ביקורת: איש חסיד היה – בכורה בבית צבי ברמת גן – חוויה מרטיטה ומרגשת
מאת חיים נוי
"איש חסיד היה", המועלה בבכורה בבית צבי ברמת גן - הוא מופע מרטיט ומרגש , המבוצע בכישרון רב על ידי 16 שחקנים, זמרים ורקדנים והרכב נגנים , המעלים לאחר כ- 43 שנים את השירים, הניגונים והסיפורים החסידיים שהפכו לנכס צאן ברזל בתחום התרבות בארץ.
ההצגה הייתה בשעתו ציון דרך בטיפול במורשת היהודית מעל במת התיאטרון והבידור הקל, שזכה לכינוי "חסידות בג'ינס". ההצגה, שהופקה על ידי יעקב אגמון בתיאטרון "בימות", הועלתה לראשונה באוקטובר 1968, ונחשבה להצלחה בידורית שהצליחה למשוך קהל צעיר ומבוגר, חילונים ודתיים. בסך הכול הוצג המופע למעלה מ-600 פעם בארץ, ובסיבוב הופעות ברחבי העולם.
ההצגה נכתבה ונערכה בידי דן אלמגור, שליקט שירים, סיפורים וניגונים חסידיים שמקורם בעיירות היהודיות של מזרח אירופה במאה ה-19 ובמאה ה-20. סייעו לו בהכנת החומר הרב שמואל אבידור הכהן המנוח ושלמה ניצן, ושחקני המופע הציגו אותה, בתפאורה מינימאלית ובליווי שתי גיטרות בלבד. מהשירים והסיפורים עלו מצוקותיו הקיומיות של היהודי הפשוט, יחסיו עם אלוהים, הקשר אל הרבי, צער הגלות – והכול נשזר במלנכוליות המלווה גם באופטימיות ואמונה באלוהים.
המופע הצליח מעבר למשוער ועד היום ידועים ביותר השירים "אברמל'ה מלמד", "מכתב לרבי", "זמר ליין" ,"העצבות היא רק לטיפשיים", "מעין עולם הבא".
מקור שמו של המופע לקוח מפיוט ידוע שיש הנוהגים לשיר אותו במוצאי שבת ("איש חסיד היה / בלי מזון ומחיה // בביתו עצר מליבש / מבלי בגד ללבש"), ותוכנו מספר על מצוקתו של יהודי נזקק הזוכה לישועה מאליהו הנביא.
במופע המקורי השתתפו השחקנים שלמה ניצן, חנה רוט, לוליק, דני ליטני, דבורה דותן ובתיה ברק וביים אותו יוסי יזרעאלי.
דניאל אפרת ביים באורח נפלא , מרטיט ומרגש את המופע המחודש , המורכב מרובו המכריע של המופע המקורי ושילב בו קבוצה גדולה של שחקנים, שזר בו ריקודים ותנועה, ואפילו חידש מעט מן המילים בהתאמה לדור הפייסבוק.(מכתב לרבי).
גלעד קמחי אחראי לכוריאוגרפיה היפה ולמחולות הקצביים והסוערים או המתונים לפרקים, בצורה תרבותית ומכובדת.
כל השחקנים והבמאי בתוכם טרם נולדו כאשר הועלה המופע לראשונה ועם זאת הם הצליחו להעביר את אופי ההצגה המקורית ואת חוויית הניגון החסידי בצורה מעוררת הערצה.
זהו מסע מיסטי-מוזיקלי, מצחיק, סוחף ומרגש בין סיפורים ושירים חסידיים, העוסקים בקשר בין אדם לעצמו, לחברו ולאלוהים. פרשנות חילונית ורוקיסטית בביצוע הדור הצעיר, התלוש והמבולבל, הפליט בארצו, התועה ביער העולם המודרני ומחפש את זהותו.
הכתיבה של יוצר המופע דן אלמגור היא כיין המשומר ולא נס ליחה וההצגה קולחת ברהיטות ובנועם, עם הסיפורים והבדיחות היהודיות, סיפורי השואה והתקווה לגאולה והשירים והניגונים היפים והמרגשים , בתוספת הריקודים הנהדרים.
ההפקה הנוכחית מרובת חידושי בימוי והתמונות שערך הבמאי , מעוצבות בצורה קסומה ומיוחדת. בין היתר, מוגשים חלק מן השירים בתוספת שפת הסימנים של החרשים, כדרך להביע את המסר בפני בורא עולם. חלק מן התפקידים מבוצע בידי מספר שחקנים, לסירוגין.
את המופע מלווה מעין הרכב זמרות, המוביל את המחזה כחוט השני לאורך נפתוליו.
יש לציין במיוחד את לילך אליאש שהיא זמרת מקסימה ומחוננת, גלית קפויה בעלת כישורי שירה בולטים, יפעת מאור הכישרונית והמיוחדת, טליה בן מזי"א שבולטת בתפקיד בצורה מרשימה, הילה חזי שהיא בעלת נתונים מבורכים של קצב ושירה, נועה כרמל המקצועית, המעולה והמשובחת, מעיין טל בעלת פוטנציאל מדהים וזמרת מצוינת, ליאור גלרון המוצלחת ובעלת היכולות הנהדרות, נלי צ'רנוברוב המוצלחת והכישרונית, אבירם קליך בעל הנתונים המרשימים והיכולת המשובחת, יעל יקל שהיא זמרת נעימה ובעלת יכולת בולטת ומקסימה, מתנאל בראשי המוצלח. עומר זימרי שהוא בנוסף להיותו שחקן מקסים הוא בעל יכולת מדהימה בריקוד והוא מוביל את הריקודים.
התלבושות שעיצב יובל כספין הן מיוחדות ומרשימות. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המשובחת ותמי כספי-אשל אחראית להדרכת המקהלה הנפלאה והמצוינת.
אפי שושני אחראי לניהול המוזיקלי המקצועי וערן עצמון לתפאורה היפה, יניר ליברמן לתאורה המדויקת . הרכב הנגנים אפי שושני, גבי לפיד,יוגב כהן, גילי רוזנברג, שוקי מולק, ג'קי שרגא, עודד גרוס, מאיה לי רומן ולאה גדאייב – היו מוצלחים.
דן אלמגור , יוצר המופע, אמר לי כי ההפקה הנוכחית התמודדה ברצינות עם החומר. היא צלחה את החלקים הקשים שכלולים בחומר המקורי והוא בהחלט מכבד ושלם עם ההצגה המחודשת.
יצוין, כי בהצגה המחודשת ישנו קטע ובו הוצאה להורג בידי הנאצים שמבוצע אמנם בצורה דרמטית ומעולה וייתכן שהיה מקום לדבוק בגרסת המקור שלא הציגה ירי אקדחים בפועל ואולי אפילו היה רצוי לוותר עליה, בשל הרגישות של קהל מבוגר .
"איש חסיד היה" הוא מופע שלוקח אותנו לתקופה חשובה בהיסטוריה שלנו, משמר את הקולות, ההווי, הניגונים שלא נס ליחם והוא תעודת כבוד ליוצריו ולמבצעיו.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
