סתימה בצינורית חלב 

 מדיי פעם אני מקבלת שיחת טלפון ובה אמא המספרת שכואב לה בשד במקום מסויים וכשאני מתחקרת אותה אני מגלה שבאזור הזה יש מעין גוש, או גולה מורגשת. לעתים המקום חם למגע או אדום ויש בו כאב ברור ומובחן משאר אזורי השד.

זהו תאור קלאסי של סתימה בצינורית חלב.

בפעם הראשונה שזה קרה לי לא ידעתי מה לעשות ולאורך השנים הסתבר לי שאני אחת מהנשים שיש להן נטייה לפתח סתימות בצינוריות החלב.

למה?

זה לא ממש ידוע.

איך יודעים שיש סתימה?

השלב הראשון הוא זיהוי הסתימה. זאת מאחר והמופע עשוי להראות גם כמו דלקת בשד, ולכן חשוב לעשות אבחנה מבדלת בכדי לדעת איך לטפל בצורה הנכונה ביותר במצב.

הסתימה יכולה להיות באזור הפטמה או יותר בעומק השד והיא בד"כ תהיה רק בשד אחד ולא בשניהם (לעומת דלקת בשד).

בסתימה בצינורית חלב יש תחושה ברורה של גוש בעל תחום מוגדר שהוא רגיש יותר למגע, מציק ואף כואב. ייתכן כי האזור יהיה נפוח ואדמדם ואף חם יותר משאר אזורי השד. האזור הרגיש עשוי לזוז ממקום למקום על השד ופעולת היניקה עשויה להיות לא נעימה עבור האם, או אף לכאוב במיוחד בעת פעולתו של רפלקס שחרור החלב. האם עשויה לחוש הקלה מסוימת לאחר הנקה, כשהשד התרוקן מעט.

לעתים ישנה נקודה לבנה על הפטמה עצמה, בקצה הצינור שגם היא כואבת למגע (bleb).

האם יכולה לפתח חום נמוך, אם כי זה לא תמיד קורה.

יש אמהות המדווחות על שינוי בכמות החלב שהן מצליחות לשאוב, אם כי זה לא בהכרח יקרה לכולן.

ישנם תיאורים של חלב שיוצא שומני יותר, או בצורת מעין חוטים. אין כל בעיה שהתינוק יאכל את החלב הזה, על אף שזה עשוי להעלות סימני שאלה אצל האם.

ממה נגרמת סתימה בצינורית חלב?

לא תמיד ידוע ממה נגרמת הסתימה, אולם ישנן כמה סיבות אפשריות לכך:

1.      הוצאה לא מספקת של חלב מהשד שעשויה לנבוע מ:

·         בעיות של תפיסה והצמדה

·         בעיות במבנה הפה של התינוק (למשל, לשון קשורה בדרגות שונות )

·         תינוק ישנוני

·         תינוק שדעתו מוסחת שאינו מרוקן את השד על אף שמעורר את רפלקס שחרור החלב

·         ייצור יתר של חלב

·         הנקה לפי שעות ולא לפי דרישה, הגבלת משך היניקות של התינוק

·         שימוש לא נכון בקונכיות הנקה

·         הנקת תאומים

2.      האכלות שאינן סדירות כתוצאה מ:

·         תינוק ישנוני

·         תינוק שישן פתאום כמה שעות

·         כאב בפטמות

·         הוצאת שיניים

·         מציצת מרובה של מוצץ

·         סדר יום עמוס של האם

·         "סדר יום" לתינוק

·         חזרה לעבודה של האם

·         מתן תוספות לתינוק

·         גמילה פתאומית

3.      לחץ פיזי על הצינוריות שנובע מ:

·         חזייה או בגד צמודים מדיי

·         שינה על אותו הצד

·         תיק שיוצר לחץ

4.      דלקת כתוצאה מ:

·         פציעה

·         זיהום פטרייתי או בקטריאלי

·         אלרגיה

5.      חולשה כתוצאה מ:

·         עייפות פיזית

·         אנמיה

·         סטרס נפשי או פיזי

·         חולשה חיסונית

איך מטפלים?

כשמזהים שיש סתימה בצינורית החלב רצוי להמשיך ולהניע את החלב. בשום אופן לא רצוי להזניח את השד הזה. כלומר כדאי להניק! אולם אם האם מתקשה להניק בשל כאבים, יש לדאוג להנעת החלב ע"י הוצאתו ידנית או בעזרת משאבה. לעתים אפשר להניק מהשד השני עד להפעלת רפלקס שחרור החלב ואז לעבור לשד הכואב יותר.

חשוב לרוקן היטב את השדיים ע"מ שלא להגיע למצב של סיבוכים של דלקת בשד ועד לאבצס.

כמובן שרצוי להקפיד על תפיסה נכונה של התינוק בשד כדי לאפשר הוצאה יעילה של החלב ממנו.

כדאי לדאוג שהשד עם הסתימה יהיה מרוקן ככל הניתן מבלי לגרוע הנקות גם מהצד השני.

ישנם תינוקות שימשיכו לינוק ללא בעיה, אם כי ישנם תינוקות שיסרבו לינוק מהשד הזה, כי טעם החלב השתנה בעקבות הסתימה, החלב הופך מלוח יותר.

בין ההנקות ובעיקר לפני ההנקה כדאי לעשות לעשות מסג' חיצוני לשד בתנועות מעגליות מסביב לשד ובעיקר באזור הגוש עצמו, כדי מעין לפרק את הגוש בעזרת המגע. יש להניע את הידיים גם בכיוון הפטמה.

ניתן להעזר במקלחת של מים חמימים לשם כך וישנם אף אמהות שנעזרות בכלי עם מים חמימים בו הן טובלות את השד ומניעות כך את הגוש בשד.

אפשר להמשיך להניע את הגוש גם תו"כ ההנקה לכיוון הפטמה, כדי להעזר בכוח היניקה של התינוק שכבר מופעל על השד, שיכול לעזור בהנעת החלב ובפתיחת הסתימה. ניתן להזרים את החלב תוך כדי ההנקה בעזרת סחיטת השד.

כדאי לשחרר חזיות ובגדים שעשויים ללחוץ על השד וספציפית על האזור הכואב בו.

כדאי להשתמש בקומפרסים קפואים בין ההנקות כדי למנוע מעוד דם וחלב להגיע לאזור ולעורר תהליך דלקתי במקום.

ניתן להשתמש במשככי כאבים אם נראה כי יש בהם צורך. כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הסוג המתאים למצב.

קיים מידע על כך שתוספת של לציטין עשויה לעזור למנוע סתימת צינוריות חלב, אצל נשים בעלות נטייה לכך. הלציטין הוא תוסף מזון ומצוי בצורה טבעית במזונות רבים (בקר, טלה, כבד, ביצים, סויה, בוטנים, כרוב,כרובית, תירס ועוד). עפ"י דר ג'ק ניומן הוא עוזר ע"י הפחתת צמיגיות החלב ע"י הגברת אחוז חומצות השומן הרב בלתי רוויות בחלב.

לפי הנחיותיו של ד"ר ניומן, המינון המומלץ הוא כמוסה של 1200 מ"ג 3-4 פעמים ביום. לאחר כשבוע- שבועיים ללא סתימה אפשר להוריד כמוסה אחת ולאחר זמן דומה ללא סתימות אפשר שוב להוריד כמוסה אחת. אם הפסקת הלציטין תגרום לחזרת הסתימות כדאי להשאר על מינון של 1-2 כמוסות ליום.

בעבר נהוג היה להמליץ במצבי סתימה להניק בתנוחה כזו שסנטר התינוק נמצא באזור הסתימה או הגוש. אולם היום ישנו מידע מחקרי חדש המראה שצינורית חלב יכולה להתחיל באזור אחד בשד ולהסתובב על פני השד ולהגמר באזור אחר לגמרי. כך שההמלצה היום היא פשוט להניק הרבה ולדאוג לריקון טוב של השד.

אחרי שהסתימה מטופלת ונפתחת ייתכן והאם תרגיש כאב עמום או תחושה של רגישות יתר בצד הזה למשך מספר ימים. זה בהחלט נורמלי.

לפעמים נותרת על הפטמה שלפוחית לבנה ואפשר לדאוג לחמם את הפטמה ע"י מגבת חמה או משהו דומה לפני ההנקה. זאת על מנת לרכך את הפטמה ולאפשר לתינוק היונק לפתוח את השלפוחית במהלך ההנקה.

ניתן גם לנקז את השלפוחית ע"י מחט מחוטאת. רצוי להעזר ברופא או אחות לשם כך. לפעמים יש צורך במריחת משחה אנטיביוטית לאחר מכן למשך כמה ימים.

ובנימה אישית: לי תמיד עזר לשנות תנוחות ולנסות לרוקן את השד מכיוונים שונים. לפעמים הבאת הסנטר לאזור הגוש כן עשתה את העבודה עבורי ויכולתי ממש לשמוע צליל של "פאפ!!" במהלך היניקה, ששחרר את הסתימה.