כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית 

תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות האורכות, במרבית המקרים, פרקי זמן ממושכים עד שנים. מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל על ידי עוסק במקצוע רפואי ו/או פרא-רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי הגוף שנגרמו לו על רקע הטיפול הרשלני שקיבל. על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית צריכים להתקיים מספר תנאים: האחד, קיומה של חובת זהירות; השני, הפרת חובת הזהירות; השלישי, קרות נזק; והרביעי, שהוא התנאי המהותי ביותר אותו צריך להוכיח הנפגע, הינו קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הגורם שנגדו נטענת טענת הרשלנות, לבין נזקי הגוף שנגרמו לו. מקרה נפוץ לתיאור מקרה של רשלנות רפואית הינו מקרה שבו אישה מגיעה לחדר לידה ושם מתפתחת מצוקה עוברית, שלא מאובחנת או שמאובחנת אך אינה מטופלת כראוי ובניגוד לאופן בו צריך הגורם המטפל לנהוג, בסיטואציות מסוג זה. תוצאת העדר טיפול רפואי בהתאם לסטנדרט המקובל במצבים מסוג זה, בהרבה מן המקרים, מסתיימת בפגיעה בעובר ולעיתים אף ביולדת ומהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם הרפואי המטפל. על מנת לבחון את הנזקים ואת קיומו של הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין נזקי הגוף שנגרמו, יש לאסוף את התיעוד הרפואי מהמוסדות הרפואיים שמחויבים על פי חוק לספק העתק צילומי ממנו, וכן על הנפגע להיבדק על ידי רופא מומחה בתחום הרלוונטי. בכל תביעת רשלנות רפואית מחויב התובע לצרף לכתב תביעתו חוות דעת של רופא מומחה רלוונטי הקובע כי מתקיימת במקרהו רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק שנגרם בגינה. עלות חוות דעת שכזו נעה בין 6000 ש"ח עד 15,000 ש"ח בתוספת מס ערך מוסף. לפני כן, בשלב ראשון, המומחה מבצע אומדן ראשוני, שעלותו נעה בין 500 ש"ח עד 2000 ש"ח, וקובע האם יש עילה לכתיבת חוות דעת שתתמוך בתביעת רשלנות רפואית. במידה ונמצאה עילה לכתיבת חוות דעת אזי, בדרך כלל, עלות האומדן הראשוני על ידי המומחה נכללת בעלות הכוללת של חוות הדעת ואינה משולמת בנוסף לה. משך הזמן שעובר בין הפניה למומחה הרפואי ועד לכתיבת חוות דעת הינו, בדרך כלל, כחודשיים. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, עורך הדין המייצג את התובע יגבש כתב תביעה אליה תצורף חוות דעת המומחה והמסמכים הרפואיים הרלוונטים. בדרך כלל הזמן לגיבוש כתב תביעה אורך כחודש ימים. חוות הדעת הרפואית של המומחה, הקובעת כי הייתה רשלנות רפואית בטיפול הרפואי שקיבל הנפגע, תוצג בפני בית המשפט. בית המשפט מתרשם לאחר מעשה מכל נסיבות האירוע ומהטיפול שניתן, ובהסתמך על חוות דעת המומחים עורך איזון בין הסיכונים והסיכויים של הטיפולים האפשריים, הידועים והמקובלים, אל מול הטיפול שניתן בפועל. השוואה זו מלמדת לרוב אם ניתן טיפול סביר או שמא ניתן טיפול שאינו עומד ברמה המקצועית הנדרשת. מכאן, קיימת חשיבות רבה לקיומה של חוות דעת רפואית מקצועית מטעם מומחה שבהעדרה, סיכויי הצלחת התביעה יהיו נמוכים. עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית, מקבלים את שכר טרחתם בתביעת רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי המתקבל בפשרה או בפסק דין. לרוב אחוזים אלו נעים בין 20%-30% פלוס מע"מ מסכום הפיצוי. תקופת ההתיישנות של תביעה נזיקית היא 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה כלומר, המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל לאירוע הרשלנות. כאשר הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, התובענה תתיישן אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק. תקופת ההתיישנות אצל קטינים תחל מהגעת הקטין לגיל 18 ותארך עד גיל 25. נושא ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית הוא מורכב ויש לבחון כל מקרה לגופו, היות וישנם אירועים מסוימים המנתקים את מרוץ ההתיישנות. היה ותקופת ההתיישנות חולפת אזי, בד"כ, לא ניתן יהיה לתבוע ולכן קיימת חשיבות רבה בהגשת התביעה במועד, בטרם חלוף תקופת ההתיישנות. הגשת תביעה בתחום הרשלנות הרפואית הינה מורכבת ולעיתים סבוכה ולכן, מחייבת התייעצות עם עורך דין בקיא המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ובעל יכולת לשלב באופן מושכל בין עולם התוכן המשפטי לבין זה הרפואי. ככלל, ניתן לבחון הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות בתחומים רבים ושונים: ניתוחים, הריון, לידה, ניתוחים פלסטיים, טיפולים קוסמטיים, איחור וליקוי באבחון, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, שבץ מוחי ועוד. חשוב להבין כי לא כל טעות מצדיקה הגשת תביעה ברשלנות רפואית לכן, במידה וקיים ספק מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית, שיבחן את המקרה ויצביע על היתכנות וסיכויי הצלחת התביעה תוך קבלת פיצויים מרביים בצידה.