אם חשבתם לרגע, שהפסוק מכוון ל"פרטנרים" הנחמדים שלנו – טעיתם בגדול. הפסוק מכוון לאנשי שמאל מתוכנו, גרועים מהמתייוונים, משת"פים בשואה, מומרים ותומכי האינקוויזיציה בספרד. עמוס עוז – פרופ' שטרנהל, גדעון לוי, המחזאי לאור, שיקה לווי (הגששים) ומרעיהם.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
אוי לנו – שאלה בנינו, שאלו פנינו המופנים כלפי פנים וכלפי חוץ. אז למה שנלין, נכעס ונבקר את חמאס, חזבאללה אל-קאידה והח"כים הערביים, אם אפשר לצטט את אנשינו שלפעמים מעמיקים וקיצונים יותר מאויבנו.
פרופ' שטרנהל – ממליץ לפלסטינאים, לתקוף את המתנחלים מעבר לקו הירוק ובמיוחד רצוי את הגברים עם הכיפות. אבל רוצחי הילדים, באיתמר, כנראה לא הבינו או לא שמעו טוב את דברי הפרופסור הנאור, פרשו את קריאתו לא נכון ורצחו ילדים קטנים בשנתם רק בשל היותם יהודים.
ועכשיו – תזכרו איפה נתקלתם במשוואה הזאת שיהודים נרצחו ונשרפו רק בשל היותם יהודים ובמיוחד עם זקן פאות וכיפות.
המשורר, מחזאי לאור, הבדרן גשש שיקה לוי, לא אוהבים ילדים עם פאות וממליצים לגזור אותם – תזכרו איפה שמעתם וראיתם את זה.
העיתונאי גדעון לווי – הסובל ממחלה פוליטית אידיאולוגית "סופנית", לאמור: מחלת הפלסטינאיים, שגישתו ומאמריו כלפי המתנחלים נטפו רעל והרס זה שנים, בגיבוי המטרייה של עיתון "הארץ", שמזמן עזב את ארץ ישראל ועבר להיות "ארץ אויב".
מר גדעון לווי – בהרצאה באירלנד, ליד דגלי פלסטין ברקע (אירלנד התומכת בטרור והטרוריסטים הפלסטינאים) – השמיץ את המדינה – הרקובה, המדכאת, המנותקת מהמציאות והמליץ על אישפוז מנהיגיה.
ובכן גדעון לווי צודק – מי שמנותק מהמציאות צריך לאשפז אותו ומהר. אבל הראשון שצריך לאשפזו זה גדעון לווי ותומכיו בארץ ובעולם, ואין ספק שבבוא היום שם ימצאו מנוחה ומזור לדעותיהם.
אבל מעל כולם, עמוס עוז – יקיר האליטות הספרותיות, יקיר השמאל הישראלי הנאור, שדעותיו והרצאותיו הן בסיס אידיאולוגי למר"צ או השמאל החדש ורבים רואים בו מעין "גורו" אידיאולוגי שמאלני מתקדם, פישל בגדול – וזה כואב וזה מרגיז.
עמוס עוז הצהיר שיקדיש את ספרו על "אהבה וחושך" – שתורגם לערבית לרוצח המורשע ע"י בית המשפט הישראלי מרואן ברגותי – המרצה 5 מאסרי עולם בכלא.
להזכיר לציבור הנאור – ולתומכי עמוס עוז, מרואן ברגותי, הואשם בסיוע, במימון ובמתן הוראות לרצוח יהודים משני צידי הקו הירוק. על פי המסמכים שהוצגו בבית המשפט, הוא מעורב ברצח 35 ישראלים, פיגועים וניסיונות וכן הוא עצמו הורשע ב-5 מקרי רצח בפיקודו והוראותיו ועל כך נידון למאסר עולם.
עמוס עוז – מקדיש לו את ספרו, תוך הבעת תקווה לראותו "חופשי בקרוב בשלום ובחופש".
ובכן, תחת מסווה תמים זה של תקווה לשלום, רצחו אנשיו של ברגותי, תומכיו, מעריציו, מתנגדיו, את ילדי איתמר ועוד ידם נטויה.
האם הסופר הדגול – חי במציאות מדומה, או אי-שם במדבר הפוליטי הפרטי שלו, או שמא "הצביעות", שמאחורי דעותיו ושאיפותיו ההזויות, לאור המציאות שלפנינו, הסיטה את דעתו ומחשבותיו.
רבותי! עד אנה הגענו ולאן עוד נגיע, אם אישים אלה ינהיגו וישפיעו על דעת הקהל ומה יקרה אם לא נגיב במהרה.
כאשר וועידת הפת'ח – שהיתה לפני כשנה בבית לחם, שבראשה אבו-מאזן – ועל מנהיגיה נמנה הרוצח ברגותי – הצהירו בקבלת החלטותיהם כי:
1. המאבק המזוין – ימשך.
2. לא נוותר על זכות השיבה.
3. ירושלים כולה – בירת פלסטין.
ועוד עשרות סעיפים ברוח זאת ומבלי לשנות את תוכן "האמנה הפלסטינית" – שיש בה קריאה להשמדת ישראל, אלה הם הפרטנרים המועדפים של מנהיגי ואישי השמאל, כל זאת על חשבון "הכיפות הסרוגות" וגוש אמונים – שהם לטענתם מטרה לגיטימית לרצח.
האם הם באמת תמימים, ישרי דרך, חולמים או שמא צבועים בעור נחש נוטפי ארס, אנטי ישראלים, אנטי ציונים, אנטי דתיים – המתירים בדעותיהם "דם יהודי", כפי שקרה לא אחת בהיסטוריה היהודית.
הערה:
1. ראה לעניין זה גם את מאמרו של גורי גרוסמן באתר זה.
2. אבו-מאזן – טוען בהצהרתו לתקשורת, כי לא בטוח שהפלסטינאים רצחו באיתמר. והוא צודק – היהודים עשו זאת במו פיהם ומעשיהם.
3. ועכשיו לשאלה בנאלית, שחוקה וקלישאית – אם אחד מילדכם או יקירכם היה קרבן של ברגותי, מה הייתם אומרים? מה הייתם מקדישים לו.
4. האם לא שמעתם את חמאס/דמשק, את נשיא איראן וסוריה המבקשים להקים "מזרח תיכון חדש" – בלי ישראל והציונים. תחשבו גם על זה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
