תסמונת הכאב המיופאציאלי יכולה להיחשב, לפחות בחלקו, לתופעת לוואי של אורח החיים המודרני שלנו. הוא נגרם על ידי מספר גורמים: טראומה, מתח, דלקת, שימוש יתר, עומס, יציבה לקויה, מתח, מתח חוזר ונשנה, שינה לקויה, מתח נפשי, או מצבים רפואיים אחרים, כגון לכודים עצבים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, חוסר ויטמין, הפרעות בתפקוד מטבולי. הכאב המיופאציאלי הוא כאב נקודתי הנמצא בשרירים והרקמות שמסביב. קבוצות התסמינים של הנקודות כולל, עייפות, שינה ירודה, מתיחות שרירים כרוניים, טווח מוגבל של תנועה. לפעמים הכאב המיופאציאלי יכול לייצר הפרעות לחוסר תחושה או נימולים. אם הכאב מיופציאלי מתרחש בצוואר, זה יכול לגרום לצלצולים באוזניים, אובדן שיווי משקל(ורטיגו), או כאבי ראש כרוניים בעיקר בקדמת הראש וכן כאבים בעניים.
נקודות טריגר :
נקודות טריגר משויכות בדרך כלל עם הכאב המיופאציאלי. במחקר של 200 צעירים ללא תסמינים של כאב, 54% מהבנות ו -44% מהגברים היו נקודות טריגר סמויות. נקודות הטריגר הסמויות הן לא כואבות אלא אם הן נלחצות. באוכלוסיות מבוגרים עם תלונות של כאב, 86-93% מהאנשים היו נקודות טריגר פעילות. נקודות טריגר פעילה גורמת לכאב עם או בלי הלחץ המופעל עליה. נקודות טריגר היא מאוד רגישה וכואבת, באזור ה"קשר" בשריר מתוח כשלוחצים עליה, כשלוחצים על נקודת הטריגר גורמים לעתים קרובות לכאב מקומי או כאב מוקרן.
.נקודת טריגר עלולה לגרום חוסר תחושה, עקצוץ, הזעה מוגברת, התכווצויות שרירים, או הכאב מקרין לאזורים אחרים. למעשה, את נקודת הטריגר יכולה לחקות עצב הקשור בכאב (נוירופתי).
ארגונומיה ויציבה:
בגלל זה נימצא לעתים קרובות במצב כרוני, הטיפול בזה דורש טיפולים חוזרים רבים. בגלל אורח החיים שלנו הכולל ישיבה של שעות רבות ליד השולחן, השרירים הקטנים של הצוואר והגב העליון נמצאים תחת לחץ רב. צריך להיות מודע ליציבה שלנו באותו רגע, כמו גם לשיקולים ארגונומיים שעשויים לסייע להקטין את עוצמת ותדירות תקופות הכאבים. לסירוגין מתיחות וטכניקות שחרור קבוע יכולה לעזור לשכך את הכאב, לשפר את טווח התנועה ולקדם לשינה נינוחה יותר.
אפשרויות טיפוליות:
אופציות טיפוליות כוללות תרפיה פיזיקאלית פסיבית הכוללת יישום של שיטות חימום עמוק כגון אולטרא סאונד, אינפרא אדום רחוק, גירוי חשמלי (במקרים מסוימים), קרח או חבילות חם. טכניקות אחרות כמו פיזיותרפיה הכוללות טווח תנועה, מתיחות, ואחרי הכאב יש רגיעה, ותרגילים לחיזוק. עיסוי טריגרים מסייע באופן ידני לשבור את ה"קשרים" בשרירים ולהירגע את סיבי השריר. עיסוי גם גורם לשחרור אנדורפינים לזרם הדם המקומי כדי ליצור מצב רוח נינוח. מדבקות life wave יכולות לשמש לטיפול בכאב ללא כדורים.
זריקות לנקודת טריגר:
אופציה נוספת חשובה לטיפול רפואי הכולל זריקות לנקודת הטריגר. בזריקות לנקודת הטריגר משמשים במחטים קטנים ובהרדמה מקומית (לידוקאין) כדי לשבור מכנית את ה"קשרים" בשרירים . ההליך לוקח פחות מ 5 דקות. תופעות לוואי עלולות לכלול כאב מתון במהלך 24 השעות הראשונות, ולאחריו תחושה של פתיחות ורפיון בקבוצת השרירים. תופעות לוואי אפשריות של הזרקה כל כוללים את הסיכון לדימום או זיהום. לידוקאין נמצא כחומר הרדמה אשר יכול לעצור את הפרעות קצב הלב, אבל גם יכול לגרום להם אם מוזרק לווריד. מאחר שההזרקה נמצאת בשרירים וההמזרק נמצא במצב משוך לאחור כדי לוודא שאנחנו לא בתוך כלי דם הסיכון הוא נמוך ביותר. לידוקאין נמצא בחילוף חומרים בכבד. לידוקאין עוזב את הגוף תוך 4-6 שעות. מלבד לידוקאין, טראומיל, זו תערובת של מספר תרופות צמחיות , ניתן להזריק לתוך נקודות הטריגר.
הערות להזרקה לנקודות טריגר:
אנשים שלא צריכים לקבל זריקות בנקודות הטריגר כוללים: נשים הרות או מיניקות. כל אחד שלוקח מדללי דם (אספירין 325mg של, קומדין, plavix או מישהו שיש לו בעיה עם קרישת הדם). מישהו עם פריחה או דלקת עור, או כל מי שיש לו אלרגיה לידוקאין.
דיקור יבש :
עבור אלו עם אלרגיה לידוקאין או אלו המעדיפים לא להזריק תרופות כלשהן, הזריקות לנקודות טריגר יכולות להיעשות בלי לידוקאין. וזה מכונה "דיקור יבש." עוקץ יבש יכול גם לגרום לשחרור של נקודות ההדק תחושה של פתיחות, אבל עשויה להיות מלווה עם כאב יותר כאשר לידוקאין לא מוזרק.
תרופות:
לפעמים תרופות מרשם יכולות להיות מומלצות , כמו למשל תרופות אנטי דלקותיות או שרירים. אך אלה מגיעות לא בלי תופעות לוואי שלהם לסיכונים. תרופות נגד-דלקות יכולות לשחוק את רירית הקיבה, לפגוע בתפקוד הכלייתי, וכן לשנות את מנגנוני הקרישה. תרופות לשרירים יכולות לגרום, שכרון הרגעה, וירידה ביכולת להתמקד. תרופות אחרות עשויות לשמש אותך גם. לחלופין, תזונה אנטי דלקתית ניתן לשלב לעזור לירידה של הדלקת בגוף.
מקורות:
1. Travell JG, Simons DG, Simons LS: Myofascial Pain and Dysfunction: The Trigger Point Manual. Volume 1. Edited by Johnson ES. Lippincot Williams & Wilkins, Philadelphia, 1999. pp12-177.
קרדיט לצילום:
1.1. Travell JG, Simons DG, Simons LS: Myofascial Pain and Dysfunction: The Trigger Point Manual. Volume 1. Edited by Johnson ES. Lippincot Williams & Wilkins, Philadelphia, 1999. pp 120,159.
לא מדובר במאמר לייעוץ רפואי. המידע כאן לא נועד להחליף טיפול טוב ומקצועי
