תקופת ההתבגרות רצופה במצבי קונפליקט בין המתבגר לבין סביבתו, שעיקרם בלבול בזהות העצמית, הנובע מהשאיפה לעצמאות ולהשתחררות ממסגרות מכוונות (משפחתיות וממסדיות) מחד גיסא והצורך בתמיכה עד כדי תלות רגשית בעולם המבוגרים מאידך גיסא.
במהלך העשורים האחרונים, התרחבו תחומי משבר אלו. מצד אחד התרבו המשאבים הנתונים בידי הצעירים - נגישות לכסף ולמשאבי ידע המגיע דרך אמצעי טכנולוגיה חדישים, ניידות יבשתית ובין יבשתית והתנסויות מיניות מוקדמות ומן הצד השני התרחקה מאוד מהצעירים האפשרות להגיע לעצמאות כלכלית וחברתית, בשל שנות ה"חניכה" הארוכות הנדרשות להתמחות מקצועית, כל זה בתוך הוויה מתערערת והולכת של עולם הערכים של המבוגרים ושל סדרים חברתיים המשתנים בקצב מהיר.
הניסיון בעבודה עם נוער מראה בברור כי אין להמעיט ביכולת בני הנוער לתמוך זה בזה ולעזור אחד לשני באמצעות "הידע מתוך הניסיון האישי". העובדה היא כי מרבית הילדים ובני הנוער מסוגלים להעניק תמיכה רגשית זה לזה, אפילו בנסיבות הקשות ביותר. קבוצת השווים נותנת למתבגר תמיכה ומסגרת השתייכות בהיותה מורכבת מחברים המצויים במצב דומה, הם עוברים חוויות דומות, דוברים את אותה "השפה" מבינים זה את זה וחשים עצמם מובנים טוב יותר בקרב בני אותו הגיל. לכן, הם יכולים לקדם האחד את השני ולהתקדם להשגת מטרותיהם האישיות.
הספרות המחקרית בנושא התנדבות התמקדה בעבר בעיקר באוכלוסיית המתנדבים המבוגרים. כיום, ידוע לנו מעט יותר על התנדבות מתבגרים, על המאפיינים החברתיים והפסיכולוגיים של מתנדבים, על המוטיבציות להתנדבות או על התוצאות הפסיכולוגיות של פעילות התנדבותית בקרב מתבגרים. ישנן סיבות רבות וטובות להניח כי התנדבות יכולה להיות חוויה בעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על המתבגרים.
תקופת ההתבגרות הינה תקופה קריטית לגיבושם של מימדי מפתח פסיכולוגיים אשר נוטים להישאר יציבים במהלך החיים הבוגרים. התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון, (1963), ממצבת את תקופת ההתבגרות כתקופה של גיבוש הזהות. אם ההתנדבות משמשת כקונטקסט שבתוכו מתבגרים יכולים לפתח או לגבש "זהות אלטרואיסטית", אזי גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה משמעותית במיוחד למעורבות בפעילות התנדבותית. כך, אם בגיל צעיר המתבגר תופס את עצמו ככזה המעורב בפעילות אלטרואיסטית, כגון התנדבות, ומתגבשת "זהות אלטרואיסטית", סביר כי האלמנט הזה של מושג העצמי יישמר לאורך זמן ויעלה את הסבירות של מעורבות בהתנהגות פרו סוציאלית מאוחר יותר בחיים.
בנוגע להשלכות של התנדבות, Steinberg & Levine, (1990), שיערו כי התלמידים המתנדבים מרוויחים תחושה של אחריות חברתית ודאגה לרווחתם של אחרים. החוקרים ציינו רווחים גם בתחום של הערכה עצמית כללית והערכה עצמית בסיטואציות חברתיות. Hamilton & Fenzel, (1988), מצאו כי מתבגרים שהתנדבו בשירותי רווחה הרוויחו ידע ומיומנויות בנוגע לעצמי, לעולם ולדרך בה אני משתלב בו. צוין כי מרבית המתנדבים רואים בהתנדבות חוויה חיובית. Yates & Youniss, (1996), חקרו מתבגרים שהתנדבו בבתי תמחוי ומצאו כי התנדבות מאיצה את התפתחות הזהות. החוקרים טוענים כי המתנדבים חוו שיקוף של עצמם ביחס לאלו שלא שפר מזלם, וניתנה להם ההזדמנות לחוות את הסדר הפוליטי והמוסרי של החברה, ואת התפקיד של היחיד בשינוי חברתי. המחקר שלהם מציע כי התנדבות יכולה להוות רווח בהתפתחות של זהות פרו סוציאלית מכוונת לקהילה.
פישר, (1999), חקרה את הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. תחושת העצמה משפיעה ומושפעת מהתנהגות האדם ומעורבותו בחייו ובסביבה בה הוא חי ופועל. תחושה זו היא תהליך המציין מעבר של אדם ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחייו ובסביבה. תהליך זה של העצמת הפרט הינו תהליך של שינוי אישי פנימי בעל ערך חברתי מיוחד. בשעה שהפרט מועצם הוא מגשים זאת תוך מעורבות פעילה בתהליכי שינוי קולקטיביים של קבוצות וארגונים בקהילה הוא חי.
ביסטריצר, (1997), הוסיפה שהעצמת המתבגרים אשר תגביר את מעורבותם תביא לקידום שירותים חברתיים. היא אף תוביל להקמתם ופיתוחם של תוכניות ושירותים להגברת מודעות הרשויות לצורכי התושבים ותסייע ביצירת קהילות מועצמות יותר.
חקירת העצמה חשובה בעיקר בקרב בני נוער מכיוון שהם נמצאים בתקופת ההתבגרות שבה המוכנות לתרום לזולת ולחברה הנה שלב חשוב בהתפתחותם ובגיבוש זהותם העצמית. החשיבות המרכזית היא בפיתוח מושג "העצמה", המשמש כמשאב טיפולי נוסף לפרט ולקהילה, ומאפשר קידום יכולת ההתמודדות וההסתגלות של הפרט והקהילה.
אחת הדרכים שנמצאה כתורמת משמעותית למתבגרים בפיתוח זהותם האישית והחברתית היא פעילות התנדבותית והמוכנות לתרום לזולת ולחברה. ההתנדבות פותחת בפני הנער הזדמנויות להכרת החברה על גווניה השונים, מאפשרת לו ליצור יחסי תפקיד מסוגים שונים עם אנשים ובעלי תפקידים וגורמת לו לבצע דברים בכוחות עצמו. התקשרויות על בסיסים מגוונים מרחיבות את טווח ואיכות ההתנסות ונותנות אפשרות לגיבוש זהות עצמית טובה יותר.
צור, (1988), הרחיבה וציינה שעל ידי פעילות התנדבותית מפתח הנער המתבגר שני סוגי זהות. האחת, הזהות החברתית והבין אישית המבטאת ציפיות של החברה ממנו ואף קובעת את ההתנהגות בתוכה, והשנייה זהות תוך אישית הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חופשית על פי הדימוי העצמי שלו.
בנוסף, מנסה המתבגר, במסגרת ההתנדבות, להוכיח לעצמו ולסובבים אותו את יכולתו לקבל על עצמו אחריות ולעמוד בה. ההתנדבות גורמת למתבגר להיות יצירתי יותר, לבצע דברים בכוחות עצמו וכן ליצור קשרים בינאישיים עם הסביבה. היא גם מהווה אמצעי העוזר לנער להרחיב את טווח ואיכות ההתנסות שלו ונותנת לו אפשרות לגבש זהות עצמית יציבה (גדרון, 1977; אברהמי, 1992; אברהמי ודר, 1995).
אילוביץ, (1988), שחקרה אוכלוסיית מתבגרים משכונת מצוקה ציינה את התרומות הרבות שמשיג נער במעורבותו ובהתנדבותו בקהילה בגיל זה. בינהם נמצאות התפתחות קוגנטיבית ואישית, פיתוח ביטחון עצמי, תחושת קוהרנטיות גבוהה, קבלת אחריות, חשיפה למידע, פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות ויכולת התמודדות. Eisikovits & Hedin, (1983), הוסיפו שפעילות התנדבותית של נוער בקהילה משמעותית יותר מבכל גיל אחר להתפתחותם המוסרית, האינטלקטואלית והחברתית התקינה ואף להתפתחות קהילתם.
מספר מחקרים עסקו בנושא של השפעת ההתנדבות על הסבירות להתנהגויות אנטי סוציאליות בקרב מתבגרים. Youniss, Yates and Yang, (1997), דיווחו כי קיים קשר שלילי בין השתתפות בפעילות התנדבותית של מתבגרים לבין שימוש במריחואנה. Phillibar and Allen, (1992), מצאו כי תוכניות התנדבות של מתבגרים המערבות השתתפות בקבוצות דיון, הפחיתו את שיעורי ההריון והנשירה ממסגרות לימודיות בקרב המתבגרים בארה"ב.
Uggen and Janikula, (1999), ניסו לבחון את הקשר בין התנדבות בגיל ההתבגרות לבין הסבירות להתנהגויות אנטי סוציאליות בבגרות. החוקרים שאלו את עצמם האם שינוי הסטטוס של מתבגר מלא מתנדב למתנדב יש בכוחו לגרום לשינוי בסבירות שאותו נער יבצע התנהגויות אנטי סוציאליות בבגרותו?.
תיאוריות של בקרה חברתית טוענות כי רוב המתבגרים מפתחים "מידה של קונפורמיות" במעבר לחיים הבוגרים, תוך כדי שהם מאמצים את כללי המסגרת שלהם (בית הספר ו/או עבודה). מחויבות לקווי התנהגות קונונציונליים יכולה להתבטא בשאיפות אקדמיות ומחויבות להשגת מטרות אקדמיות ו/או דחייה של "פעילויות של מבוגרים" כמו שימוש בסמים או אלכוהול. במונחי התיאוריה, ניתן לאמר כי התנדבות היא ביטוי התנהגותי של קשר מפותח לחברה.
תיאוריות של למידה מתייחסות להתנדבות כאל מוקד המאפשר למידה תוך חיקוי של מודלים חיוביים, אפילו אם במסגרת ההתנדבות המתבגרים נפגשים עם נוער עבריין, החיבור המיידי והאינטימי יותר הוא לאלה המייצגים את החוק המלווים אותם בפעילות (כמו שוטרים, מדריכים במעונות וכו').
עבור מתבגרים שכבר מפגינים בעיות התנהגות, התנדבות יכולה להיות אמצעי לרה - אינטגרציה בחברה. מתן הזדמנות להתנדבות עבור נוער עבריין לצד בני גיל קונפורמיים מאמצת את הקשרים החברתיים החדשים ובכך מאפשרת רה - אינטגרציה של היחיד לתחום הפעילות הנורמטיבי. לצד הרווחים שבשילוב מחדש, ההתנדבות יכולה לקדם גם עמדות פרו - חברתיות אצל המתבגרים תוך כדי למידה חברתית מבני הגיל. אם זה נכון שבני נוער לומדים להיות עבריינים האחד מהשני סביר להניח שילמדו גם את ההיפך.
מתוך נתונים שנאספו במחקר לאורך ארבע שנים, לאחר שליטה סטטיסטית על האפקט של נטיות אנטי סוציאליות, גישות פרו חברתיות והתנהגות פרו חברתית, ניתן לראות כי תלמידי תיכון שלוקחים חלק בפעילות התנדבותית הם בעלי שיעורי מעצרים נמוכים יותר בהיותם בוגרים צעירים. הכותבים מציעים כי בקרי שליטה חברתיים המודגשים בברית החברתית, למידה חברתית ותיאוריות רה - אינטגרטיביות הם המכניזמים המקשרים בין ההתנדבות לבין התנהגות אנטי סוציאלית.
הספרות המחקרית התייחסה גם לשאלה מדוע בני נוער פונים לפעילות התנדבותית. ישנם מניעים רבים המביאים את הנער/ה להתנדב, כאשר ניתן לחלק זאת לשני סוגים של מניעים להתנדבות. האחד, הצורך לעזור לאחר, נתינה לזולת ותרומה לחברה. ניתן לאפיין זאת כמניעים אלטרואיסטיים המוטבעים בנפשו של האדם (Barnett, 1989). השני, מניעים למען הפרט כגון עניין, צורך להערכה, הצורך להרחיב אופקים, מניעים חברתיים והצורך להכיר אנשים. מניעים אלה מספקים לנער תגמולים חיצוניים ופנימיים (גורדון, 1981; גדרון ולזר, 1998; Serow, 1991).
במחקר שנערך במשך יותר מעשרים שנה ובארצות שונות, על ידי פרופ' ציפורה מגן מבי"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א, נמצא כי מחויבות על אישית וביטויה הלכה למעשה קשורים בקשר חיובי ובזיקה הדדית עם אושר אישי וחדוות חיים. האדם המתנסה במחויבות על אישית מתקרב אל היכולת הטמונה בו לחרוג מגבולות העצמי, ובה בעת הוא נהנה מתחושה פנימית של הגשמה וערך עצמי ומיכולת רבה יותר למצוא מקורות של שמחה אושר בחייו. הצורך בהגשמה עצמית ברמות שונות והדחף לקשר אנושי הכולל מרכיבים של עזרה לזולת והשפעה על מצבו של היחיד ושל החברה מתבטאים בבירור בדבריהם של בני נוער המעורבים בפעילות התנדבותית בחברה. דחף זה אכן נראה הגיוני אם מתייחסים למוקדי ה"חיכוך" האופייניים לגיל ההתבגרות - הצורך בתמיכה רגשית מצד אחד ומגמת התבטאות עצמאית מצד שני. שני צרכים אלה, כשהם באים לידי הגשמה חיובית, יוצרים אצל בני הנעורים תחושות של שמחה ואושר תוך כדי מודעות עמוקה למשמעות החיים.
חיבור אינטרסים לקידום התנדבות הנוער
בישראל כמו בכל מדינה מתקדמת ומפותחת התגבשו ארבעה מגזרים המקיימים בינהם מערכת של יחסי גומלין תמידיים (המגזר העסקי, המגזר הציבורי ממשלתי, המגזר השלישי - הכולל ארגוני התנדבות ומתנדבים, ומגזר משקי הבית. חיבור בין אינטרסים המשותפים ומשיקים שלהם תוך התמקדות בחמישה סקטורים מרכזיים מתוכם - ארגוני מתנדבים, הממשלה, עסקים, החינוך והתקשורת - שבידם ליצור סביבה שמבינה ומעריכה את חשיבות ההתנדבות הנוער, למצוא דרכים חדשניות לעודד ולעזור לנערים להתנדב, לפתח את הידע, הכישורים והמבנים הארגוניים הדרושים לתמיכה בהתנדבות נוער ולהבטיח את המקורות הכלכלים והאנושיים הדרושים לניהול והפעלת נוער מתנדב, יהפכו את התנדבות הנוער למשאב מנוצל המשפיע על המבנה החברתי של מדינת ישראל .
ארגוני מתנדבים - מרוויחים מכך שבני נוער מתנדבים הם מקור חשוב של זמן, כשרון ואנרגיה שיכול לעזור לארגונים להשיג את משימותיהם ולהגשים את מטרותיהם. בני הנוער המתנדבים משלימים את עבודתם של העובדים בשכר, מגדילים את יכולותיהם של הארגונים, ויוצרים אנרגיות חדשות. ארגוני מתנדבים עוזרים לחיזוק התנדבות הנוער ע"י יצירת "סביבה ידידותית למתנדב" אשר מסייעת למתנדבים לבנות את הידע שלהם את כישוריהם, מאפשרת לעובדים בשכר ולמתנדבים לעבוד כשותפים, מפעילה בכבוד את בני הנוער המתנדבים תוך למידה מהמתנדבים וזאת במטרה לחזק את הארגון.
הממשלה - מרוויחה מהתנדבות הנוער באופן משמעותי בכך שבני הנוער המתנדבים הינם אזרחים מעורים יותר שמשתתפים בענייני הקהילה, דורשים פעולות אקטיביות יותר ועוזרים לממשלה במילוי תפקידה. כדי לתמוך ולקדם את ההתנדבות הנוער על הממשלה לעודד בני נוער להתנדב, להבטיח שהחוקים והמדיניות הממשלתית אינם יוצרים מכשולים להתנדבות נוער, להפעיל את בני הנוער המתנדבים בצורה חכמה ומקצועית בתוכניות ממשלתיות, לספק תמיכה לארגוני התנדבות המפעילים בני נוער מתנדבים ולספק מימון לפיתוח גישות חדשניות לשימוש במתנדבים לצרכים בעלי עדיפות לאומית ומקומית.
עסקים - מרוויחים כאשר הם מאפשרים לעובדיהם להתנדב עם בני נוער מתנדבים, מכיוון שהתנדבות מפתחת את המיומנויות, הידע ויכולות המנהיגות של המתנדבים/עובדים. כאשר עסקים מעודדים את עובדיהם להתנדב הם מציגים את עצמם כמקום אטרקטיבי לעובדיהם בהווה ובעתיד ויוצרים מודלים להזדהות לבני הנוער. עידוד התנדבות נוער ע"י חברות עסקיות משפרת את תדמיתם הציבורית ועוזרים ליצור קהילות טובות יותר בשביל עסקיהם. פיתוח התנדבות נוער וקשר ישיר עם בני נוער מתנדבים ההינו משאב אסטרטגי שמסיע לחברות בקשר ישיר עם קהל יעד רחב בעל השפעה על סגנון הצריכה של משפחתו ובני גילו ובכך מאפשר לחברות להשיג את מטרותיהם העסקיות. כדי לתמוך בהתנדבות נוער על העסקים לספק מנהיגות - קרי מנהיגות ציבורית לארגוני התנדבות ומנהיגות לביצוע פרויקטים בתחום, כישורים - קרי שימוש בכישוריהם המגוונים של העובדים בליווי והדרכת בני נוער מתנדבים בפרויקטים השונים, אנרגיה, וכמובן מימון ומשאבים פיזיים.
החינוך - מרוויח מפני שההתנדבות הינה דרך אפקטיבית למתבגרים לפתח את הידע והמיומנויות שלהם. כאשר ההתנדבות מאורגנת היטב היא הופכת למקום לימוד ונותנת הזמנות למתבגרים לקבל ניסיון מעשי בתחום לימודיהם ובתחומי חיים רבים ומגוונים נוספים. מערכת החינוך יכולה לקדם התנדבות ע"י יצירת מודלים לחיקוי - קרי מורים ומחנכים מתנדבים, יצירת אוירה וסביבה מעודדת ותומכת, פיתוח מתמיד של גירויים חינוכיים - חברתיים לבני הנוער שידחפו אותם לעשייה חברתית. יצירת משימות התנדבות מגוונות לכלל הגילאים הנמצאים במערכת החינוך בהתאם לגיל התלמידים.
התקשורת - מרוויחה מפני שהתנדבות הנוער יוצרת סיפורים מעניינים. כיסוי סיפוריהם של מתנדבים ופעילותם מוכיחה את מחויבות התקשורת לקהילה ולקורה בה. התקשורת הינה כלי רב עוצמה לקידום ההתנדבות, היא מסייעת ליצור אוירה ציבורית שמעודדת אנשים להתנדב ומספקת מידע שנותן לאנשים גישה להזדמנויות התנדבות.
ולא נשכח את הפילנתרופיה הפרטית היכולה לספק משאבים כספיים ואחרים כדי לתמוך בהתנדבות ולעודד את הפעלתה.
לסיכום,
הספרות המחקרית שנסקרה לעיל כמו גם הניסיון המצטבר בארץ ובעולם ,מצביעים על החשיבות והמשמעות של פעילות התנדבותית ככלי לפיתוח האישי ולהעצמה של מתבגרים. פעילות המציעה למתבגר התנסות מורטורית מגוונת בתפקידים משמעותיים וחשובים לחברה ולפרט המתנדב, עם אפשרות לגלות יוזמה ואחריות, להתמודד עם בעיות, לבדוק כישורים ויכולות, לבחון מערכת ערכים, לרכוש מיומנויות חברתיות ולעצב זהות אישית. ככזו, ניתן לראות בה גם התערבות חינוכית העשויה לפתח אוטונומיה אישית ולחזק מחויבות חברתית. מכאן שישנה חשיבות רבה לפיתוח משאב חברתי זה, וזאת ע"י שילוב ידים של המגזר העסקי, המגזר הממשלתי, המגזר השלישי וכמובן של כל אחד ואחת מאיתנו כפרטים.
ביבליוגרפיה
? אברהמי, א. (1992). תרומתה של ההתנדבות לשנת שירות לתהליך הביגור של בני הקיבוץ. שורשים, ז, 143-166.
? אברהמי, א., דר, י. (1995). קולקטיביזם ואינדיווידואליזם במניעי מתנדבים צעירים: המקרה של בני הקיבוץ. מגמות, ל"ז (1-2), 5-28.
? אילוביץ', ת. (1988). מחויבות על אישית בביטוי ובמעשה והקשר שלה לשאיפות בחיים, לחוויות חיוביות ולתחושת קוהרנטיות בקרב מתבגרים. עבודת מסטר, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
? ביסטריצר, מ. (1997). הקניית כישורי מנהיגות לנערי קידום נוער. מניתוק לשילוב, 8, 44-51.
? גדרון, ב. (1977). עבודת התנדבות והתגמולים ממנה. ביטחון סוציאלי, 14-15, 51-63.
? גדרון, ב. ולזר, א. (1998). השפעת תוכנית פרויקט מחויבות אישית על מידת המעורבות של בני נוער בחיי קהילתם ועל עמדתם כלפי מוסדות נזקקים בקהילה. עבודת מסטר, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
? גורדון, ב. (1981). תגמולים, שביעות רצון והתמדה בעבודת מתנדבים. ירושלים, האוניברסיטה העברית.
? מגן, צ. (1995). מחויבות על אישית וכמיהה לאושר בקרב מתבגרים. מתוך: החינוך לקראת המאה ה 21. תל אביב: רמות
? פישר, א. (1999). הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. עבודת מסטר, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
? צור, ו. (1988). התנדבות בני נוער. ידיעות(11), 4-13.
? Barnett, L. (1989). Adolescent?s evaluation of peer?s motives for helping. Journal of Youth and Adolescents, 16, 579-586.
? Erikson, E.H. (1963). Childhood and society. New York: Norton.
? Hamilton, .S.F and Fenzel, L.M. (1988). The impact of volunteer experience on adolescent social development: evidence of program effects. Journal of adolescent research, 3, 65-80.
? Kirkpatrick Johnson, M., Beebe, T., Mortimer, J.T., and Snyder, M. (1998). Volunteerism in Adolescence: A process perspective. Journal of research on adolescence, 8(3), 309-332.
? Philliber, S. and Allen, J. P. (1992). Life options and the community service: Teen Out reach program. In: preventing adolescent pregnancy: Model programs and evaluations. (Ed). Miller, B., Card, J., Paikoff, R. and Peterson, J. Sage.
? Serow, R.C. (1991). Voluntarism by students at risk. Journal of Volunteer Administration, 8, 33-38.
? Steinberg, L. and Levinee, A. (1990). You and your adolescent. New York: Harper and Row.
? Uggen, C. and Jankiula, J. (1999)/ Volunteerism and Arrest in the transition to adulthood. Social Forces, 78(1), 331-362.
? Yates, M and Youniss, J. (1996). Community service and political-moral identity in adolescents. Journal of Research on adolescence, 6, 271-284.
? Youniss, J., Yates, M. and Yang, S. (1997). The role of the community service in identity development: normative, unconventional and deviant orientations. Journal of Adolescent research, 12, 245-262.
במהלך העשורים האחרונים, התרחבו תחומי משבר אלו. מצד אחד התרבו המשאבים הנתונים בידי הצעירים - נגישות לכסף ולמשאבי ידע המגיע דרך אמצעי טכנולוגיה חדישים, ניידות יבשתית ובין יבשתית והתנסויות מיניות מוקדמות ומן הצד השני התרחקה מאוד מהצעירים האפשרות להגיע לעצמאות כלכלית וחברתית, בשל שנות ה"חניכה" הארוכות הנדרשות להתמחות מקצועית, כל זה בתוך הוויה מתערערת והולכת של עולם הערכים של המבוגרים ושל סדרים חברתיים המשתנים בקצב מהיר.
הניסיון בעבודה עם נוער מראה בברור כי אין להמעיט ביכולת בני הנוער לתמוך זה בזה ולעזור אחד לשני באמצעות "הידע מתוך הניסיון האישי". העובדה היא כי מרבית הילדים ובני הנוער מסוגלים להעניק תמיכה רגשית זה לזה, אפילו בנסיבות הקשות ביותר. קבוצת השווים נותנת למתבגר תמיכה ומסגרת השתייכות בהיותה מורכבת מחברים המצויים במצב דומה, הם עוברים חוויות דומות, דוברים את אותה "השפה" מבינים זה את זה וחשים עצמם מובנים טוב יותר בקרב בני אותו הגיל. לכן, הם יכולים לקדם האחד את השני ולהתקדם להשגת מטרותיהם האישיות.
הספרות המחקרית בנושא התנדבות התמקדה בעבר בעיקר באוכלוסיית המתנדבים המבוגרים. כיום, ידוע לנו מעט יותר על התנדבות מתבגרים, על המאפיינים החברתיים והפסיכולוגיים של מתנדבים, על המוטיבציות להתנדבות או על התוצאות הפסיכולוגיות של פעילות התנדבותית בקרב מתבגרים. ישנן סיבות רבות וטובות להניח כי התנדבות יכולה להיות חוויה בעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על המתבגרים.
תקופת ההתבגרות הינה תקופה קריטית לגיבושם של מימדי מפתח פסיכולוגיים אשר נוטים להישאר יציבים במהלך החיים הבוגרים. התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון, (1963), ממצבת את תקופת ההתבגרות כתקופה של גיבוש הזהות. אם ההתנדבות משמשת כקונטקסט שבתוכו מתבגרים יכולים לפתח או לגבש "זהות אלטרואיסטית", אזי גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה משמעותית במיוחד למעורבות בפעילות התנדבותית. כך, אם בגיל צעיר המתבגר תופס את עצמו ככזה המעורב בפעילות אלטרואיסטית, כגון התנדבות, ומתגבשת "זהות אלטרואיסטית", סביר כי האלמנט הזה של מושג העצמי יישמר לאורך זמן ויעלה את הסבירות של מעורבות בהתנהגות פרו סוציאלית מאוחר יותר בחיים.
בנוגע להשלכות של התנדבות, Steinberg & Levine, (1990), שיערו כי התלמידים המתנדבים מרוויחים תחושה של אחריות חברתית ודאגה לרווחתם של אחרים. החוקרים ציינו רווחים גם בתחום של הערכה עצמית כללית והערכה עצמית בסיטואציות חברתיות. Hamilton & Fenzel, (1988), מצאו כי מתבגרים שהתנדבו בשירותי רווחה הרוויחו ידע ומיומנויות בנוגע לעצמי, לעולם ולדרך בה אני משתלב בו. צוין כי מרבית המתנדבים רואים בהתנדבות חוויה חיובית. Yates & Youniss, (1996), חקרו מתבגרים שהתנדבו בבתי תמחוי ומצאו כי התנדבות מאיצה את התפתחות הזהות. החוקרים טוענים כי המתנדבים חוו שיקוף של עצמם ביחס לאלו שלא שפר מזלם, וניתנה להם ההזדמנות לחוות את הסדר הפוליטי והמוסרי של החברה, ואת התפקיד של היחיד בשינוי חברתי. המחקר שלהם מציע כי התנדבות יכולה להוות רווח בהתפתחות של זהות פרו סוציאלית מכוונת לקהילה.
פישר, (1999), חקרה את הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. תחושת העצמה משפיעה ומושפעת מהתנהגות האדם ומעורבותו בחייו ובסביבה בה הוא חי ופועל. תחושה זו היא תהליך המציין מעבר של אדם ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחייו ובסביבה. תהליך זה של העצמת הפרט הינו תהליך של שינוי אישי פנימי בעל ערך חברתי מיוחד. בשעה שהפרט מועצם הוא מגשים זאת תוך מעורבות פעילה בתהליכי שינוי קולקטיביים של קבוצות וארגונים בקהילה הוא חי.
ביסטריצר, (1997), הוסיפה שהעצמת המתבגרים אשר תגביר את מעורבותם תביא לקידום שירותים חברתיים. היא אף תוביל להקמתם ופיתוחם של תוכניות ושירותים להגברת מודעות הרשויות לצורכי התושבים ותסייע ביצירת קהילות מועצמות יותר.
חקירת העצמה חשובה בעיקר בקרב בני נוער מכיוון שהם נמצאים בתקופת ההתבגרות שבה המוכנות לתרום לזולת ולחברה הנה שלב חשוב בהתפתחותם ובגיבוש זהותם העצמית. החשיבות המרכזית היא בפיתוח מושג "העצמה", המשמש כמשאב טיפולי נוסף לפרט ולקהילה, ומאפשר קידום יכולת ההתמודדות וההסתגלות של הפרט והקהילה.
אחת הדרכים שנמצאה כתורמת משמעותית למתבגרים בפיתוח זהותם האישית והחברתית היא פעילות התנדבותית והמוכנות לתרום לזולת ולחברה. ההתנדבות פותחת בפני הנער הזדמנויות להכרת החברה על גווניה השונים, מאפשרת לו ליצור יחסי תפקיד מסוגים שונים עם אנשים ובעלי תפקידים וגורמת לו לבצע דברים בכוחות עצמו. התקשרויות על בסיסים מגוונים מרחיבות את טווח ואיכות ההתנסות ונותנות אפשרות לגיבוש זהות עצמית טובה יותר.
צור, (1988), הרחיבה וציינה שעל ידי פעילות התנדבותית מפתח הנער המתבגר שני סוגי זהות. האחת, הזהות החברתית והבין אישית המבטאת ציפיות של החברה ממנו ואף קובעת את ההתנהגות בתוכה, והשנייה זהות תוך אישית הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חופשית על פי הדימוי העצמי שלו.
בנוסף, מנסה המתבגר, במסגרת ההתנדבות, להוכיח לעצמו ולסובבים אותו את יכולתו לקבל על עצמו אחריות ולעמוד בה. ההתנדבות גורמת למתבגר להיות יצירתי יותר, לבצע דברים בכוחות עצמו וכן ליצור קשרים בינאישיים עם הסביבה. היא גם מהווה אמצעי העוזר לנער להרחיב את טווח ואיכות ההתנסות שלו ונותנת לו אפשרות לגבש זהות עצמית יציבה (גדרון, 1977; אברהמי, 1992; אברהמי ודר, 1995).
אילוביץ, (1988), שחקרה אוכלוסיית מתבגרים משכונת מצוקה ציינה את התרומות הרבות שמשיג נער במעורבותו ובהתנדבותו בקהילה בגיל זה. בינהם נמצאות התפתחות קוגנטיבית ואישית, פיתוח ביטחון עצמי, תחושת קוהרנטיות גבוהה, קבלת אחריות, חשיפה למידע, פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות ויכולת התמודדות. Eisikovits & Hedin, (1983), הוסיפו שפעילות התנדבותית של נוער בקהילה משמעותית יותר מבכל גיל אחר להתפתחותם המוסרית, האינטלקטואלית והחברתית התקינה ואף להתפתחות קהילתם.
מספר מחקרים עסקו בנושא של השפעת ההתנדבות על הסבירות להתנהגויות אנטי סוציאליות בקרב מתבגרים. Youniss, Yates and Yang, (1997), דיווחו כי קיים קשר שלילי בין השתתפות בפעילות התנדבותית של מתבגרים לבין שימוש במריחואנה. Phillibar and Allen, (1992), מצאו כי תוכניות התנדבות של מתבגרים המערבות השתתפות בקבוצות דיון, הפחיתו את שיעורי ההריון והנשירה ממסגרות לימודיות בקרב המתבגרים בארה"ב.
Uggen and Janikula, (1999), ניסו לבחון את הקשר בין התנדבות בגיל ההתבגרות לבין הסבירות להתנהגויות אנטי סוציאליות בבגרות. החוקרים שאלו את עצמם האם שינוי הסטטוס של מתבגר מלא מתנדב למתנדב יש בכוחו לגרום לשינוי בסבירות שאותו נער יבצע התנהגויות אנטי סוציאליות בבגרותו?.
תיאוריות של בקרה חברתית טוענות כי רוב המתבגרים מפתחים "מידה של קונפורמיות" במעבר לחיים הבוגרים, תוך כדי שהם מאמצים את כללי המסגרת שלהם (בית הספר ו/או עבודה). מחויבות לקווי התנהגות קונונציונליים יכולה להתבטא בשאיפות אקדמיות ומחויבות להשגת מטרות אקדמיות ו/או דחייה של "פעילויות של מבוגרים" כמו שימוש בסמים או אלכוהול. במונחי התיאוריה, ניתן לאמר כי התנדבות היא ביטוי התנהגותי של קשר מפותח לחברה.
תיאוריות של למידה מתייחסות להתנדבות כאל מוקד המאפשר למידה תוך חיקוי של מודלים חיוביים, אפילו אם במסגרת ההתנדבות המתבגרים נפגשים עם נוער עבריין, החיבור המיידי והאינטימי יותר הוא לאלה המייצגים את החוק המלווים אותם בפעילות (כמו שוטרים, מדריכים במעונות וכו').
עבור מתבגרים שכבר מפגינים בעיות התנהגות, התנדבות יכולה להיות אמצעי לרה - אינטגרציה בחברה. מתן הזדמנות להתנדבות עבור נוער עבריין לצד בני גיל קונפורמיים מאמצת את הקשרים החברתיים החדשים ובכך מאפשרת רה - אינטגרציה של היחיד לתחום הפעילות הנורמטיבי. לצד הרווחים שבשילוב מחדש, ההתנדבות יכולה לקדם גם עמדות פרו - חברתיות אצל המתבגרים תוך כדי למידה חברתית מבני הגיל. אם זה נכון שבני נוער לומדים להיות עבריינים האחד מהשני סביר להניח שילמדו גם את ההיפך.
מתוך נתונים שנאספו במחקר לאורך ארבע שנים, לאחר שליטה סטטיסטית על האפקט של נטיות אנטי סוציאליות, גישות פרו חברתיות והתנהגות פרו חברתית, ניתן לראות כי תלמידי תיכון שלוקחים חלק בפעילות התנדבותית הם בעלי שיעורי מעצרים נמוכים יותר בהיותם בוגרים צעירים. הכותבים מציעים כי בקרי שליטה חברתיים המודגשים בברית החברתית, למידה חברתית ותיאוריות רה - אינטגרטיביות הם המכניזמים המקשרים בין ההתנדבות לבין התנהגות אנטי סוציאלית.
הספרות המחקרית התייחסה גם לשאלה מדוע בני נוער פונים לפעילות התנדבותית. ישנם מניעים רבים המביאים את הנער/ה להתנדב, כאשר ניתן לחלק זאת לשני סוגים של מניעים להתנדבות. האחד, הצורך לעזור לאחר, נתינה לזולת ותרומה לחברה. ניתן לאפיין זאת כמניעים אלטרואיסטיים המוטבעים בנפשו של האדם (Barnett, 1989). השני, מניעים למען הפרט כגון עניין, צורך להערכה, הצורך להרחיב אופקים, מניעים חברתיים והצורך להכיר אנשים. מניעים אלה מספקים לנער תגמולים חיצוניים ופנימיים (גורדון, 1981; גדרון ולזר, 1998; Serow, 1991).
במחקר שנערך במשך יותר מעשרים שנה ובארצות שונות, על ידי פרופ' ציפורה מגן מבי"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א, נמצא כי מחויבות על אישית וביטויה הלכה למעשה קשורים בקשר חיובי ובזיקה הדדית עם אושר אישי וחדוות חיים. האדם המתנסה במחויבות על אישית מתקרב אל היכולת הטמונה בו לחרוג מגבולות העצמי, ובה בעת הוא נהנה מתחושה פנימית של הגשמה וערך עצמי ומיכולת רבה יותר למצוא מקורות של שמחה אושר בחייו. הצורך בהגשמה עצמית ברמות שונות והדחף לקשר אנושי הכולל מרכיבים של עזרה לזולת והשפעה על מצבו של היחיד ושל החברה מתבטאים בבירור בדבריהם של בני נוער המעורבים בפעילות התנדבותית בחברה. דחף זה אכן נראה הגיוני אם מתייחסים למוקדי ה"חיכוך" האופייניים לגיל ההתבגרות - הצורך בתמיכה רגשית מצד אחד ומגמת התבטאות עצמאית מצד שני. שני צרכים אלה, כשהם באים לידי הגשמה חיובית, יוצרים אצל בני הנעורים תחושות של שמחה ואושר תוך כדי מודעות עמוקה למשמעות החיים.
חיבור אינטרסים לקידום התנדבות הנוער
בישראל כמו בכל מדינה מתקדמת ומפותחת התגבשו ארבעה מגזרים המקיימים בינהם מערכת של יחסי גומלין תמידיים (המגזר העסקי, המגזר הציבורי ממשלתי, המגזר השלישי - הכולל ארגוני התנדבות ומתנדבים, ומגזר משקי הבית. חיבור בין אינטרסים המשותפים ומשיקים שלהם תוך התמקדות בחמישה סקטורים מרכזיים מתוכם - ארגוני מתנדבים, הממשלה, עסקים, החינוך והתקשורת - שבידם ליצור סביבה שמבינה ומעריכה את חשיבות ההתנדבות הנוער, למצוא דרכים חדשניות לעודד ולעזור לנערים להתנדב, לפתח את הידע, הכישורים והמבנים הארגוניים הדרושים לתמיכה בהתנדבות נוער ולהבטיח את המקורות הכלכלים והאנושיים הדרושים לניהול והפעלת נוער מתנדב, יהפכו את התנדבות הנוער למשאב מנוצל המשפיע על המבנה החברתי של מדינת ישראל .
ארגוני מתנדבים - מרוויחים מכך שבני נוער מתנדבים הם מקור חשוב של זמן, כשרון ואנרגיה שיכול לעזור לארגונים להשיג את משימותיהם ולהגשים את מטרותיהם. בני הנוער המתנדבים משלימים את עבודתם של העובדים בשכר, מגדילים את יכולותיהם של הארגונים, ויוצרים אנרגיות חדשות. ארגוני מתנדבים עוזרים לחיזוק התנדבות הנוער ע"י יצירת "סביבה ידידותית למתנדב" אשר מסייעת למתנדבים לבנות את הידע שלהם את כישוריהם, מאפשרת לעובדים בשכר ולמתנדבים לעבוד כשותפים, מפעילה בכבוד את בני הנוער המתנדבים תוך למידה מהמתנדבים וזאת במטרה לחזק את הארגון.
הממשלה - מרוויחה מהתנדבות הנוער באופן משמעותי בכך שבני הנוער המתנדבים הינם אזרחים מעורים יותר שמשתתפים בענייני הקהילה, דורשים פעולות אקטיביות יותר ועוזרים לממשלה במילוי תפקידה. כדי לתמוך ולקדם את ההתנדבות הנוער על הממשלה לעודד בני נוער להתנדב, להבטיח שהחוקים והמדיניות הממשלתית אינם יוצרים מכשולים להתנדבות נוער, להפעיל את בני הנוער המתנדבים בצורה חכמה ומקצועית בתוכניות ממשלתיות, לספק תמיכה לארגוני התנדבות המפעילים בני נוער מתנדבים ולספק מימון לפיתוח גישות חדשניות לשימוש במתנדבים לצרכים בעלי עדיפות לאומית ומקומית.
עסקים - מרוויחים כאשר הם מאפשרים לעובדיהם להתנדב עם בני נוער מתנדבים, מכיוון שהתנדבות מפתחת את המיומנויות, הידע ויכולות המנהיגות של המתנדבים/עובדים. כאשר עסקים מעודדים את עובדיהם להתנדב הם מציגים את עצמם כמקום אטרקטיבי לעובדיהם בהווה ובעתיד ויוצרים מודלים להזדהות לבני הנוער. עידוד התנדבות נוער ע"י חברות עסקיות משפרת את תדמיתם הציבורית ועוזרים ליצור קהילות טובות יותר בשביל עסקיהם. פיתוח התנדבות נוער וקשר ישיר עם בני נוער מתנדבים ההינו משאב אסטרטגי שמסיע לחברות בקשר ישיר עם קהל יעד רחב בעל השפעה על סגנון הצריכה של משפחתו ובני גילו ובכך מאפשר לחברות להשיג את מטרותיהם העסקיות. כדי לתמוך בהתנדבות נוער על העסקים לספק מנהיגות - קרי מנהיגות ציבורית לארגוני התנדבות ומנהיגות לביצוע פרויקטים בתחום, כישורים - קרי שימוש בכישוריהם המגוונים של העובדים בליווי והדרכת בני נוער מתנדבים בפרויקטים השונים, אנרגיה, וכמובן מימון ומשאבים פיזיים.
החינוך - מרוויח מפני שההתנדבות הינה דרך אפקטיבית למתבגרים לפתח את הידע והמיומנויות שלהם. כאשר ההתנדבות מאורגנת היטב היא הופכת למקום לימוד ונותנת הזמנות למתבגרים לקבל ניסיון מעשי בתחום לימודיהם ובתחומי חיים רבים ומגוונים נוספים. מערכת החינוך יכולה לקדם התנדבות ע"י יצירת מודלים לחיקוי - קרי מורים ומחנכים מתנדבים, יצירת אוירה וסביבה מעודדת ותומכת, פיתוח מתמיד של גירויים חינוכיים - חברתיים לבני הנוער שידחפו אותם לעשייה חברתית. יצירת משימות התנדבות מגוונות לכלל הגילאים הנמצאים במערכת החינוך בהתאם לגיל התלמידים.
התקשורת - מרוויחה מפני שהתנדבות הנוער יוצרת סיפורים מעניינים. כיסוי סיפוריהם של מתנדבים ופעילותם מוכיחה את מחויבות התקשורת לקהילה ולקורה בה. התקשורת הינה כלי רב עוצמה לקידום ההתנדבות, היא מסייעת ליצור אוירה ציבורית שמעודדת אנשים להתנדב ומספקת מידע שנותן לאנשים גישה להזדמנויות התנדבות.
ולא נשכח את הפילנתרופיה הפרטית היכולה לספק משאבים כספיים ואחרים כדי לתמוך בהתנדבות ולעודד את הפעלתה.
לסיכום,
הספרות המחקרית שנסקרה לעיל כמו גם הניסיון המצטבר בארץ ובעולם ,מצביעים על החשיבות והמשמעות של פעילות התנדבותית ככלי לפיתוח האישי ולהעצמה של מתבגרים. פעילות המציעה למתבגר התנסות מורטורית מגוונת בתפקידים משמעותיים וחשובים לחברה ולפרט המתנדב, עם אפשרות לגלות יוזמה ואחריות, להתמודד עם בעיות, לבדוק כישורים ויכולות, לבחון מערכת ערכים, לרכוש מיומנויות חברתיות ולעצב זהות אישית. ככזו, ניתן לראות בה גם התערבות חינוכית העשויה לפתח אוטונומיה אישית ולחזק מחויבות חברתית. מכאן שישנה חשיבות רבה לפיתוח משאב חברתי זה, וזאת ע"י שילוב ידים של המגזר העסקי, המגזר הממשלתי, המגזר השלישי וכמובן של כל אחד ואחת מאיתנו כפרטים.
ביבליוגרפיה
? אברהמי, א. (1992). תרומתה של ההתנדבות לשנת שירות לתהליך הביגור של בני הקיבוץ. שורשים, ז, 143-166.
? אברהמי, א., דר, י. (1995). קולקטיביזם ואינדיווידואליזם במניעי מתנדבים צעירים: המקרה של בני הקיבוץ. מגמות, ל"ז (1-2), 5-28.
? אילוביץ', ת. (1988). מחויבות על אישית בביטוי ובמעשה והקשר שלה לשאיפות בחיים, לחוויות חיוביות ולתחושת קוהרנטיות בקרב מתבגרים. עבודת מסטר, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
? ביסטריצר, מ. (1997). הקניית כישורי מנהיגות לנערי קידום נוער. מניתוק לשילוב, 8, 44-51.
? גדרון, ב. (1977). עבודת התנדבות והתגמולים ממנה. ביטחון סוציאלי, 14-15, 51-63.
? גדרון, ב. ולזר, א. (1998). השפעת תוכנית פרויקט מחויבות אישית על מידת המעורבות של בני נוער בחיי קהילתם ועל עמדתם כלפי מוסדות נזקקים בקהילה. עבודת מסטר, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
? גורדון, ב. (1981). תגמולים, שביעות רצון והתמדה בעבודת מתנדבים. ירושלים, האוניברסיטה העברית.
? מגן, צ. (1995). מחויבות על אישית וכמיהה לאושר בקרב מתבגרים. מתוך: החינוך לקראת המאה ה 21. תל אביב: רמות
? פישר, א. (1999). הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. עבודת מסטר, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
? צור, ו. (1988). התנדבות בני נוער. ידיעות(11), 4-13.
? Barnett, L. (1989). Adolescent?s evaluation of peer?s motives for helping. Journal of Youth and Adolescents, 16, 579-586.
? Erikson, E.H. (1963). Childhood and society. New York: Norton.
? Hamilton, .S.F and Fenzel, L.M. (1988). The impact of volunteer experience on adolescent social development: evidence of program effects. Journal of adolescent research, 3, 65-80.
? Kirkpatrick Johnson, M., Beebe, T., Mortimer, J.T., and Snyder, M. (1998). Volunteerism in Adolescence: A process perspective. Journal of research on adolescence, 8(3), 309-332.
? Philliber, S. and Allen, J. P. (1992). Life options and the community service: Teen Out reach program. In: preventing adolescent pregnancy: Model programs and evaluations. (Ed). Miller, B., Card, J., Paikoff, R. and Peterson, J. Sage.
? Serow, R.C. (1991). Voluntarism by students at risk. Journal of Volunteer Administration, 8, 33-38.
? Steinberg, L. and Levinee, A. (1990). You and your adolescent. New York: Harper and Row.
? Uggen, C. and Jankiula, J. (1999)/ Volunteerism and Arrest in the transition to adulthood. Social Forces, 78(1), 331-362.
? Yates, M and Youniss, J. (1996). Community service and political-moral identity in adolescents. Journal of Research on adolescence, 6, 271-284.
? Youniss, J., Yates, M. and Yang, S. (1997). The role of the community service in identity development: normative, unconventional and deviant orientations. Journal of Adolescent research, 12, 245-262.
רמי סטויצקי - בעל ניסיון עשיר באפיקי ניהול עמותות והתנדבות. בעברו ייסד וניהל את עמותת נדב - המרכז הישראלי להכשרה וניהול מתנדבים, ניהל והרחיב את תחום ההתנדבות והקהילה בעמותת על"ם, מרצה במסגרות אקדמיות שונות, מפתח מודל מ.ה. - מודל יישומי לפיתוח ופעילות בעולם ההתנדבות ומודל B4C, מפתח תוכנית ההסמכה למנהלי התנדבות ועוד.
