המודל "הקלאסי" בזוגיות: האישה המאשימה והגבר המואשם.
תקציר
המאמר מסביר את הסיבות לנטייה של זוגות רבים למודל בו האישה מאשימה והגבר מואשם וממליץ כיצד ניתן לטפל בדפוס שלילי זה.
המודל "הקלאסי" בזוגיות: האישה המאשימה והגבר המואשם
מי מאיתנו לא מכיר את המודל הזה, שמדברים עליו כמעט בכל מפגש חברתי של זוגות (נשואים ואפילו שעדין לא נשואים) וצוחקים עליו כמעט בכל תוכנית קומדיה אפשרית- המודל של האישה המאשימה, המציקה, הביקורתית, ה"טוחנת" בלשון עממית, מול הגבר המואשם תמיד, המבוקר, שכל עוד הוא נמצא בתוך הזוגיות, חייב לשמוע ולסבול את ההתנהגות הזו ולהמשיך הלאה.
בכתבה זו אנסה להסביר לפחות באופן חלקי מהן הסיבות להיווצרות דפוס זוגי כזה , מה הבעייתיות שנגרמת ממנו לזוגיות, ומה כדאי לעשות כדי לצאת ממנו לדפוסים יעילים וחיוביים יותר.
דפוס תקשורת שכזה בו אדם נוטה להיות מאד ביקורתי ומאשים את האנשים הקרובים לו איתם הוא מקיים קשרים יומיומיים קבועים- יכול להיות נחלתו של כל אדם, ללא קשר למינו.אולם ישנן סיבות אשר מעלות את הסבירות שהתנהגות כזו תתקיים אצל נשים יותר מגברים. כאן המקום להסביר מעט על סגנון תקשורת אגרסיבי ופאסיבי-אגרסיבי, הקשורים לנושא זה.
אדם שמקיים סגנון תקשורת אגרסיבי רואה את החיים כשדה קרב, (אם לא תיזהר/י "יאכלו אותך"), לכן כדאי להקדים תרופה למכה.. אדם כזה יכול לחוש תחושת איום מכל ביקורת ואי הסכמה ובשל כך רצון "להוריד" את האחר. הדפוס הזה גורם לאותו אדם לשכוח כי גם זה העומד מולו הוא אדם בעל זכויות ולכן אינו מקשיב עד הסוף לנאמר לו, שהרי הוא/היא יודע/ת מראש מה עומדים לומר לה.
אדם שמקיים תקשורת בעלת סגנון פאסיבי-אגרסיבי, בשונה מהסגנון האגרסיבי, מעביר מסרים אגרסיביים בעקיפין- מבלי לקחת אחריות אישית להם. כאשר הוא כועס הוא לא אומר באופן ברור וישיר מה הסיבה אלא מזעיף פנים ו/או מתנתק פיסית ורגשית, ואם הוא עונה הוא אינו מסביר דברים באופן ברור אלא מדבר באופן כללי.(לדוגמא: "יש אנשים שלא יכולים לנהוג באופן הוגן").
הטלת אשמה הוא אחד מדפוסי התקשורת כדי לעקוף את איום הדחייה. הפרט חש את איום הדחייה ומגיב עליו אך כיון שאינו רוצה לגלות את חולשתו הוא משתדל להסתירה על ידי שהוא מטיל על הצד השני את האשמה כדי שיחשוב שהוא חזק . במילים "אף פעם אינך עושה משהו בסדר",המאשים מחפש פגמים, ונוהג בעליונות. המאשים מעוניין יותר לעשות רושם מאשר לברר משהו. המאשים מרגיש שגם הוא לא שווה כלום לכן אם יצליח להניע את מישהו לציית לו- אז ירגיש שיש לו איזה ערך.
האדם הפאסיבי אגרסיבי מתמחה בלגרום לשני לחוש אשם, יש המייחסים סגנון זה למיעוטים שאינם יכולים לבטא כעס ישירות ולמדו לבטא בעקיפין את תסכוליהם.
מדוע לנשים יש נטייה גדולה יותר להיות במקום המאשים והלא מרוצה?
מבלי להיכנס לסיבות החברתיות והחינוכיות לכך, נשים ,יותר מגברים נוטות להרגיש פחותות ערך וחלשות מול הגבר בחייהן וחוששות יותר מגברים לאבד את הקשר הזוגי. בשל כך,יותר נשים באופן יחסי לגברים, סגלו לעצמן סגנונות תקשורת אגרסיבי ואגרסיבי פסיבי. באמצעות האשמה של בן זוגן הן מתמודדות עם תחושות אלה ומקוות להרגיש חזקות מול בן זוגן,"להקטין" אותו ולהשיג אהבה ותשומת לב באמצעות סחיטה רגשית.
לפעמים נשים שמנסות "לבלוע ולהבליג" ולא להביע את דעתן ואת כעסן כאשר הדברים מתרחשים בזמן אמת, "מתפוצצות" לאחר שספגו מספיק ונמאס להן- ומגיבות תגובת יתר , ואומרות דברים שאחר כך לרוב מתחרטות עליהם.
מה זה עושה לזוגיות
אדם שנוהג להאשים בתדירות גבוהה את בן זוגו ולשדר לו חוסר שביעות רצון מהתנהגותו כבן זוג ומתפקודו בכלל, גורם נזק עצום לזוגיות. בן זוג שחש אשם מרגיש רע באופן כללי בתוך המערכת הזוגית ומתקשה למצוא רצון טוב להשקיע בזוגיות ובבן זוגו. הצד המאשים מרגיש כמובן כעוס רוב הזמן ולא מרוצה, ומבחינתו רע לו גם כן בתוך המערכת הזוגית.גבר שמרגיש מואשם באופן תדיר,מתקיימת תמיד בחירה (מודעת או לא מודעת) בין התגובה של הבלגה להאשמות לבין התקוממות נגדן. הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה כמובן בדפוסי התנהגותו של הגבר הספציפי,בסבלנותו ובתקופת הזמן בה הוא שרוי במערכת הזוגית ה"מאשימה". במקרים רבים, הגבר מצליח "להחזיק מעמד" בזוגיות כזו זמן לא רב עד שהוא מגיע לרוויה ולפעמים באופן די מהיר מחליט לצאת מהקשר הזוגי בהצהרה שאינו יכול עוד לסבול.
"עשרת הדיברות" לזוגיות מוצלחת
1. כל בעיה בזוגיות היא בעיה משותפת לשניכם ותוצאה של האינטראקציה ביניכם. באחריות שניכם לטפל כצוות בקשיים המתעוררים . במקום להתמקד בחיפוש "האשם" מבין שניכם, התמקדו במציאת פתרון במאמץ משותף. אמצו את הכלל החשוב:" בזוגיות יש רק ורק שני מנצחים או שני מפסידים!".
2. אל תתמקדו בעבר ובמה שכבר נעשה , התמקדו באיך ממשיכים מאותה נקודה הלאה!
3. דעו שכמה שתשקיעו יותר בבן זוגכם כך יהיה גם לכם טוב יותר. התמסרו לאושר ולצמיחה של בן הזוג בכל מובן שהוא.
4. השתדלו לאפשר לבן זוגכם כמה שיותר "מרחב" להתנהלות על פי דרכו. התערבות מוגזמת וניסיון לשלוט אחד בחיי השני אינם תורמים לזוגיות טובה.
5. חשוב שתפתחו את היכולת לקבל את השוני שביניכם במקום לנסות להילחם בו. קבלו את העובדה שהדברים אלא חייבים להתרחש תמיד על פי דרככם, וותרו על צורך השליטה בכל דבר!
6. כאשר אתם מלבנים דברים ביניכם- תקשיבו באמת לבן הזוג במקום להיות עסוקים במשפט הבא שברצונכם לומר..
7. כשיש צורך ללבן דברים ביניכם- קיבעו לכך זמן מראש ועשו זאת כאשר תהיו לבד ויחסית רגועים. אל תלבנו דברים בשעת כעס גדול.
8. קיבעו זמן בכל שבוע לבילוי משותף וזמן מתוכנן ליחסי-מין. זה חשוב מאד לקשר שלכם. אם יש לכם קושי מסויים בקשר המיני- טפלו בו בדחיפות עליונה. כאשר האינטימיות המינית נפגעת בזוגיות, הדבר עלול לפגוע בקשר כולו.
9. סכמו ביניכם דברים בכל הנוגע לחלוקת התפקידים בבית ובטיפול בילדים, אבל אל תהיו קטנוניים ואל תנהלו פנקסנות בנושאים אלה, אפשר להתעלם מחריגות קטנות.
10. ואחרי הכל- לא כל קונפליקט חייב להיפתר- לפעמים אפשר פשוט לעבור הלאה ללא פיתרון.
המאמר נכתב על ידי רינה בלום- עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית .
רינה בלום,עו"ס טיפול נרטיבי טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי מומחית בטיפול בהפרעות אכילה http://www.hebpsy.net/narrativi
>