הצעתי, פניתי לכל הרשויות, לרבות שר התחבורה, אך אין שומע. אפשר לפגוע בזכויות הפרט - כדי להגן על זכויות החיים.
רישיון נהיגה - כמו רישיון לאקדח - התאונה האחרונה מוכיחה זאת.
* מאת: אברהם פכטר - עו"ד
מזה יותר מ-5 שנים - שאני מתכתב עם כל הרשויות המתאימות, לגבי הצעה פשוטה, יעילה, חסכונית שיכולה לצמצם ולהוריד את המפלס הקטל בדרכים. הגופים השונים, משטרה, פרקליטות, משרד התחבורה, המועצה לבטיחות בדרכים, עמותת אור ירוק - עונים בחביבות ומעבירים את האחריות מהם לאחרים. התוצאה - לא נעשה דבר.
לפני שנה פניתי פעם נוספת לשר התחבורה רא"ל שאול מופז, הצגתי את ההצעה, שהועברה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וכנראה נזרקה לסל.
במאמרי בנושא זה - "רישיון לרכב כמו רישיון לאקדח" - פירטתי בהרחבה את ההצעה ואת המקרים הרבים, בהם תאונות הדרכים נגרמו עקב רכבים עם ליקויים בטיחותיים שלא נבדקו, לא דווחו ולא נמצאו בזמן. את המקרים בהם, נהגים פרועים בעלי הרשעות רבות ומגוונות בתחומי הבטיחות בנסיעה, וסיכון חיי אדם, ממשיכים לנהוג בכבישים, במפלצות רכב ענקיות, עם חריגות משקל, נהגים שעובדים הרבה מעבר לשעות המקובלות עפ"י חוק, בחלקם עצמאים, כדי להרוויח יותר וחלקם שכירים, כדי שלא יפוטרו.
בכל מקרה, אליהם אל נהגים מסוכנים אלה, המשטרה, משרד התחבורה, המועצה לבטיחות בדרכים והעמותות למיניהם לא מגיעים או לא מגיעים בזמן.
אסור להתעלם כמובן מגורמי סיכון נוספים, כמו תשתיות, כבישים אדומים, צמתים מסוכנים.
הגורם האנושי - כמו נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, חוסר סבלנות, הסחת דעת כמו טלפון סלולרי, הוצאת שיחות אס.אמ.אס, משחק בכפתורי הרדיו ולגבי הצעירים נהיגה בשכרות, תחת השפעת כדורים וסמים, ואדישות וזלזול בחייהם ובחיי אחרים.
יש דברים ששום גורם ממשלתי או אכיפתו יכול למנוע, אלא רק הסברה, חינוך, הסברה נוספת ואיכפת חוק קשה בצורת עונשי מאסר, שלילת רישיונות ותשלום פיצויים כבדים.
אבל מאידך, יש הרבה גורמים, שבטיפול נכון, אינטנסיבי ואפקטיבי, יכולים להוריד ולצמצם את מפלס התקלות וע"י כך גם את מפלס הקטל בדרכים.
ברור לי, שטיפול מעמיק ורחב, דורש תקציבים ומלחמה על תקציבים.
ברור לי - שלא כל שר תחבורה, מוכן בנפש חפצה להתגייס כולו למשימה לאומית זו, שהרי משרד התחבורה לא נחשב כתיק נחשק, ולכן יש פוליטיקאים שלא רוצים "לעשות גלים" ומחכים לתפקיד הבא.
לא כך, צריך לנהוג, שאול מופז, שהיה רמטכ"ל, שר בטחון ואיש צבא מנעוריו. לאורך כל הקריירה שלו, חיי אדם היו חשובים ויקרים לו - ועליו להוכיח זאת גם עכשיו כאשר הוא שר בטחון ורמטכ"ל הכבישים, דיבורים והבטחות יש מספיק, צריך הוכחות בשטח.
התאונה המחרידה האחרונה (מיום 11.8.07) בה משאית מחצה מכונית פרטית על כל המשפחה וילדיה, ע"י נהג בעל 195 הרשעות, שעדיין נוהג בכביש, היא בלתי מובנת.
לנהג זה מבין 195 הרשעות יש הרבה הרשעות בעלות גוון וסיכון בטיחותי הקשורות לנהיגה. עם עבירות כמו: מהירות מופרזת, חציה באור אדום, אי עצירה בעצור, עקיפה בשוליים, נסיעה עם משקל יתר, דיבור בטלפון נייד, פסילת רישיון הנהיגה מספר פעמים - כולן עבירות של סיכון חיי אדם ורכוש. והשאלה היא, איך נהג כזה שהוא "פצצה מתקתקת", ממשיך עדיין לנהוג ויש עוד הרבה כמותו, שמחזיק ברישיון בר תוקף ואין תשובה מוסמכת.
אין ספק שגם המשטרה, הפרקליטות ובמיוחד בתי המשפט תרמו את חלקם לתאונה הספציפית ורבות אחרות ע"י מתן עונשים קלים, אי שלילת רישיון לתקופה ארוכה, ביקורת חוזרת, ערעור על קולת העונש אם צריך - והורדת הרכב והנהג מהכביש. השופטים שנתנו הזדמנות שוב ושוב לנהגים המסוכנים לחזור לכביש צריכים לעשות חשבון נפש לאור הטרגדיה שנגרמה.
העונשים של בתי המשפט לתעבורה או בתי המשפט השלום בהתייחס לתאונות דרכים, לפגיעה באנשים וברכוש, הוא בסדר גודל לא מרתיע ויש בו אלמנטים של זלזול ואדישות לחיי אדם.
יש להתייחס לתאונות, "כפיגועים אזרחיים", שהרי יותר אנשים נהרגים ונפצעים קשות, מתאונות מאשר מפיגועי מחבלים ומתאבדים, אך אין תגובה ממשלתית וציבורית הולמת. המקרה האחרון, בו נמחצה ונמחקה משפחה שלמה, המקרה בו בחור צעיר שתוי ומסומם הרג 6 אנשים בצומת גינתון שחזרו מעבודתם, וכן את אחיו התאום שהיה איתו במכונית, איננו מקרה חריג וכבר היו תאונות כאלה בעבר.
כמובן, שאחרי כל תאונה מזעזעת כזו, יש תגובה ציבורית רועמת כולל גופי האכיפה, אך זה עובר מהר וחוזרים לשגרה.
כפי שציינתי לעיל, הצעתי הצעה פשוטה ויעילה בעלות נמוכה והרי היא לפניכם.
העיקרון המוביל - לחפש ולמצוא את הנהג המסוכן, הפרוע, עם סיכוני בטיחות גבוהים לפני שהוא מבצע תאונה.
שיטת הביצוע: צוות קטן יחסית שיוכשר לכך, מבין אנשי תחבורה, משטרה, בוחני תנועה, בהווה או בעבר (כולל אנשים שיצאו לגמלאות), ימונו כקציני בטיחות או מפקחי בטיחות שתפקידם הייעודי יהיה לגלות את הנהגים עם הפוטנציאל הסיכוני הגבוה לתאונות. מהמחשבים של משטרת ישראל, משטרת התנועה הארצית ומשרד התחבורה, יש להוציא ע"י סריקה אינטנסיבית את כל אותם הנהגים בעלי הרשעות תעבורה רבות, בדגש על עבירות בטיחות.
המיון והסריקה יעשו בדירוג מכל סוגי הרכב המסוכנים כלפי מטה, לאמור: משאיות כבדות, כלי רכב המסיעים תלמידים, או אנשים, כמו אוטובוסים, מוניות, משאיות לטיולים ואיסוף ילדים וכך הלאה כלפי מטה עד לנהגים פרטיים בעלי הרשעות רבות ומסוכנות.
נהג מהסוג של התאונה האחרונה - 195 הרשעות ביניהן רבות בתחום הבטיחות, יזומן לשימוע, רישיונו יושעה אוטומטית ומנהלית, יצטרך לעבור השתלמות נהיגה מיוחדת, ואפילו רישיונו יסווג על תנאי בדירוג נמוך יותר כלומר: שלתקופה של שנה לא יוכל לנהוג משאית.
כמובן, שסמכויות מעין אלה - יש לעגן בחקיקה ובתקנות ואם הדבר מצריך שינויים מהירים, יש לבצע זאת, שהרי אנו מדברים על חיי אדם שלנו וילדנו.
וגם אם ישמיעו טענות על הרחבת סמכויות אדמיניסטרטיביות וטענות שיש להשאיר הענישה לבית משפט, עדיין תקפה הטענה שחיי אדם, בטיחות בדרכים, מצילי חיים, עדיפים על זכויות משפטיות, מה עוד שרוב הסנקציות בחיינו הם אדמיניסטרטיביות כל עוד מעוגנות בחוק.
יש לפעול לפי העיקרון שעדיף לצמצם ולפגוע בזכויות הפרט כדי להגן על זכויות החיים.
הערות לסיום:
1. התקשורת נותנת לתאונה הספציפית, דגש רב ובצדק - שיניע תגובה ציבורית לבלימת הקטל והשתוללות בכביש.
2. המשטרה התעוררה והצהירה שתמיין נהגים מסוכנים ותוריד אותם מהכביש - סוף סוף והרי את זה אני מנסה לקדם יותר מ-5 שנים.
3. אני מקווה שעתיד יוכיח שהגופים המתאימים יעשו פעולות מתאימות מצילות חיים.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
