צימחי מרפא ישראליים
אגדת ילדים מספרת על מלך הצפרדעים אשר גר בביצה וחלה. טובי הרופאים ניסו לרפאו אך לשווא על סף ערש דווי הציע לו מרפא זקן תרופה ייחודית. אי שם בהרים צומח פרח לבן לפרח ריח מיוחד אם תריח אותו תבריא.
שליחי המלך יצאו דחופים לחפש את פרח הפלאים ,לאחר מאמץ רב נמצא הפרח ואף הסכים לרדת לביצה המרופשת, מלך הצפרדעים הריח את הפרח והבריא מיד. לאות תודה הוריד המלך את כתר הזהב מראשו ועיטר בו את הפרח הלבן ומאז ידוע פרח זה בשם נרקיס.
הנרקיס פורח בארצנו בחודש ינואר ולעיתים עד אמצע פברואר אפשר למצוא אותו במישור החוף ליד פי גלילות, בנגב בנחל אשלון ובעמק החולה בתל אנפה.
מי שזכה להריח מקבץ של מאות נרקיסים לא ישכח את הריח המדהים כל חייו.
הנרקיס הוא רק אחד מ-2600 מינים של צמחי בר המצויים בארצנו, זהו אחד האזורים העשירים בעולם במיני צמחים יחסית ליחידת שטח כל כך קטנה. לשם השוואה מספר דומה של צמחים קיים בארצות גדולות בהרבה כמו בריטניה או גרמניה.
במאמר זה אספר על סגולות המרפא של צמחים נפוצים ביותר שאותם אפשר לראות מחוץ לבית עכשיו בסוף החורף ותחילת האביב. חלקם מוגנים ,אך כדאי להכיר את סגולותיהם לא צריך לנסוע עד סין לשם כך.
ריח הנרקיס לפי המסורת המוסלמית מרפא כאבי ראש ,בצל הנרקיס מכיל רעל והיה בשימוש רפואי בימי קדם. רופא ששירת בצבא הרומי מספר שבצל הנרקיס גורם להקאה וכן ניתן לטפל בו בעוויתות הקשורות למחלת הנפילה.
כיום בשנות ה-2000 תרופה חדשנית המופקת מבצל הנרקיס מסייעת לחולי אלצהיימר.
צמח נפוץ נוסף הוא הכלנית אפשר לראות אתו בכל שדה פתוח בכרמל ,בגליל, בהרי ירושלים ואפילו בנגב.
השם העברי ניתן לו בזכות הפרח המתהדר ככלה , השם המדעי שלו-בת הרוח משום שהאמינו שהוא מופיע עם הרוחות הראשונות של החורף. פרח הכלנית פורח מספר שבועות , הפרחים נפתחים בבוקר עם עליית הטמפרטורה ונסגרים עם ערב או במזג אוויר סגרירי.
סביב צמח נפוץ כל כך התפתחו אגדות רבות וגם הוא משמש בית מרקחת ברפואה העממית. מיץ השורשים שימש כטיפות אף ,השורשים נלעסו להוצאת ליחה וכן שימשו לדלקות עיניים.
הכלנית הראשונה בעונה נחשבה כתרופה נגד קדחת. כדי לרפא כאבי שיניים לעסו את הפקעת כמו מסטיק.
מכשפי ימי הביניים אספו את פרחי הכלנית והניחו זר על צווארו או על זרועו של החולה כסגולה לריפוי.
אחד הצמחים הצובעים את נוף החורף שלנו בורוד עז הוא הרקפת.
אפשר למצוא מקבצים של אלפי רקפות על יד קיבוץ גלעד שברמות מנשה, במנזר לטרון בהרי ירושלים וביער אודם ברמת הגולן שם פורחת גם רקפת יוונית.
השם העברי נגזר משם ארמי , השם המדעי מקורו במילה יוונית שפירושה עיגול על שום עוקץ הפרי. הפרח יוצא מתוך פקעת הטמונה באדמה, פקעת אחת יכולה להצמיח פרחים במשך 20 שנה עונה אחר עונה.
פרח הרקפת מוזכר בעשרות שירים והמראה של רקפות רעננות אחרי הגשם משובב את הנפש. אסור לשכוח הרקפת צמח מוגן.
לרקפות סגולות ריפוי רבות ברפואה העממית, אצל הכפריים נאספים עלי הרקפת ומשמשים לליפוף בשר או אורז כמו עלי גפן. עוקצי הפרחים נמצצים להפגת צמא. פקעת הרקפת רעילה ,לכן ריסקו את הפקעות ערבבו את הרסק בקמח ופיזרו אותו כפיתיון לדגים. בהודו משתמשים בפקעות כסם משלשל כמעורר הקאה וכן תרופה נגד הרעלת נחשים.
בפקעת חצויה השתמשו כתחליף לסבון, ברפואה העממית שימש הצמח כשיקוי אהבה ואף לגרימת הפלות.
מחקרים עדכניים הוכיחו שפקעת הרקפת מכילה רעל בשם "ציקלמין", וכן הצליחו להפריד חומרים בעלי פעילות המעכבת סוגים מסוימים של תאים סרטניים.
זהו סיפורם של 3 מתוך 2600 מיני צמחים אם אתם מעוניינים לשמוע עוד אתם מוזמנים
ליצור איתי קשר ואני אכוון אתכם לשם.
עופר בן דוד-מורה דרך מוסמך,מנהל חברת "עופרים טיולים" המתמחה בטיולים לקהל פנויים פנויות.
052-2945446