שילמת מזונות כסדרם? - עצור! ביקורת
גם החודש, כבכל חודש שילמת מזונות, אלא שהפעם הוחלט לעכב יציאתך מהארץ בצו, בשל החשש שבחודש הבא "תפקשש", תשכח או חלילה תברח מהארץ והילדים לא יקבלו תשלום בעבור מזונותיהם. משפחה אחת, שתי ארצות שלוש זכויות מתנגשות.
ההכרעה אינה קלה. במקרה שהובא בפני בית המשפט לאחרונה עמדו שתי זכויות חוקתיות של הקטינים, לקניין ולכבוד האדם, אל מול זכותו החוקתית של האב לצאת את הארץ.
מהם השיקולים העומדים בפני שופטים בבואם להכריע בסוגייה זו, בייחוד נוכח העובדה כי האב משלם את תשלומי המזונות כסדרם ובעת שהוגשה הבקשה ליתן צו המעכב את יציאתו מהארץ עמד חובו על אפס שקלים.
במקרה הנדון, הוגשה בקשה לעיכוב יציאתו של האב מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד האב. נסיבות התיק הספציפיות הביאו את בית המשפט למסקנה, כי לא מן הנמנע ליתן צו המעכב את יציאתו של האב מהארץ ולו רק בשל העובדות הבאות: בתיק זה דובר על אב תושב חוץ אשר לא הייתה לו זיקה לארץ וכן נוכח העובדה, כי בעבר לא הקפיד לשלם מזונות ילדיו הקטינים באופן סדיר.
על מנת לעכב את יציאת האב מהארץ בצו, היה על בית המשפט להגיע למסקנה כי ישנו יסוד להניח שהאב עומד לצאת את הארץ, מבלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו וכי היציאה עלולה לסכל את ביצועו של פסק הדין.
אין טעם לצייין, כי החלטה בתיק בו משולמים כספי המזונות כסדרם, הינה קשה יותר על פני מקרה שבו מדובר בחייב שאינו משלם בתיק ההוצאה לפועל דבר. עם זאת, במקרה הנדון היות ומדובר באב בעל אזרחות אמריקאית ואשר יש לו משפחה בחו"ל והוא אף זכאי להטבות סוציאליות כאלו ואחרות בחו"ל, סבר בית המשפט, כי יש חשש לעזיבה לבלי חזור ובשל כך גם אי הבטחת פסק הדין בשל טיבו של פסק הדין כפסק דין עתידי.
טעם נוסף להגבלת האב מלצאת את הארץ נבע מהסיבה שבית המשפט השתכנע, כי מתקיים במקרה זה גם היסוד הנוסף של הכבדה על פסק הדין וזאת מאחר שהאב הודה בחקירתו כי רק לאחרונה מצא עבודה מסודרת בארץ, בה הוא עובד מספר חודשים, כי עדיין אין לו דירת מגורים והוא חוסך כספים עבור דירה, שכרגע אין לו. כל אלה, לדעת בית המשפט, מחזקים את המסקנה, כי היה והייתה מותרת לו היציאה מן הארץ לא היה ניתן להבטיח את גביית החוב העתידי. בנוסף לכל זאת, האב לא טען לנכסים שניתן היה לממשם לו הותר לו לצאת מן הארץ בלי להבטיח את תשלום החוב.
לאור הנסיבות כפי שתוארו, סבר בית המשפט, כי במקרה הנדון יש להותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו. אולם, יחד עם זאת, על מנת לאזן בין זכויות האב לזכויות הקטינים קבע בית המשפט כי צו זה יבוטל בכפוף לערבויות הבאות :
א. הצעת ערב שיהיה לשיקול דעת בית המשפט ו/או בהסכמת האם.
ב. הפקדת ערבון של 200,000 ש"ח (סכום המזונות אשר אמורים להיות משולמים בעבור המזונות ב-3.5 השנים הבאות).
נראה אם כן, כי האיזון אותו בחר בית המשפט לעשות במקרה הנדון נסמך על פסיקות קודמות אשר אינן רואות בדרישה להנפיק בטחונות וערבויות כמעוררות סתירה מול הגנה על הזכות ליציאה מן הארץ כאשר קיים הצורך להבטיח את תשלום המזונות וכי ב"מירוץ בין הזכות להבטיח את תשלום המזונות לעומת זכותו של האב לחפש תנועה עדיפה הזכות להבטיח את המזונות".
ניתן לראות אם כן, כי במקרה זה השתדל בית המשפט לשמור על זכויות שני הצדדים. מחד, הבטחת זכויות הילדים הקטינים לקבלת מזונותיהם ומנגד, מתן אפשרות לאב לצאת את הארץ אם אכן ידאג להבטיח את תשלום המזונות העתידי. בית המשפט ריכך את דרישותיו מהאב כחלק מהאיזון בין הזכויות בכך שחייב אותו בהפקדת ערבון בסכום המכסה את תשלום המזונות לכמה שנים בודדות ולא עד לגיל 18 כפי שנפסק במקרים אחרים, בשל העובדה כי נכון ליום מתן פסק הדין, עמד האב בצו המזונות השוטף וכן נוכח העובדה כי נקבע ערב נוסף. כמו כן, לאב ניתנה הזדמנות להציע בטוחה נוספת שוות ערך לסכום זה.
* (פסה"ד ניתן ביום 6.11.10 תיק הוצל"פ 1600054101 נתניה ).
אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות למשרד ענת קנר ושות'
