הזהרו מרומנטיקה 

אחת התפיסות השגויות היא שכדי להצליח בזוגיות חייבים למצוא אדם מתאים ואם אפשר בבקשה "נשמה תאומה". זוהי תפיסה "רומנטית" שאין בינה לבין הצלחה בזוגיות דבר וחצי דבר. היא אף מהווה פעמים רבות אבן נגף המונעת בניית קשר זוגי טוב ומספק. תפיסה זו עלולה לגרום לבני הזוג  בעיקר בתחילת דרכם לתחושה כי מדובר ב"זוגיות לנצח" ללא מאמץ ויותר מכך, בהמשך הדרך, כאשר רומנטיקה זו מתפוגגת (באופן טבעי) לתחושות של דאגה וחשש - לאן הלכה האהבה...

הפתיל הקצר של הרומנטיקה

תחילה יש להכיר רומנטיקה זו ואת מעלתה היחידה - סטרטר לנישואין. היא זו שיכולה להוביל זוג אחד לזרועות השני ואף להעמידם יחד תחת החופה למרות החשש ממחוייבות. אך צידה השני, כאמור, הוא ארעיותה. חודש, חודשיים, שנה שנתיים ופג תוקפה. בני זוג שאינם מודעים לאורך חייה הקצר, עלולים לחוש תחושות של אכזבה, חרדה ואף ייאוש כשזו נעלמת. רבים מהם מוצאים עצמם שואלים - מה קרה לאהבתנו? איפה האהבה הגדולה? מדוע אינני מתרגש/ת יותר מבן זוגי כמו בהתחלה? ואולי בכלל טעינו ולא היתה כאן אהבה? מה יהיה בהמשך? האם כל חיינו נמשיך לחיות ביחד למרות שאיננו מרגישים את אותה האהבה?

תחושות אלו מובילות רבים להרים ידיים ולפרק את הזוגיות.   

אבל אם מודעים לתפקידה ואורך חייה הקצר של הרומנטיקה ניתן להתכונן לרגע שבו היא תיעלם. להתייחס אליה כאל קביים זמניים ובד בבד להכשיר את הקרקע לאהבה עמוקה הנבנית וצומחת בתוך מערכת הנישואין. ובוודאי לוותר על החלום "הרומנטי" שיש בן זוג "מתאים" אין דבר כזה.. יש רק בן זוג שרוצה להתאים.. זוג מתאים יש רק בחנות נעליים - בזוגיות צריך לעבוד קשה להתאים וכל יום יותר ויותר.   

מפגשים בשדה לא חרוש 

מיד אחרי החתונה, כששמלת הכלולות נתלית שוב על הקולב, ומטקס הנישואין נותרו רק התמונות באלבום, יש להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד - לבנות אהבה. אהבה שהיא תוצר של החלטה ערכית שכלית - אני רוצה לאהוב את בן זוגי ולהשקיע בקשר עימו. זוהי עבודה משותפת בשדה לא חרוש - שדה הנישואין. עבודה הדורשת מאמץ אך טומנת בחובה מפגש מרתק ומרגש עם צדדים שונים של בן הזוג.

ויש גם סיוע, טקס הנישואין, המעניק לזוג "פור". הטקס כולל את שבע הברכות. בברכה השישית נאמר: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה', משמח חתן וכלה" , ומיד לאחר מכן, בברכה השביעית חל שינוי: לא עוד חתן וכלה אלא "... ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה".  יוצא מכך שבסיומן של שבע הברכות הופך הזוג לנשוי. זוהי המתנה שהקב"ה מעניק לכל חתן וכלה: נקודת פתיחה בדמות ישות זוגית חדשה הניטעת בתוכם. מסע הנישואין נועד לאחד ולחבר ביניהם ולסגור בהדרגה את הפער בין הישות המאוחדת הפנימית לשוני החיצוני.

 נקודות שיכולות לתרום להצלחת המסע הזוגי:

* מהפך חשיבתי: לא עוד "אני" ו"אתה", אלא - "אנחנו".

*  בניית סרגל זוגי: כל אחד מבני הזוג צריך לבחון את התנהגותו ומעשיו לפי הסרגל הזוגי - האם המעשה מקרב או מרחיק.

* נכונות ללמוד שפת אהבה חדשה - שפת אהבה של בן הזוג. מה הוא רואה כביטוי של אהבה כלפיו. (סיר קוסקוס או מחמאה...)

* לבנות מנגנון קבלת החלטות בנושאים שנויים במחלוקת כך שכל אחד מבני הזוג ירגיש טוב ובטוח בזוגיות. 

המאמר פורסם גם ב:news1