" שנגרם מפגיעה זו. גידולי מוח, פגיעות ראש תאונתיות, שבץ מוחי, הרעלה וכן בשל מחלות מסוימות (חוסר איזון אלקטרוליטי, כשל כלייתי, הרעלת הריון, פנילקטנוריה, צריכת סמים כגון קוקאין, אקסטזי וגם אלכוהול) נגרמים פרכוסים, כאשר גידולים, שבץ מוחי, דמנציה, דלקת קרום המוח או דלקת מוח עלולים אף הם לגרום להתקף פרכוסי. (אצל ילדים רכים גם חום גבוה מאוד).
אם בפגיעת ראש יש פגיעה בצד שמאל (ברוקה/ורניקה) תתבטא הפגיעה בדיבור ויכולה להיות פגיעה נוספת שתתבטא באפילפסיה. בד"כ המדובר בתופעה המתלווה לפגיעה מוחית. הדבר שכיח בתאונות דרכים עם פגיעת ראש קשה (בד"כ תתבצע בדיקה לאפילפסיה אחרי התאונה ואפילו יינתנו תרופות נוגדות פרכוס כמניעה). אנשים שנתגלתה אצלם אפילפסיה מוזמנים למרב"ד (מרכז רפואי לבטיחות בדרכים) לבדיקת כשירותם לנהיגה. על כך ראה כתבה בנושא בשם "ייקחו לך את הרשיון".
הבדיקה הקלינית המיידית היא E.E.G, בדיקה זו מתעדת את גלי המוח כאשר לחולי אפילפסיה בד"כ הפרעה בהעברת האותות החשמליים, הדמיית MRI מגלה את מיקום ה"צלקת" ברקמת המוח המתבטאת בליקוי באותם גלי מוח. התקפי אפילפסיה בד"כ מגיעים ללא סיבה ידועה אם כי ידוע כי ניתן לעורר אותם ע"י ריצוד של הבזקי אור, רעש חזק מאוד וסטרס קשה (ועל כן משחקי מחשב מסוימים מסוכנים לחולים). כך גם צריכה קיצונית של אלכוהול, סמים ומצבי דחק קשים. הטיפול במחלה בד"כ טיפול תרופתי.בסוגים מסוימים של אפילפסיה עקשנית מטופלים החולים בניתוח בו מוסר מקטע קטן של האונה הרקתית ובאפילפסיה פסיכומוטורית באלקטרודה קטנה המושתלת באזור הפגוע כשמחשב המושתל מתחת לעור שולח פולסים בעת איתור ההפרעה - כדי לנטרלה.
מבחינת הביטוח הלאומי אחרי שמאובחן חולה כזה נקבעת הנכות עפ"י שכיחות ההתקפים. התקפים חוזרים מהסוגים שהוזכרו לעיל מקנים נכות. לצורך כך מומלץ להיעזר בנוירולוג המומחה למחלה. בד"כ בפגיעה מהסוג הזה יש טעם גם לבדוק את הסיבה לאפילפסיה שהיא לעצמה יכולה להיות נכות נוספת, או נכות נוספת אפשרית במישור הנפשי ככל שהיא קיימת.
ע. שילוני עורך דין בחיפה, כרמיאל, קריות, מומחה נזיקין
ע. שילוני עו"ד מומחה בנזיקין ובתביעות לביטוח לאומי - 30 שנות וותק והצלחות. משרדים בכרמיאל ובחיפה, שירות בכל מרכז - צפון ישראל. http://www.shilonican.com
>