פרשת "צו" - שבת זכור
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי..." (אסתר ב'/ה').
מרדכי נקרא "איש יהודי" - "איש" באישיותו ובחשיבותו, המסתובב בשושן הבירה שנחשבת לקרית הממשלה, מעוז המלך, ו"יהודי" בלבושו, באכילתו ובהתנהגותו - לפי שהיה עוסק בתורה. מרדכי היה אדם גדול, מראשי הסנהדרין, התנהגותו הליכותיו ותכונותיו כפי שנלמדות במגילת אסתר ממחישות מהו מנהיג אמיתי. אנו מוצאים במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו (אסתר רבה ו'/ב').
מרדכי ניחן באומץ לב אדיר - שנה שלמה לא כרע ולא השתחווה להמן, בכך הוכיח גבורה ונתן דוגמא לאומה כולה. גבורה זו הפיחה עוז ומסוגלות ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט'/א'). מרדכי לקח אחריות לקיומם של היהודים בזקיפות קומה, גם אחרי שפורסמה הגזירה והסיכון היה ממשי ותכנן תהליך מסודר ויעיל. מנהיג צריך לעתים להיות עקשן ולא להיכנע - מרדכי התעקש לא להשתחוות להמן ולא לכרוע ברך. עם ישראל לעולם ניצח כשהיו בו אומץ, עקשנות, עוז וגבורה ולא התכופפות.
מרדכי הפגין לכל אורך הדרך דוגמא אישית יושרה הגינות עמידה על עקרונות, יוזמה, יצירתיות, כח הרגעה ושכנוע, להט ואמונה, נחישות, חוש צדק, דבקות במטרה, אומץ לב, חכמה וערנות - כך נודע לו על תוכן האיגרות הסודיות והגזירות הטמונות בהן. מיד יצא בתגובה הולמת - לבש שק ואפר כדי שכולם יראו בתוך העיר - "...ויזעק זעקה גדולה ומרה" (ד'/א'), כדי להעיר רדומים משנתם ולהבהיר לכולם את גודל האסון שבאיגרות. רק אדם ערני יכול להגיב כיאות, לחשוב ולתכנן דרכים וכלים להתגברות על בעיה.
מרדכי עקבי ודבק במטרה כמנהיג אמיתי. כשנשקפת סכנה הוא מגלה יוזמה ודורש בנחישות מאסתר לבצע את המשימה - אף אם הוא זקוק לשם כך לאזהרה ולאיום על אסתר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו..." (אסתר ד'/יד').
כאשר המן הרכיב את מרדכי על הסוס ברחובה של עיר, הגזירות עדיין לא נמוגו. מרדכי יכול היה לנסות להתפייס עם המן, להרגיע ולהשקיט את המהומה. אך מרדכי נהג כמנהיג אמיתי, באשר האמין בקב"ה וידע שרגיעה הזמנית היא מסוכנת ותביא לכניעה להמן. ההתרפסות וההכנעה אינם מתכונות מרדכי המנהיג. דווקא עוז, אומץ וזקיפות קומה היתה דרכו של מרדכי, וזו היתה הדרך לניצחון, המתכונת להצלחה. כאשר התהפך הגורל והיהודים יצאו להרוג בשונאיהם, העוז והגבורה שמרדכי הפיח בהם נתן להם את הכח והיכולת לגבור על כולם. אף אדם החלש בגופו - מתגבר ומנצח אם קיימת בו אמונה ובטחון בדרכו.
גם כאשר היה מרדכי משנה למלך אחשורוש "רצוי לרוב אחיו" (י'/ג') - לא לכולם. ידוע הוא, שמנהיג היוצר תהליכי שינוי מתמידים וחכמים, אם לא כולם מסכימים - סימן שהדרך יצירתית ונכונה. כך מרדכי שהפגין שקיפות נחרצת לשמירה על תורת ישראל ומנהגיה, למרות שהיה "רצוי לרוב אחיו" הקפיד להיות "דורש טוב לכל עמו", וכמנהיג אמיתי הוא יכול לשמש דוגמא לדורות.
בתלמוד הירושלמי נאמר: "כך היא גאולתם של ישראל - בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" (ברכות א'/א'). בגאולת עם ישראל, יש בתחילה מעט אור ואחר כך האור הולך ומתגבר. כך היה גם בסיפור "מגילת אסתר" - הכל נעשה בשלבים: "ומרדכי יושב...ויקח את הלבוש...ומרדכי יצא מלפני המלך...ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
יהי רצון שהמנהיגות התורנית תלווה אותנו קמעא קמעא לגאולה הקרובה.
ד"ר יחיאל שרמן
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, פר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he>
