זכור את אשר עשה לך עמלק ענינה של זכירה 

זכור תשע"א

זכור, את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים.  יח אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך--ואתה, עיף ויגע; ולא ירא, אלהים.  יט והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל-איביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים; לא, תשכח.  {פ}

התורה מצווה, זכור, התורה מצווה תמחה.

מה מצווה האדם לזכור, האם את "אשר עשה", האם את "אשר קרך", האם את היותך נחשל, או היותך "עייף ויגע" או שמא היותך "לא יירא אלוקים".

זכירה, ענינה חיבור אל מקום כח, מקום של עוצמה, בשוכחינו הופך הוא לנו היות מקור לחולשה לנפילה.

ל"עמלק" אין קיום משל עצמו, "עמלק" נוצר ממקום של חולשה, מקום של שכחה, של אובדן.

הפסוק צריך להיקרא מן הסוף להתחלה.לא ירא אלוקים, דבר המביא לידי "עייף ויגע", מביא ל"נחשלים" לידי "קרך" היינו קור, ריחוק, דבר זה מביא את עמלק לעשיה.

"עמלק" מזהה מקום של חולשה, מקום של קור של חוסר אמונה, חוסר יראת ה', הנה הוא מופיעה.

הקב"ה מבטיח לנו "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך מסביב", והיה אינו לשון אם, אולי, הכוונה היא מלשון הווה, ברור שהדבר יקרה, כמובא בירושלמי "א"ר הושעיה כל מקום שנאמר מורשה לשון דיהא"  מצב של בהניח ה' לך וודאי שיהיה, השאלה הינה מתי.היכן הדבר יקרה, נא' בפרוש "בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה".

הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה, היא הארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, היא הארץ אשר היא "הארץ הטובה אשר ה' נתן לכם" זוהי הארץ , כאשר "תסורו ועבדתם אלהים אחרים... ואבדתם מהרה".

ארץ ישראל, איננה מקום של קרך, איננה מקום של נחשלות, איננה מקום של עייף ויגע.א"י הינה מקום של יראת ה', מקום של בטחון, של הבנה וראיה ברורה ומפוכחת, ראיית כבודו ית' בכל, בארץ ישראל אין מקום לאלוהים אחרים, ארץ ישראל צריכה שתהא מלאה עד תום בדעת ה', וידעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו.כאשר ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, אין מקום ל"עמלק".

קיומו של "עמלק" הינו רק כאשר ישנה חולשה, חולשה אשר מביאה לנחשלים, לעייף וייגע, מכאן הדרך קצרה ל"ויזנב בך".

זכור את אשר עשה לך עמלק, מהותה של זכירה הינה ליזכור את אשר הביא לכך שיוכל עמלק לעשות, מביאה את העמלק לידי קיום.

התורה מצווה מחה תמחה את זכר עמלק, אל תאפשר קיום למהות עמלקית.הייה ירא ה', הייה ער ולא עייף, הייה חזק ולא נחשל.

מחה תמחה את זכר עמלק, ידועים דבריו של הרב קוק בדבר הצדיקים הטהורים אשר אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים טובה.גם מחיית עמלק אין ענינה, מחיה לשם מחיה, מחית עמלק ענינה הגדלת יראת ה' זכור את אשר עשה לך עמלק, זכור את אשר הביא את עמלק לקיום, ליכולת לעשות לך.

זכור תזכור, מחה תמחה.

דויד לקס  _אמת