החובה להתריע בפני התיישנות 

ישראל יעקב נפגע בתאונת עבודה.

איזה מזל שהקדמתי תרופה למכתי ועשיתי ביטוח נכות מתאונה בחברת כלל, חשב יעקב בינו לבינו.

יעקב פנה לחברת כלל וביקש לממש את זכויותיו על פי הפוליסה. הפנייה נעשתה 7 חודשים לאחר התאונה.

מה כל כך בוער לך, השיבו נציגי כלל ליעקב, תגמולי ביטוח עבור נכות מתאונה משולמים ממילא רק אם נקבעים אחוזי נכות לצמיתות. מדובר בתאונת עבודה המטופלת גם על ידי המוסד לביטוח לאומי. אם שם יקבעו לך אחוזי נכות לצמיתות, תמציא לנו את פרוטוקול הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. לאחר קבלת הפרוטוקול, נתייעץ עם רופאנו ונודיעך החלטתנו בתביעה.

פניתי מוקדם מדי, חשב יעקב לתומו. עלי להמתין לאחוזי הנכות הצמיתה שייקבעו לי בביטוח הלאומי.

ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי היו ממושכים. רק בחלוף 7 שנים לאחר ערעורים חוזרים ונשנים לרבות בבית הדין הארצי לעבודה, קבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי את נכותו הצמיתה של יעקב.

עם אישור הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי על גובה נכותו, פנה יעקב לכלל והיה משוכנע כי כחברת ביטוח מכובדת, היא תכבד את הפוליסה שלה.

צר לנו הודיעו נציגי כלל ליעקב, בינתיים חלפה לה תקופת ההתיישנות של 3 השנים הקיימת בביטוח. בכוונתנו לנצל עובדה זו ולא לשלם לך.

אבל אני פעלתי על פי הצעתכם לפנות קודם לביטוח הלאומי ולקבל שם אחוזי נכות.

נכון, השיבו לו נציגי כלל, אבל מה אנחנו אשמים אם בינתיים חלפה לה תקופת ההתיישנות.

ליעקב לא נותרה כל ברירה והוא הגיש את תביעתו לתגמולי ביטוח נכות מתאונה על סך 437,152 ש"ח, לבית משפט השלום בתל אביב.

כלל הזדרזה וביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה שהיא התיישנה.

השופט אברהם קסירר מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענת ההתיישנות. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הסביר השופט קסירר, בביטוח מסוג זה יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום התאונה. מאז חלפה עברה תקופת ההתיישנות בת 3 שנים הקבועה בחוק לתביעה לתגמולי ביטוח.

ומה באשר למכתב של כלל, שאל יעקב את השופט, הלא במכתב ביקשה כלל כי אמציא לה את פרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע לי אחוזי נכות לצמיתות מהתאונה.

בפוליסה, הוכיח השופט קסירר את יעקב, אין תנאי המחייב אותך לפנות לביטוח הלאומי. לא היית צריך לשמוע בקולה של כלל. מי מנע ממך לפנות לרופא מטעמך ולהגיש חוות דעת רפואית אודות אחוזי הנכות.

יעקב לא הבין מדוע עליו להיענש בשלילת תגמולי הביטוח רק משום שנשמע למכתבה של כלל, ופנה בערעור לבית המשפט המחוזי.

שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו את ערעורו של יעקב.

השופט ד"ר קובי ורדי, מדגיש כי כלל, במכתבה, הנחתה את יעקב והורתה לו להוכיח את אחוזי הנכות תוך ציון מפורש כי מדובר בקביעת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. במכתב, מוסיף השופט, לא הזכירה כלל טענת התיישנות.

חובת תום הלב וההגינות, קובע השופט, חייבה את כלל לציין במפורש כי למרות האמור במכתב היא עומדת על טענת ההתיישנות. משלא עשתה כן, נוצר אצל יעקב מצג כי כל עוד לא ימציא את פרוטוקול הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לא תידרש כלל לתביעתו ולא תטען טענת התיישנות. יעקב, ממשיך השופט וקובע, הסתמך על המצג שהציגה כלל ועל כן היא מושתקת ומנועה מלהעלות טענת התיישנות.

לפסק דינו של השופט ורדי הצטרפו השופטים יהודה זפט וישעיהו שנלר.

בית המשפט המחוזי, פסק אם כן, כי תביעתו של יעקב לא התיישנה ועניינו הוחזר לבית משפט השלום על מנת שזה ידון בתביעה לגופו של עניין.

כלל חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

      24.3.2011 מסמך 869