הגיע אלינו לסטודיו קשיש בן 89, הוא הגיע עם תמונות מרופטות דהויות וקצת לא ברורות. הוא הסביר לנו כמה חשוב לו להחיות את הסיפור מאחורי התמונות.
הוא גם אמר שהוא חייב אלבום דיגיטלי כמה שיותר מהר, כי הוא לא יודע מתי יגיע זמנו...
שאלנו אותו, היכן היו התמונות עד עכשיו, אמר כי הן היו בארון, בין בגדיה של אשתו המנוחה, עוד אמר כי הוא לא רצה עד כה להעביר אותן לילדיו
אך כעת יוכל להדפיס את התמונות באלבום לילדיו והוא מעוניין להישאר עם המקור.
התמונה הראשונה שהוא הראה לנו הייתה של בחורה צעירה, בשנת 1934 עם הקדשה מאחורי התמונה: לאהובי מנשה אחכה לך לנצח, גם בחיי וגם במותי. ציפורה
מנשה חייך ואמר שכאשר קיבל את הגלויה לגרמניה, היכן שהוא וציפורה גדלו, הבטיח כי יעלה לארץ ישראל, כנגד כל הסיכויים.
מנשה גם אמר כי בשנים הללו בארץ ישראל, בתל אביב, הציונות הייתה חזקה ורוח האהבה למדינה ולבנייתה הייתה עבורם חזון רצו לממש.
ציפורה הגיע לפניו לארץ ישראל וחיכתה לו. מנשה הגיע עם התמונה ושם אותה במעיל ששמר עד היום, כמזכרת לאהבתו לאשתו האהובה.
הם הקימו משפחה בארץ ישראל, בתל אביב, גידלו את ילדיהם, אלכסנדר, יוחאי ורחל ולא שכחו לרגע לצלם את הרגעים היפים בחייהם.
כל תמונה הסביר, יש לה את הריח שלה, את הקסם שבה, את הסיפור מאחוריה, את הזיכרונות שלה
והוא מעוניין שנעזור לו לשחזר את הסיפורים , כדי להשאיר מורשת לצאצאיו.
העבודה עם מנשה על האלבום הדיגיטלי, הייתה מרתקת ושזורת זיכרונות שנתנו לנו להרגיש חלק ממשפחתו
שחזרנו יחד איתו את הרגעים היפים בחייו: לידת ילדיו, ימי ההולדת של ילדיו, קבלת הקידום שלו בעבודה, היום הראשון של אלכסנדר בתיכון, הפעם הראשונה שציפורה הפכה לסבתא, הבית החדש שלהם ועוד...
כאשר ילדיו קיבלו את האלבום הדיגטלי, הם אמרו שהמתנה ריגשה אותם, כי הם בעצמם שכחו הרבה רגעים מרגשים שחוו ועכשיו להיזכר בהם, רק מעלה דמעה.
אפרת רבוכין מנהלת סטודיו לעיצוב גרפי ומיתוג עסקים 0522936195
