טיפול זוגי 

זוגות רבים מצויים במשבר הליך הנישואין. "מאוד קשה לבנות, הכי קל להרוס". נשמע מוכר, אולם זהו המשפט הנכון ביותר לזוגות שמצויים בעיצומו של משבר, עם זאת, ניתן להתגבר על המשבר באמצעות טיפול מתאים, ובדרך זו למנוע פתיחתו של "תיק הגירושין". זוגות רבים תוהים על קנקן נישואיהן ומהי הדרך לעתידם, האם להתגרש או לנסות לשפר את היחסים ביניהם ובדרך זו לשמר התא המשפחתי. גירושין היא הדרך של מלחמה. זיכרו כי עדיפה דרך של הסכמה על דרך ההסלמה ולפיכך, אם יש בליבכם הרהורים על השאלה אם להתגרש, אל תמהרו, זיכרו כי ה"חיפזון מהשטן". עם זאת, אל תירדמו, היו עירניים לפעולותיו של בן הזוג, ותנסו לחוש אם הוא "החל לפעול" או "להתייעץ" עם יודעי דבר. לפני שמפרקים את התא המשפחתי, חשוב להגיע למסקנה כי מיציתם את האפשרויות העומדות בפניכם, לרבות טיפול זוגי. יועץ זוגי יכול להוביל את הצדדים לתובנות ולהצגת הדברים באופן שהתנהגותם תשתפר פלאים, ואף תוביל את הזוג הנשוי לעתיד מתחשב יותר, מבין יותר ובעיקר משקיע יותר. ישנן סיבות רבות לפנייה לטיפול זוגי, בין היתר ניתן למנות את חוסר התקשורת בין הצדדים, הקושי לשוחח על נושאים טעונים ככלל או על נושאים שגרתיים בפרט, ציפיות לא מציאותיות מבן הזוג, בעיות ביחסי האישות, חלוקות תפקידים, מאבקי כוח, הסטת הילדים או הזנחתם או המאבק על חינוכם וכדומה, חוסר השקעה בזוגיות וחוסר השקעה בבית הצדדים, ועוד ועוד.. מטרתו של הטיפול הזוגי היא להבין את שורש הבעייה ולהגיע לדרכי פיתרון. הסיכויים להצלחת ההליך מתמקדים ברצון הצדדים לשתף בבעיות ולהגיע לפיתרון כולל. ההצלחה היא פונקציה של רצון והשקעה. העירנות מבורכת בחיים בכלל ובמשבר הנישואין בפרט. צדדים רבים משתמשים בטיפול הזוגי, ככלי ל"מראית עין", ומציגים שפניהם לשלום, בעוד בפועל, מתכוננים הם "ליריית הפתיחה". מומלץ כי למטפל הזוגי תהיה מומחיות, כגון: פסיכיאטר, עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני. כחלק מתפקידיו של המטפל הזוגי, עליו להיות נייטראלי ולייעץ לשני הצדדים. חשוב שהמקום יהיה נוח לכל הצדדים ולא תווצר תחושת "העדפה". לעיתים, בן הזוג נרתע מהרמון של בן זוגו לפנות לטיפול מקצועי, הדרך הנכונה היא להציע פגישת ניסיון ולא לכפות או להסלים את היחסים. כמו כן, ישנם מטופלים אשר מגיעים לפגישת הייעוץ אולם מסרבים לשתף פעולה. הליך הטיפול מטמיע את האווירה בבן הזוג ולרוב בסיוע המטפל יהיה שיתוף פעולה. כחלק משיתוף הפעולה הוא הליך ההקשבה, ולכן יש לתיתן הזדמנות נאותה לטיפול, גם אם קיים, באופן זמני, חוסר שיתוף פעולה. להלן חלק קטן מגישות הטיפול הקיימות: 1. גישה ממוקדת שינוי: שיטה מעשית שמתמקדת בשינוי ציפיות, תפיסות והתנהגויות. המטפל גורם לשינוי ההתנהגות מהעבר. 2. הגישה הפסיכודינמית: המטפל נותן לצדדים להתנהל ומזהה התנהגויות של הצדדים. 3. הגישה המערכתית: המטפל מזהה נקודות חולשה, הוא מציע להם על ידי משחקי תפקידים לשנות את המצב העכשווי. 4. גישה הומניסטית: מתמקת בשיפור התקשורת ומתאימה בין רגשות להתנהגות. 5. טיפול קבוצתי: סיוע לבני זוג על ידי בחינה בהקשר חברתי, מתן וקבלת משוב מאחרים. 6. מראה חד סטרית: מטופלים יושבים בחדר יחד עם מטפל, ובחדר אחר, יושב מטפל אחר המכוון נושאים מסוימים באמצעי תקשורת שונים. ועוד ועוד.. מטפל זוגי שעושה תפקידו היטב, הוא זה אשר יוצר יחסי אמון עם המטופלים, נוהג בסבלנות, מגיע לפתיחות, מבין את האינטרסים הגלויים והסמויים של הצדדים (חרף הקשיים הכרוכים בכך), מתאים את ערוצי התקשורת למטופלים, וגורם לצדדים להרגיש מחוייבות ואחריות להליך http://www.forgetit.co.il/טיפול_זוגי.php