מזונות אישה 

מזונות אישה מזונות אישה משולמים על ידי הבעל כל עוד הצדדים נשואים. לאחר הגירושין, אין האישה זכאית למזונותיה. בנוגע לסמכות העניינית: במידה והוגשה התביעה למזונות אישה בבית משפט לענייני משפחה, היא תידון שם, אולם היא הוגשה קודם לכן תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה נכרכו מזונות אישה, תהא הסמכות לדון נתונה לבית הדין הרבני, בתנאי שהכריכה נעשתה על פי הפסיקה בנושא. הכלל הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו". היינו אם אישה מורגלת לרמת חיים מסוימת, על הבעל להמשיך ולספק לה את אותה רמת החיים ולא לרדת מכך. מזונות אישה כוללים בין היתר, אוכל, ביגוד, הנעלה, מזון, אחזקת רכב, פלאפון, קוסמטיקה, בילויים ועוד. כמו כן, הוצאות החזקת מדור כגון: חשמל, מים, גז, ארנונה, וועד בית, כבלים, שכר דירה ועוד. מזונות אישה נקבעים על פי צרכי האישה, הכנסתו של הבעל והכנסות נוספות של הצדדים. אישה שעובדת ניתן לטעון כי "מעשה ידיה תחת מזונותיה". היינו: מסכום המזונות שעל הבעל לשלם לאישה יש לקזז את הכנסותיה. אישה שמרוויחה מעבר לסכום שהיא זקוקה לצרכיה, לא מעבירה את היתרה לבעלה. בעל אינו יכול להכריח אישה לצאת לעבוד, הכלל הוא: כי אישה אינה חייבת לעבוד ואין להתייחס בנושא זה לפטנציאל ההשתכרות שלה. לנושא זה חשובה הסוגייה, האם האישה עבדה משך כל שנות הנישואין או שמא לא עבדה כלל. הפסקת עבודתה של אישה, אך בשל הליך הגירושין, ובמטרה לזכות במזונות אישה, יכולה להתפרש כחוסר תום לב. החלטה של בעל לעזוב את בית הצדדים כשלעצמה, אינה שוללת את זכותה של האישה למזונות אישה. זכאותה של האישה למזונותיה עומדת לה, כל עוד היא לא "נטשה את הבית", ללא אמתלה מבוררת, ובנוסף כל עוד היא ממלאת את חובותיה כאישה כלפי הבעל. אישה שעוזבת את הבית "מטעם מבורר" זכאית למזונותיה. טעם מבורר הוא סיבה הנראית מוצדקת בעיני בית המשפט או בית הדין, לפי העניין. כך לדוגמא: אלימות, איומים, השפלות, וכדומה, מצד הבעל כלפי האישה מהווים טעם מבורר. על פי הדין העברי, טעם מבורר יכול להיות מבחינה ראייתית "קל כנוצה", היינו אין צורך בסיבה כבדת משקל. אישה ש"זנתה תחת בעלה", מאבדת את זכותה למזונות אישה. בעל הטוען כי אישתו בגדה בו, חייב להוכיח את טענת הבגידה, בהוכחות ברורות וחד משמעיות. הודאתה של האישה כי בגדה בבעלה, עדיין לא מספקת. לפיכך, יש צורך בנסיבות חיצוניות אובייקטיביות התומכות בהודאתה לבגידה. רציונאל זה טמון בעובדה שסכסוכים בין בני זוג, מובילים, לא אחת, לדברים שחלקם נאמרו אך כדי לפגוע בבעל ולקנטרו ואין המדובר במציאות לאמיתה. תרגילים של "פיטורין" פיקטיביים של הבעל, לרוב לא צולחים, משום שיש לצרף 12 תלושי משכורת אחרונים, ובכל אופן מזונות אישה ייפסקו בהתאם "לכושר ההשתכרות". עולה השאלה: האם אישה יכולה לתבוע מזונות מהורי הבעל? על פי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני מזונות, אדם חייב במזונות של בן זוג של ילדו הבגיר, אם נתקיימו 3 התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק: 1. יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו. 2. אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר. 3. אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4. הליכי גירושין מורכבים מטבעם וכרוכים, לעיתים, ב"לחץ כלכלי". החשש שמא נשים יוותרו חסרות כל, בהליך כה ארוך ומורכב, בא על פתרונו בחקיקה. סעיף 265 לתקנות סדר דין אזרחי הקובע כי עם הגשת כתב הגנה או עם חלוף המועד להגשת כתב הגנה, ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים. מטרתם של מזונות אלו היא לשמור על רמת חיים של האישה והילדים, כפי שהיתה טרם משבר הגירושין, וזאת עד לבירור תביעת המזונות העיקרית. מזונות אזרחיים על בני זוג שנישאו בהליך אזרחי, לא חל הדין העברי, ומכאן שלא חלה החובה למזונות אישה. נישואין אזרחיים מהווים כריתת חוזה לחיות יחדיו כנשואים בנישואין אזרחיים. החובות והזכויות למערכת זו, היא על פי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. חוזה יכול שייכרת על דרך של כתב, בעל פה, או בכל צורה אחרת. אם נערך בין הצדדים חוזה מפורש, החובות והזכויות יהיו על פי מה שהוסכם. על החוזה שנחתם בין הצדדים בין במפורש ובין במשתמע, חלה חובת תום הלב. היינו החובות והזכויות הנגזרות מהסכמות הצדדים, שזורות בחובת התום הלב. לפיכך, קווי הגינות ויושר, מחייבים כי במקום שאדם נזקק לאחר, בין אם על דרך של מזונות או דרך אחרת, הוא יקבל את העזרה. ההסכמה לחיים משותפים מחייבת הגינות ויושר. הפקרת בן זוג לרעב, היא פגיעה אנושה בכבוד האדם, המהווה חוסר תום לב. מזונות אישה בנישואין אזרחים הם נגזרת של מצב עובדתי ונסיבתי קיים, ולא קביעה הלכתית ומשפטית. כאמור, אין חובה כזו. קביעת המזונות תיעשה לאור נסיבות המקרה. שיעור דמי המזונות ומשך החיוב, ייקבעו אף הם על פי עיקרון תום הלב, הסכמות הצדדים, מצבם הכלכלי של הצדדים, התנהגותם וכדומה. מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת להעריך את הסיכויים למזונות אישה כחלק מהליך אזרחי http://www.forgetit.co.il/מזונות_אישה.php