תעשיית המוזיקה בארץ עוברת מהפכה. מוזיקה מזרחית השתלטה בשנים האחרונות על גלי הרדיו וערוצי הטלוויזיה עד שקשה להחליף ערוץ או תחנה בלי לשמוע שיר מזרחי. אך נראה שפריחת מוזיקה מזרחית בערוצינו, יותר מכל דבר אחר, העירה שוב את השד העדתי והציתה מלחמת תרבויות במסווה של ביקורת על טיב המוזיקה.
קשה להתעלם מגל המוזיקה המזרחית ששוטף אותנו. שירים כמו: "ערב טוב",ו- "מונו" הפכו מזמן ללהיטים גדולים. אמנים כמו: קובי פרץ וליאור נרקיס הפכו לאמנים מבוקשים על הבמות הגדולות ביותר בארץ. אך ההצלחה הזו עוררה מתנגדים שמבקרים את "איכותה הירודה" של מוזיקה מזרחית בכלל ושל השירים בפרט. יוסי גיספן, המחבר שעומד במרכז הכתיבה של מוזיקה מזרחית, ואחראי על עשרות להיטים גדולים, מוצא עצמו בליבה של הסערה ובה ביקורת קשה על איכות שיריו והמילים הרדודות.
עם זאת, כאמור, פריחת מוזיקה מזרחית העירה בעיקר מלחמת עדות. אמנים ממוצא אשכנזי טוענים כעת לקיפוח בזמני ההשמעה, ומשתלחים באיכותה הירודה של המוזיקה המזרחית. זמרים ומבקרים ותיקים מתעשיית המוזיקה צוטטו כשהם מתבטאים בצורה גסה ולעיתים גזענית נגד הזמר המזרחי, ולכאורה מעבירים ביקורת בעקיפין גם על התרבות המזרחית, כשחלק מהדברים שאמרו על המוזיקה המזרחית כנראה שלא יעזו להגיד על העדה עצמה.
מנגד, זמרים מזרחיים לא ממהרים להשיב אש. מבחינתם, העובדה שהם כעת ה"מיינסטרים" מהווה ניצחון. בתגובה לביקורת נגד ה"כתיבה הרדודה שלו", יוסי גיספן מצידו מרגיש חלק מצבא שניצח בקרב או במלחמה: "הזמירים שיש לנו בזמר המזרחי אין באף צבא מזרחי אחר." למרות שכתב בעבר שיר מחאה על האפליה, כיום הוא משאיר את המחאה למבקריו. גם מבקרת המוזיקה, דפנה לוסטיג, שבחה את איכותה של מוזיקה מזרחית ואמרה: "...הייתה כאן תעשיית פופ משעממת, יש עכשיו פריחה ושגשוג.."
נראה כי מוזיקה מזרחית רק העירה מחדש מלחמה ישנה שמתעוררת כל פעם בפנים חדשות. לפני שלוש שנים היה זה בעונה הראשונה של "האח הגדול" במלחמת "הפרידמנים" נגד "הבובלילים" שעוררה דיון ציבורי נרחב בנושא. אך לאור הביקורות שמעלים אמנים בולטים כמו מתי כספי ואביב גפן, אולי צריך לזכור שגם הם "חטאו" לא פעם בשירי פופ סתמיים ו"רדודים" לצד שיריהם הגדולים. הם מתקוממים בהתבטאויות גסות, צרות אופק, ומתנשאות שרק מעודדות גזענות. במקום להתרעם אולי מוטב שתיקה, ולהכיר שיש מקום ברדיו ובכל ערוץ ובמה לכל סוגי הז'אנרים.
