משמעות המושג טאי צ'י 

משמעות המושג טאי צ'י

הסימניה הסינית ? (טאי) משמעותה - גדול, יותר מ...
סימניה הסינית ? (צ'יג'י) משמעותה - קיצוני, הנקודה הרחוקה ביותר, העילאי.
כששתי מילים אלו מתחברות הן מייצגות  את - הדבר הגדול יותר מהדבר העילאי - את העקרון הגדול של פעולת הטבע. את הכוח המפעיל, הפועל והמקיים את הטבע האין סופי.

הנה הסבר קצר הנותן רקע לתפיסה מאחורי האומנות:
הפילוסופיה הסינית רואה כי בטבע קיימים שני כוחות או יותר נכון שני סוגים של איכויות, וכי כל החומרים והמהלכים בו מורכבים משני כוחות אלו, הם נקראים  - יין ויאנג. הטאי צ'י הינו ההבחנה והחיבור בניהם .
היין נחשב לצד המוצל של ההר או של גג הבית. היאנג נחשב לצד המואר של ההר או של גג הבית. ניתן להבין כי לפי תזוזת השמש כלפיהם, משתנה ההגדרה שלהם מיין ליאנג.
ה - יין מייצג את המצבים הבאים : שחור, חושך, רכות, לילה, חורף, סגור, שמאל, נקבה, אדמה וכו'.
ה - יאנג מייצג את המצבים הבאים  : לבן, אור, קושי, יום, קיץ, פתוח, ימין, זכר, שמיים וכו'.
כאמור - שתי איכויות הפוכות אלו מקיימות כל דבר בטבע, אין דבר מסביבנו המורכב רק מיין או רק מיאנג. דיאגרמת הטאי צ'י המופיעה למעלה, מציגה לנו את היחסים בין היין והיאנג, והם מתאפיינים כך :

1.       משלימים זה את זה -  אנו רואים כי בכל חלק שחור המייצג יין יש גם נקודה לבנה של יאנג ובכל חלק לבן המייצג יאנג, יש נקודה שחורה של יין. וכלומר הדברים בטבע אינם חד צדדיים. הם אינם שלמים, אלא כשבתוך כל אחד מהם יש את ההופכי לו. כדוגמא - לפעמים אנו חווים חוויות קשות ומתסכלות, אך לאחר זמן מה אנו מגלים כי למדנו מהם דבר מועיל ומפרה. הראיה השלמה שלנו את החוויות, משתקפת בכך שאנו רואים את שני הצדדים.

2.       מקיימים זה את זה - בלעדי היין לא היינו יכולים לקרא ליאנג, יאנג ובלעדי היאנג לא היינו יכולים לקרא ליין, יין. עצם קיומו של האחד מגדיר את קיומו של השני. נאמר למשל שהיה רק לילה - האם הוא באמת היה לילה? הרי שלא, היה מתקיים מצב כל שהוא, שאינו מוגדר. אפילו לא היינו יכולים להגדירו כחשוך היות ולא היינו יודעים מהוא אור היום.

3.       מאזנים ומבקרים זה את זה - כאשר יש יותר מדי יין או יותר מדי יאנג יש חוסר הרמוניה בתפקוד. כאשר הקיץ ארוך ויבש והחורף קצר הרי החי נפגע ולהיפך. כאשר יש איזון בין העונות ההרמוניה הטבעית נשמרת והתפקוד הסדור מתקיים.

4.       נולדים זה מזה - לפי האיור אנו יכולים לראות כי בסוף היין מתחיל היאנג ולהיפך. שני כוחות אלו תמיד נעים ואינם עוצרים, הם המשכיים זה לזה וכך מקיימים את מעגל החיים. עונות השנה הן דוגמא מייצגת לתהליך ההולדה - בתוך כל אחת מהן נולדת זו הבאה אחריה, במעגל האין סופי של הקיום. יותר מכך, ביום הארוך ביותר של הקיץ הוא, עצמו, מתחיל לגבוע והחורף מתחיל לדרכו עד להתממשותו.

5.       יחסיים זה לזה - היין הוא יין ביחס למשהו יותר יאנג ממנו, ולהיפך. שיח הוא גבוהה (יאנג) ביחס לדשא (יין) אך הופך להיות נמוך (יין) ביחס לעץ אורן גבוהה (יאנג). כלומר היין אינו מוחלט בקיום הגדרתו והיאנג אינו מוחלט בקיום הגדרתו.  

6.       מתאחדים זה עם זה - איחוד בין היין והיאנג, ההפוכים זה לזה ומשתלבים זה בזה, נותן את הכוח ה"אחד". זהו הכוח המקיים את הטבע, או אפילו הטבע עצמו ולו פנים רבות - זהו הצ'י.

כיצד פילוסופיה זו קשורה לתרגול

לאומנות הטאי צ'י כמה רבדים, שהקשר ביניהם ייחודי ומיוחד

1.       התרגול הרך של הגוף תורם לגמישות המפרקים השרירים והתנועה הכללית של הגוף, ויחד עם זאת תורם לחיזוק פנימי של השרירים, הגידים והרצועות. זהו חיזוק לחלקים פנימיים של הרקמות, אשר בחיי היומיום אינם בשימוש היות ותנועת הגוף בו הינה מהירה, קצרה ואימפולסיבית. אומרים כי המתרגל את האומנות מפתח את הכותנה העוטפת את המחט - כלפי חוץ (פיזית) ניראת רכות ועגלגלות הכותנה , ובפנים, בגוף הפנימי ובכוונה החדה, מסתתרת המחט החזקה.

2.       הטכניקות השונות המתורגלות ברורות לחלוטין למתרגל , לכל אחת מהן יש סוף והתחלה, אשר הוא יודע ומכיר במחשבתו. היות והטכניקות מולידות אחת את השנייה בהיגיון וזרימה טבעית, להדיוט למתבונן מהצד תראה המשכיות אשר אינה מפסיקה, בדיוק כמו מעגל הטאי צ'י.

3.       לכל טכניקה כשלעצמה, יש שני צדדים - יין ויאנג, אשר מקיימים אותה ומפעילים אותה. למתרגל המיומן שני צדדים (כוחות) אלו צריכים להיות מובנים. לדוגמה, כאשר הגוף מבצע תנועה כלשהי מעלה בחלק אחד שלו, חייב להיות חלק אחר בו המקיים תנועה מטה. כשמתרגלים הוצאת כח (פה ג'ינג) - בתחילת התנועה הגוף והנשימה משוחררים, רגועים ורכים (יין), ובסופה, לשבריר של שנייה, יש כיווץ מקסימאלי של הגוף עם הוצאה חזקה של הנשימה (יאנג). מצב זה גורם לזרימה הפנימית (ג'ינג) להתפוצץ החוצה מהגוף. מייד אחר כך יש רגיעה מוחלטת. 

4.       הטאי צ'י מסמל את מעגל הטבע, את תפקוד הטבע, את הדרך להתחבר לטבע. תרגול האומנות ותמורותיה הנלוות, נותנים כלים להכרת הטבע האישי באמצעות נשימה נכונה, טכניקות גוף נכונות, ומחשבה נכונה.  הכרה בטבע זה תורמת להתחברות לטבע הסובב ומקיים אותנו. 

5.       אדם המתרגל אומנות זו, לומד לא להתנגד לכוח המופעל נגדו, כאם להסיט עצמו ממנו ולהשתמש בו לטובתו. הוא עושה זאת ע"י השתלבות בו ושינוי מגמתו, ללא כוח, אלא ע"י כוונה ומחשבה יציבים הנתמכים בגוף יציב ונכון. זהו שילוב של הכוחות ההפוכים, איחוד, אשר מפיק פעולה אפקטיבית וחזקה.

הכותב הוא סיפו צחי שוחט, בעל בית ספר לקונגפו עגור לבן בהוד השרון.

ניתן למצוא חומר רב ומגוון בסיפריית ה- New Age  ובסיפריית הפילוסופיה.

תגים: טאי צי, טאי צ'י, קונג פו, עגור לבן, יין ויאנג, פילוסופיה, עידן חדש, אומנויות לחימה, קונג פו עגור לבן, קונגפו, רוחניות, צ'י קונג