יריית הפתיחה של אובמה יורי גנקין 

יריית הפתיחה של אובמה יורי גנקין

פוסט שפירסמתי בבלוג שלי יום לפני פתיחת המערכה בלוב

הקהילה הבינלאומית עוסקת בימים אלה בשני אירועים חוצי עולם – לא ברור איזה מהם חשוב יותר (וזה לא באמת משנה) אך מה שבטוח הוא שאם יפן נראית כיום כזירת קרבות עקובה מדם אחרי שנפגעה אנושות מהצונאמי והדליפה הגרעינית בשטחה - הרי שלוב צפוייה להפוך לשדה קרב נורא לא פחות אם התקיפה המתוכננת עליה החליטה זה מכבר מועצת הביטחון של האו"ם – אכן תצא לפועל.

בפגישה דחופה שקיים נשיא ארצות הברית ברק אובמה ביום שלישי בבית הלבן החליט האיש החזק בוושינגטון כי הגיעו מים עד נפש וכי הדיבורים צריכים לפנות את מקומם לטובת המעשים. מייד עם סיום הפגישה הוא הנחה את שגרירת ארצות הברית באו"ם, סוזן רייס, לפעול בהקדם להעברתה של החלטה גורפת בתמיכת כל המדינות החברות במועצה, החלטה אשר תסמיך את מועצת הביטחון של האו"ם להפעיל כוח צבאי כנגד משטרו של קדאפי – מי שכונה בעבר על ידי רייגן "הכלב המשוגע של המזרח התיכון".

מדובר איפוא על שינוי משמעותי עבור נשיא ארצות הברית שספג ביקורת רבתי, פנימית וחיצונית כאחד, על כך שכהונתו התאפיינה עד כה בפער משמעותי בין הרטוריקה הכובשת למעשים בפועל. באם אכן תחל התקיפה הצבאית – יעמוד אובמה בפני המבחן הצבאי הרציני הראשון שלו. אז מה בכל זאת גרם לשינוי?

במסיבת העיתונאים הקצרה שקיים אובמה ביום שישי בבית הלבן הוא שלח רמז עבה בדבר הכיוון הפוליטי-מדיני אליו תפנה ארצו בבואה להתייחס לנעשה במזרח התיכון: המהומות האחרונות שסחפו את המזרח התיכון הם הזדמנות חד-פעמית שעלולה לא לחזור על עצמה – הזדמנות שקודמו בתפקיד רק יכל לחלום עליה. הגיע הזמן אומר אובמה בשיחות פנימיות, לנצל את השינויים הגיאו-אסטרטגיים באזור על מנת לכונן סדר עולמי חדש – סדר עולמי שיושתת על רפורמות דמוקרטיות ועל כיבודן של זכויות אדם בסיסיות שהינן מנת חלקם של כל באי כדור הארץ באשר הם. המנוע של אותן הרפורמות הם אזרחי המדינות עצמן אך ארצות הברית תהיה שם על מנת לספק את הגיבוי והסיוע הכלכלי-הפוליטי והצבאי (במידת הצורך).

בנוסף, ברק אובמה יצא למסיבת העיתונאים עם תובנה ברורה – הבחירות לנשיאות אמנם עוד רחוקות אך אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל קמפיין – וזה בדיוק מה שהוא עשה וקשה לגנות אותו על כך. נאומו ההחלטי והאיתן של הנשיא התמלא חיש מהר במנטרות ברורות על מאבק צודק וראוי למען זכותו הטבעית של העם הלובי לחיות את חייו במשטר שאינו מבוסס על רודנות אכזרית. כן כן, אם כל זה נשמע לכם מוכר אז כנראה שהזיכרון שלכם לא בגד בכם כל כך מהר – אלה הן אותן המנטרות ששימשו בין היתר את ג'ורג' בוש הבן עת ביקש להעניק לגיטימציה למדיניות החוץ שיישם בעירק ובמקומות אחרים.

סביר להניח כי לפחות בימים הקרובים ייקח קדאפי צעד אחורה ולא יסתכן בלחימה מול קואליציה מאוחדת של מדינות שנחושה לעצור את מעשי הזוועה בארצו. המנהיג הלובי אולי נראה לנו כמו עוד מטורף בשמלה שדומה לשטיח, אך בפועל מדובר בשליט פיקח ומנוסה שיודע היטב כי אם גם מועצת הביטחון השסועה העבירה החלטה המאשרת להפעיל כנגדו כוח צבאי – הרי שמצבו בכי רע. לחילופין, במידה וקדאפי יבחר שלא להסיג את כוחותיו לצמיתות – דבריו החד משמעיים של אובמה ייאלצו אותו לשלוח את מטוסי התקיפה האמריקניים לכיוונה של טריפולי – ועל כך נאמר שכולנו יודעים היכן המלחמות מתחילות – אנחנו עם זאת אף פעם לא יודעים היכן ומתי הן נגמרות.

מזמין אתכם להיכנס לבלוג שלי - יהיה מעניין - ריאל פוליטיק - הבלוג של יורי גנקין